אחרי 3 ימים של לחימה ברצועת עזה, במערכת הביטחון מסכמים בסיפוק את הישגי מבצע "עלות השחר" – אבל במקביל נערכים גם לאפשרות של הפרת הפסקת האש וחידוש הקרבות. בשונה מסבבים קודמים, הפעם המבצע כולו היה נגד הג'יהאד האסלאמי, שספג פגיעה קשה והלכה למעשה איבד את שדרת הפיקוד הבכירה שלו הודות לשני חיסולים ממוקדים של שני בכירי ארגון הטרור – של מפקדו בצפון הרצועה תייסיר ג'עברי במכת הפתיחה, ושל מקבילו מדרום חאלד מנסור.
מבצע עלות השחר - סיקור שוטף ב-N12:
לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש, מיהרו בג'יהאד להצהיר כי ישראל "התקפלה" והציגו את מאות השיגורים לעורף כהישג - אבל בניתוח של שני סבבי הלחימה האחרונים שבוצע במערכת הביטחון מצביעים על הישג משמעותי ב"עלות השחר" בהשוואה ל"שומר החומות" בשנה שעברה.
מעבר לעצם חיסולם של שני בכירי הארגון ברצועה ו-10 מחבלים נוספים, אחד ההישגים המשמעותיים במבצע האחרון הוא הפן התודעתי. במכת הפתיחה של המבצע, שהפתיעה את ארגון הטרור, הצליח השב"כ לפגוע בבכירים בדירות מסתור שמוקמו באופן חשאי במגדלי מגורים בלב אוכלוסייה אזרחית. מבחינת המחבלים אלה היו אתרים ממודרים שרק מעטים שותפים למעגל הסוד הזה. הלכה למעשה השב"כ הוביל לאיתות ברור לעזה: אין מקום ברצועה שבטוח מבחינת פעילי הטרור.
הלחימה גם שיפרה את ההרתעה הישראלית. העובדה ששני בכירי הג'יהאד הפלסטיני חוסלו פגעה ועוד תפגע ביכולת של ארגון הטרור לפעול נגד ישראל. מנגד, מהצד של עזה, מנסים בג'יהאד להציג את הסבב האחרון כהישג שמורכב משני חלקים. הראשון הוא ההגבלות שהוטלו על תושבי עוטף עזה בשלושת הימים שקדמו למבצע. הארגון מציג את ההגבלות הללו כ"שיתוק של הדרום" מבלי שאפילו נורתה ירייה אחת. השני הוא שיגורן של כ-1,100 רקטות ופצצות מרגמה לישראל. מיותר לציין שבארגון לא מתפארים בכך ששליש מהשיגורים – לא חדרו לשטח ישראל והתפוצצו בתוך רצועת עזה.
המלכוד של חמאס
במבצע "שומר החומות" רשם השב"כ הצלחה גדולה, כשסיפק מודיעין איכותי על מיקומם של מחבלי חמאס: השב"כ הוביל אז את תקיפות מומחי פיתוח האמל"ח של חמאס שהסתתרו בתוך מנהרות והפך אותן למלכודת מוות למחבלים. עצם איתורם מתחת לקרקע היווה הישג מודיעיני, אבל בסבב האחרון הצליחו במערכת הביטחון לשבור את מעגל הסוד ולאתר באופן מדויק את הבכירים ביותר של הג'יהאד האסלאמי.
הישג נוסף לישראל הוא ההצלחה להפריד בין הג'יהאד לחמאס, ארגון הטרור ששולט ברצועת עזה. לאורך השנים מאז שעלה לשלטון, ישראל שבה וחזרה על כך שחמאס ישלם את המחיר על כל הפרה שלא תהיה, והפעם, למעט הצהרות פושרות למדי לתקשורת על כך שהוא תומך "בהתנגדות" – הוא בחר לשבת על הגדר ולא הצטרף באופן אקטיבי ללחימה.
מאחורי הקלעים חמאס השתתף במגעים עם המתווך המצרי להגיע לרגיעה - ועכשיו השאלה הגדולה היא אם הוא ירצה למקסם רווח מכך שישב מנגד, לא התערב בלחימה ולא הצטרף לירי על ישראל. למרות שלא היה צד בסבב האחרון, היותו הריבון ברצועת עזה הפעילה לחץ פנימי כבד על חמאס ב-3 ימי הלחימה. 14 אלף הפועלים מעזה שעובדים בישראל לא יכלו ללכת לעבודה, סחורות ברצועה לא עברו לישראל והסחורה, פשוטו כמשמעו, נרקבה. תושבי הרצועה הפסידו כסף רב, ובחמאס הבינו את המשמעויות.
ולמרות שהלחימה נגמרה, ההיערכות היא כל הזמן לחידוש הלחימה. העיניים במערכת הביטחון נשואות כל הזמן אל הסבב הבא וגם לאפשרות של הפרת הפסקת האש הנוכחית. בצל שני מבצעים ברצועה, במערכת הביטחון לא לוקחים סיכונים ונערכים לכך שהפעם הבאה הלחימה תהיה מול שני ארגוני הטרור הבולטים.
