יום שישי בצוהריים, המחבל חסין קראקע בן ה-30 יצא מביתו בעיסאוויה לכיוון שכונת רמות. שם הוא ביצע את פיגוע הדריסה הרצחני שעלה בחייהם של שלושה בני אדם - האחים אשר מנחם פאלי בן ה-8 ויעקב ישראל בן ה-6, ואלתר שלמה לדרמן בן ה-20. אולם, לאחר הפיגוע התברר כי הכתובת הייתה על הקיר.
בעמוד הפייסבוק של המחבל, שהיה פעיל ברשתות החברתיות, חוזרים על עצמם שוב ושוב פוסטים מסיתים ושבחים למחבלים שביצעו פיגועים בעבר - שכנראה היו עבורו מקור השראה וחיקוי. נורת אזהרה מהבהבת שהתריעה על היותו מפגע פוטנציאלי, נוסף על היותו בעל עבר פלילי שהיה מוכר למשטרה ולמערך בריאות הנפש, ויותר מכך - הוא שוחרר מאשפוז במכון גמילה בטמרה יום לפני שביצע את הפיגוע.
אחרי הפיגוע הרצחני בשכונת רמות פרסמו ערוצים מזוהי חמאס קריקטורה מזעזעת ובה מונח לכאורה ראשו של אחד הנרצחים בפיגוע בתוך צלחת מקלובה פלסטינית, ומשפחה פלסטינית נראית יושבת מאושרת מסביב לשולחן ואוכלת סעודת שישי. 
בנוסף, ברשתות מופצת תמונה של המחבל מהפיגוע ברמות, וברקע מופיע הר הבית לצד ההרס מרעידות האדמה בטורקיה. על גבי התמונה נכתב: "רעידת אדמה פלסטינית הורגת את הציונים". בתמונה אחרת נראים אקדח והכיתוב "הכה בכדורים שלך בכולם" - וברקע תמונות מהפיגוע שאירע בבית הכנסת בנווה יעקב.
"חמאס צריך לשלם מחירים ישירים על ההסתה על מנת לשבור את הקונספציה שלו שהוא יכול ללכת עם ולהרגיש בלי", מסביר ד"ר הראל חורב, מומחה לפלסטינים וראש הדסק לחקר רשתות במרכז דיין שבאוניברסיטת ת"א. "ארגון הטרור משתמש בפלטפורמות מוסוות כדי להפיץ את ההסתה שהוא עומד מאחוריה ומפעיל את האסטרטגיה הזו כבר 7 שנים לפחות. זה נובע מהבנה שלהם שהדור הצעיר הוא אנטי-ממסדי ולא בהכרח תומך בחמאס, ולכן הוא מדבר איתם בשפה שלהם - הכול על מנת ליצור מצג שווא שזה צומח מהשטח ובכך טמונה העוצמה של ההסתה".
"ביותר מ-60% מהמקרים פיגועי בודדים הם תוצר של שילוב בין סיבה אישית של המפגע עצמו ומסביב לה מסגרת התייחסות של הסכסוך - דתית, פוליטית וחברתית", מוסיף ד"ר חורב. "מבעיות אישיות, כמו הפרעות ומחלות נפש של ממש, ועד בעיות חברתיות אישיות - הן המניע הדומיננטי. ההקשר הרחב מכשיר את הפיגוע, גם אם זו התאבדות שפסולה לחלוטין בחברה הפלסטינית וכך מקבלת לגיטימציה".
"הטיפול בהסתה הרבה יותר מתוחכם ואגרסיבי מאשר התמודדות אישית, הוא רחב היקף ודורש משאבים", מדגיש ד"ר חורב. "זה אומר קודם כול איתור ופגיעה במקורות ההסתה בכל צורה שהיא".
"בשנים האחרונות מדברים על הכנסה של מכונה ובינה מלאכותית שבשילוב נכון של שתיהן אפשר להפיק מערכת שמסוגלת לאתר ולזהות בעצמה באופן אוטומטי איומים, להצביע עליהם ואז לנטרל אותם", הוא ממשיך. "ככל שהיא משוכללת יותר, היא פועלת נגדם ללא מגע אדם".
איך המכונה הטכנולוגית עובדת?
"כשרואים שחמאס, שעומד מאחורי ההסתה או חלקים ניכרים ממנה, מנסה להרים את אחד הקמפיינים שלו - המכונה מעלה מיד קמפיין נגדי שמטרתו להרוס את הקמפיין השלילי".
לצד זאת, הוא מציין כי לפני הכול "חשוב שהמדינה תשקיע במערכות האלה, זו השקעה של מיליוני דולרים - אבל היא שווה כל שקל. שם נמצאת ההתמודדות ומערכות כאלה הן בעצם החזית החדשה של התמודדות עם קמפיינים הרסניים ברשת מבחינת ישראל וגם המענה לקמפיינים אנטישמיים בכלל".
"המורכבות שמקשה: על כל דף שמסירים - יש עוד עשרה"
אורית פרלוב, חוקרת מגמות שיח בעולם הערבי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), חושפת אותנו לאתגרים שניצבים במאבק מול ההסתה. "רשת עובדת כמו מוטציה, על כל דף של ׳שהיד׳ שאת מסירה - יש עוד 10 דפים וזו מורכבות שמקשה". עוד היא מסבירה כי "הרשת עובדת כמו פיוז’ן - קמפיין יכול לצאת מעזה, אבל הסרבר של המחשב ושל הטרולים נמצאים בכלל בירדן, והדוקר שקיבל השראה מהסרטון יוצא ממזרח ירושלים לבצע פיגוע בתל אביב".
"מילה לא מייצרת אירועי אווירה והשראה, מה שמייצר אלו סרטונים", מציינת פרלוב. "מרגע שעולה כזה סרטון - לוקח לרשת 7-5 דקות לזהות עמודי פייסבוק או תוכן אלים ובזמן הזה זה מתפשט", היא ממשיכה. "אם את מחליטה שאת מורידה - זה יכול לצמצם את הנפח של הסרטונים האלה ובזמן אמת יש לזה חשיבות, ואז פחות נחשפים ויוצאים לאירועי נקמה".
"לפלסטינים יותר קשה לנוע מג׳נין לירושלים מאשר להעביר את הדברים ברשתות"
פרלוב מצביעה על כך שהרשת היא סימפטום למה שקורה מחוץ לה ומשקפת שיח של אירועים שקורים בשטח. "אי אפשר לחשוב שיהיה מבצע ביריחו ולא תהיה תגובה פלסטינית. דברים קורים מחוץ לרשת ועד שלא יהיה שינוי במצב - נראה גם התגובות מחוץ לרשת וגם תגובות מאוד אלימות ברשת".
בדומה לחורב, היא מציינת כי ייצור תחרות זו דרך טובה להתמודד עם ההסתה. "אם בזמן אמת תעלי עוד סרטונים - את יוצרת תחרות לסרטונים הקיימים וזה היסח דעת. זה מביא למצב שבו כל אחד מקבל קצת פחות סרטונים וזה מוריד את הנפח".
אלא שכיום האצבע קלה על ההדק, או לא פחות על המסך: "היום כל ילד יכול לצלם ולהעביר את הסרטונים האלה - הדור הצעיר חשוף לזה יותר, יש לאנשים ביהודה ושומרון פי 7 יותר טלפונים מתחבורה", היא מסכמת. "לפלסטינים יותר קשה לנוע מג׳נין לירושלים מאשר להעביר את הדברים ברשתות - שבהן אין מחסומים, היכולת להניע את כל הרעיונות היא בלי מחסום".