גל הטרור שפוקד את ישראל בשבועות האחרונים מעמיד את מערכת הביטחון מול אתגר חדש, שמחייב אותה להסתגל במהירות ולהתאים את הכלים שברשותה כדי לבלום את המפגעים. צה"ל והשב"כ יודעים לעבוד היטב מול חוליות טרור מסודרות ומול תשתיות, אך המפגע הבודד – שגם מחזיק בגישה לנשק חם – מציג בפניהם מורכבות חדשה. המחבלים מחוברים היטב לסוחרי נשק ולגורמים עברייניים, ומצריכים היערכות שונה.

סיקור נרחב ב-N12 על גל הטרור

לשם כך מגבשים במערכת הביטחון תוכנית חדשה לחיזוק ההרתעה ולשבירת גל הטרור – "מאמץ משולש", אם תרצו. אלו הם עיקרי התוכנית.

  1. הגנה - בישראל מתכוונים לאטום את קו התפר, שדרך הפרצות הרבות שבו חדרו חלק מהמחבלים שביצעו לאחרונה את הפיגועים הקשים בשטח ישראל. עד לא מזמן 40-30 אלף פלסטינים היו נכנסים לישראל בצורה הזו, אך מאז תגבור הכוחות על קו התפר המספר הצטמצם דרמטית.

    ועדיין, ישנם לא מעט מקומות שבהם הצבא לא אטם הרמטית את הגדר, גם אם מספר השוהים הבלתי חוקיים ירד. כאן מגיעה אמירתו של שר הביטחון בני גנץ, שמתכוון לתקצב את אטימת הגדר בסכום של 200 מיליון שקלים, ועוד 140 מיליון שיושקעו בכל שנה בתחזוקה של המכשול. זה כולל גם כוח אדם וגם טיפול פיזי בגדר.

    השב"כ מעורב גם הוא בסיפור, משום שאטימת הגדר תחייב בהגדלת מספר אישורי העבודה לפלסטינים, שרבים מהם השתמשו בפרצות כדי להגיע ולעבוד בישראל. הפועלים שמקבלים אישורים נבדקים במעברים, וכך מצטמצם הסיכוי שאחד מהם יבצע פיגוע. עם זאת, הסוגיה בוודאי תגרור עימותים בין השב"כ לצה"ל על מספר אישורי העבודה, וכאן גנץ ייאלץ להכריע.
  2. התקפה - במערכת הביטחון הגבירו את הפעילות בעיר ג'נין ובמרחב צפון השומרון, משום שזה האזור שממנו יצאו המחבלים האחרונים. בלילה ובבוקר כוחות גדולים פעלו בכפר יעבד, שם התגורר המחבל מהפיגוע בבני ברק, ועצרו מבוקשים. פעילויות דומות התרחשו גם בלילות האחרונים, כשרק אתמול חוסל במחנה הפליטים ג'נין מחבל מהג'יהאד האסלאמי.

    צה
    פעילות צה"ל ביעבד|צילום: דובר צה"ל


    המאמץ מתמקד בשלב זה בהיצע הנשק – הכוחות פועלים הן נגד סוחרי אמצעי לחימה והן נגד מצבורי נשק, במטרה לצמצם את הנגישות של המחבלים לרובים ולאקדחים. נוסף על כך, במערכת הביטחון מנסים לעלות על מפגעים פוטנציאליים ולסכל מבעוד מועד את תוכניותיהם. מעצר המבוקשים נועד להשיג בדיוק את זה, וכן גם להגביר את הלחץ במרחב כדי שהמחבלים יהיו עסוקים יותר בהימלטות – ופחות בתכנון פיגועים נגד ישראלים.

    סממן בולט של הפעילות הוא הכניסה לג'נין ולכפרים שבסביבתה דווקא באור יום. במערכת הביטחון רוצים להוציא את החמושים מבתיהם וליצור חיכוך מולם על מנת לפגוע בהם ולייצר הרתעה. אולם, יש כאן משחק רגיש, משום שכמות הרוגים גדולה עלולה להדליק עוד יותר את יהודה ושומרון ואפילו את רצועת עזה.


    במקביל, אישר שר הביטחון שורה של תוכניות להחרפה של המבצע בג'נין, אם הפעולות שנוקטים עכשיו לא יביאו את התוצאה המבוקשת. יש עוד מדרגות שבהתאם אליהן יגבירו את הפעילות ואת המבצע על העיר.

    לנדבך ההתקפי יש גם "סניף" בתוך ישראל. הצבא אומנם לא פועל כאן, אבל את מקומו תופסים המשטרה, השב"כ ומג"ב, שעובדים על חשיפת תומכי או מזדהי דאעש בקרב הערבים שחיים בשטח ישראל. יותר מ-300 ערבים עד כה "זכו" לתחקור או לאזהרה. 25 מתוכם גם נעצרו, והם עצורים ונחקרים בשב"כ בגלל שאצלם זוהה שמעבר להזדהות הם היו מוכנים גם לפעול.

    לראיית מערכת הביטחון מדובר בגל השראה, והמטרה היא לשבור את ההשראה הזו ולחנוק את הסיכוי שפיגועים נוספים ייצאו. ועדיין, זה יכול גם להיכשל.
  3. כלכלה - מתאם הפעולות בשטחים רסאן עליאן החליט "לחנוק" את ג'נין מבחינה כלכלית. בראיית מערכת הביטחון, על ג'נין לשלם מחיר על הטרור שיוצא ממנה, ולכן הוחלט לא לאפשר לערביי ישראל להיכנס לעיר. כמו כן, סוחרים ואנשי עסקים בכירים תושבי העיר וסביבתה לא יורשו להיכנס לשטח ישראל.

    פעילות מבצעית בג'נין
    כוחות צה"ל בג'נין


    בשומרון יש מחסומים וביקורות של הצבא, כך שהאיסור הזה צפוי להישמר בצורה טובה. גם אם יהיו הפרות מדי פעם, ההחלטות הללו יפגעו מאוד בג'נין מבחינה כלכלית. בבידוד של ג'נין, ישראל מסמנת אותה ומעבירה מסר לשאר הערים הפלסטיניות – אם נצטרך, נוכל לעשות זאת גם אצלכן.