כמעט שנה לאחר שד' נעצרה ונחקרה על ידי השב"כ והמשטרה במשך שבועות ארוכים, בחשד לשיתוף פעולה עם מרגל איראני, זיכה אותה היום בית המשפט. "הנאשמת מסרה גרסה מלאה בכל חקירותיה, בשב"כ, במשטרה ובבית המשפט. לא העלימה ולא כיסתה דבר", ציין השופט אילן סלע בפסק הדין, ומתח ביקורת על השב"כ. "אני בעננים, ידעתי שאין כלום", אמרה ד' לצוות "עובדה" שליווה אותה בחודשים האחרונים, מיד אחרי הזיכוי.
הפרשה התפוצצה בינואר השנה ברעש גדול. ארבע נשים, בשנות ה-40 וה-50 לחייהן, נעצרו בחשד ששיתפו פעולה עם הפרופיל הפקטיבי "ראמבוד נמדר". ארבעתן, ובהן ד', הואשמו כי הופעלו על ידי סוכן מודיעין איראני שהתחזה, בין השאר, לקבלן יהודי צעיר מטהרן וביקש מהן לבצע פעולות שונות. בתום חקירה של השב"כ והמשטרה שבמהלכה נעצרו הנשים ונמנע מהן לפרק זמן לא מבוטל מפגש עם עורכי דינן, הוגש כתב אישום כנגד הארבע (כמו גם כנגד בעלה של אחת מהן שמואשם כי סייע לה).
נגד ד', אישה בשנות ה-50 לחייה, אמא לילדים וסבתא לנכדים, הוגש כתב אישום בגין "מגע עם סוכן חוץ", עבירה שהעונש עליה יכול להגיע עד ל-15 שנות מאסר. בכתב האישום נטען כי באיזור חודש מרץ 2020 החל הקשר בינה לבין ראמבוד נמדר. נמדר פנה אליה בפייסבוק, הציג את עצמו כקבלן יהודי מטהרן וד' שעלתה בעצמה מאיראן בתחילת שנות האלפיים התחברה אל מי שחשבה שהוא חלק מהקהילה שהשאירה מאחור. במהלך הקשר ביניהם ד' העבירה לנמדר עמודים מספר שכתבה על חייה, סיפרה לו על אודישנים שעשתה לסדרה "טהרן" והעבירה לו סרטון של יירוט טילים שרץ ברשת במהלך מבצע שומר החומות. במאי האחרון שודר בתוכנית "עובדה" תחקיר אודות הפרשה. במסגרת התחקיר הובאה גרסתה של ד', והתראיינה אפסנה מזלומיאן – נאשמת מספר 2, שסיפרה כיצד התהפך עליה עולמה בוקר בהיר אחד כאשר שוטרים התדפקו על דלדתה ולקחו אותה למעצר במרתפי השב"כ.
"אחד ביום" - מאחורי הקלעים של פרשת הריגול האיראני:
"חובת המדינה להגן על האזרחים מפני ניסיונות מרגלים להפילם ברשת"
בפסק דין מהדהד, קבע הבוקר השופט סלע מבית המשפט המחוזי בירושלים כי הוא מקבל את גרסתה של נאשמת מס' 3, ד', באופן מלא. הוא קובע כי לא הייתה לה הייתה שום דרך לדעת על כוונות זדוניות של נמדר אם אכן היו כאלו. "השתכנעתי מכנות דבריה בעדותה כי לו הייתה באמת חושדת ולא חשד ערטילאי העובר בראש בבחינת רצוא ושוב כי ראמבוד הוא מרגל", דברי השופט, "היא הייתה מפסיקה את הקשר עמו לאלתר. הלא את כל הבירורים שערכה עשתה מתוך כוונה שאם תשמע כי אכן קיים חשש לזהות בדויה, לנוכלות או לכל חשש אחר היא תפסיק את הקשר. כיצד אפוא ניתן לומר כי היה באמת בליבה חשד סביר כי הוא סוכן חוץ או מרגל?!".
בפסק הדין המפורט מתייחס השופט סלע לסיפור חייה הקשה של הנאשמת, ולעלייתה לישראל ממניעים ציונים. הוכנסו בו דבריה על כיצד נישקה את אדמת ישראל כשירדה מהמטוס, ואיך חשה בושה קשה לאחר שנעצרה והחלו לדבר עליה במונחים של מרגלת. השופט סלע זיכה את ד' זיכוי מלא ומתח בין דבריו ביקורת על המערכת: "חובת המדינה להגן על אזרחיה מחייבת לא רק סיכול ניסיונות ריגול במדינת ישראל כדי למנוע זליגת מידע למדינות אויב, אלא גם להגן על האזרחים מפני ניסיונות של מדינות אויב באמצעות סוכנים שונים, בכלל זה גם דרך רשת האינטרנט, להפיל אותם ברשתם. עניין זה מצריך דיון בטענה שהועלתה על ידי הסניגורים של יתר הנאשמים בפרשה – מדוע לא פעל שירות הבטחון להפסקת הקשר של ראמבוד עם האזרחים שעה שנחשף לקיומו של קשר זה. תשובה לשאלה זו קשה היה לקבל מאיש השב"כ שנחקר בבית המשפט בעניין, בין היתר בשל תעודת החיסיון שהוצאה בהליך זה".
עורך דינה של ד', אשר אוחיון אמר: "הזיכוי הזה מעורר אצלי לא רק שמחה אלא גם מחשבות על האופן שבו שב"כ משתמש בכוח העצום שלו למטרות זרות. המשפט הזה לא נועד להגן על בטחון ישראל, הוא נועד לנסות לשקם את תדמיתו של השב"כ בעקבות המחדל שבמהלכו אישר את כניסתו של אדם מאד מפוקפק לביתו של שר הבטחון. אותו אדם פעל למסור ידיעות למודיעין האיראני מתוך ביתו של שר הבטחון. המחדל המהדהד הזה הוסר מהתודעה של הציבור תוך פחות מחודש בעקבות חשיפת הפרשה של 'רשת הריגול האיראני'. במהלך המשפט התבטא כבוד השופט סלע ואמר לפרקליטות 'אתם נושאים את שם בטחון ישראל לשווא' וכך אכן נעשה מעשה שלא יעשה בישראל".
עניינן של שלוש הנאשמות האחרות בתיק, עדיין מתנהל בבית המשפט.