פחות מ-72 שעות חלפו מהפיגוע הקשה במחסום שועפאט בו נרצחה סמלת נועה לזר ז"ל ונפצע קשה המאבטח דוד מורל - והשאלות מתרבות: החל מהאופן בו עמדו החיילים בקבוצה מלוכדת סמוך לנתיב ועד ליציאתו של המחבל מהרכב באמצע המחסום. החיילים והמאבטחים ששירתו במחסום שועפאט מספרים ל-N12: "זה חייב דחוף להשתנות, החיילים אמורים לשלוט בכל רגע במה שקורה, ההתנהלות הזאת מראה לצד שעובר שהכול אפשרי במחסום".

הפיגוע במחסום שועפאט | סיקור N12:

הרמטכ
לוחמות במחסום שועאפט|צילום: דובר צה"ל

בעוד שהמצוד אחר המחבל נמשך, בכוחות הביטחון מתמקדים בפעילות מבצעית ובמאמצים ללכידתו - ומניחים בצד כרגע את השלמת תחקיר האירוע. לצד זאת, עם פרסום תיעוד הפיגוע החלו לצוץ שאלות על אופן עמידתם של הכוחות במעבר, על התגובה הראשונית של כלל הגורמים - וגם על הנהלים במקום.

שאלת האחריות במעברים

הכוחות במעברי עוטף ירושלים מורכבים משוטרי מג"ב, משטרה צבאית ומאבטחים אזרחיים של מערכת הביטחון. האחריות הפיקודית בכל מחסום נתונה לקצין מג"ב, מתוקף היותו כסמכות השיטורית במקום. בנוסף, תפקידם של המאבטחים האזרחיים הינו לאבטח את לוחמי המעברים (לו"ם), בעת שהאחרונים אחראים על בדיקתם של העוברים ושבים במחסום.

השופט בדימוס ומבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90‎, חדשות)
השופט בדימוס ומבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא|צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90‎, חדשות

בתוך כך, יש מי שמותחים ביקורת על אופן ההתנהלות במעברים של קו התפר בעוטף ירושלים - ואף מכנים זאת "ברדק ישראלי מצוי". לאורך השנים האחרונות קראו גורמים מסוימים להוצאתם של חיילי המשטרה הצבאית מהמעברים - לטובת הצבת מאבטחים אזרחיים מקצועיים.

בדוח שפורסם בשנת 2019, מתח מבקר המדינה ביקורת על התנהלות הדרג המדיני בנושא אזרוח המעברים בעוטף ירושלים, בדגש על ההשתהות לקדם את החלטתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל משנת 2005 לאזרח את המעברים בגזרה - ולהוציאם מאחריות צה"ל והמשטרה: "העיכוב של שנים מספר בהבאת נושא אזרוח המעברים לדיון ולהכרעת הדרג המדיני - גם כשמובא בחשבון הצורך בתיעדוף נושאים אחרים - אינו סביר", נכתב בדוח, זאת למרות שכבר בשנת 2014 קבע ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו כי יש לבחון את הנושא לעומק.

יציאתו של המחבל מהרכב

"בעיקרון, רוב הפלסטינים שעוברים במחסומים לא מחפשים בעיות", סיפר ל-N12 ש', מאבטח אזרחי שעבד בעבר במחסום שועפאט. "אני לא רוצה לשפוט כי אני לא יודע מה קרה באותן דקות, אבל לפי התיעוד החיילים לא היו אמורים לעמוד בקבוצה גדולה. יש נהלים די ברורים בנוגע לאופן העמידה של הכוחות במעבר ומבלי להיכנס לפרטים המדויקים - ההתקהלות הייתה תקלה".

הפיגוע במחסום שועפאט (צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
הפיגוע במחסום שועפאט|צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

"בתקופה שלי אין דבר כזה שמישהו יוצא מהרכב בלי אישור. אם היה יוצא - היינו נדרכים", סיפרה ר', ששירתה במחסום שועפאט בעבר, ל-N12. "עם זאת, היו פעמים שיש התקהלות ועומדים כמה ביחד, זה קורה לפעמים במעברים".

"כשאני שירתתי שם לאף אחד לא היה אישור לזוז ללא אישור שלנו. הם ידעו שאם הם נכנסו למחסום - אז הכול זז לפי מה שהחייל הבודק אומר. אם אומר לנבדק 'תעמוד בצד' אז הוא יעמוד בצד, אם אומר לך 'סע' הוא ייסע - ההתנהלות הזאת הייתה מרתיעה אותם כי היינו בסוג של דריכות קבועה", הוסיף מ'.

עודי כאמל תמימי, המחבל החשוד בביצוע הפיגוע
עודי כאמל תמימי, המחבל החשוד בביצוע הפיגוע במחסום שועפאט

"לפי מה שראיתי בתיעוד, הפיגוע היה בזמן חילופי המשמרות וההתקהלות של החיילים יכלה לנבוע גם מכך. כפי שניתן לראות, הוואן השחור שאוסף את החיילים ומביא אותם למעברים חנה בצד, ליד חפ"ק מג"ב, יכול להיות שהם איבדו ריכוז", סיפר מ'. "עם זאת, אסור לעמוד כל כך הרבה אנשים באותו מקום, כמו שהיה שם, תמיד היו מפרידים אותנו - גג שלושה בנתיב".

מ' הוסיף: "זה היה רגע של הלם, אני יכול להבין אותם כי באמת הם היו רגילים למצב שהכול פתוח ואנשים יכולים לצאת מהרכב מתי שבא להם. משהו חייב להשתנות דחוף, החיילים אמורים לשלוט בכל רגע במה שקורה. הכל חייב להיות בשליטה מלאה כי ההתנהלות הזאת מראה לצד שעובר שהכול אפשרי במחסום".

כוחות הביטחון בפיגוע במחסום שועפאט בירושלים (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
כוחות הביטחון בפיגוע במחסום שועפאט בירושלים|צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

הייתה דרך לעצור את הרכב שהסיע את המחבל והמשיך לנסוע?

"הרכב נסע לכיוון מחנה הפליטים - שם אין בולדרים שיכולים לעצור אותו", הוסיפה ר'. "יש דוקרנים, אבל אין דבר כזה שמישהו יוצא מהרכב או שמישהו פשוט דופק גז וממשיך או שמישהו לא רוצה להזדהות", סיפר מ'.