ויקטוריה פליגלמן, ארוסתו של המאבטח ויאצ'סלב (סלבה) דניאל גולב שנרצח בפיגוע באריאל כשהיא לצדו, שחזרה הבוקר (רביעי) לראשונה את שאירע באותו ליל שישי: "שנינו היינו בתוך הבוטקה. ראיתי דמות שחורה מסתכלת עליי והוא ירה 4 פעמים והכול נגמר. הסתכלתי אחורה וצרחתי לאנשים שיבואו. הפרמדיק אמר לי שהוא לא שרד".
ויקטוריה, שעליה הגן סלבה בגופו מיריות המחבלים ובכך הציל את חייה, סיפרה את הדברים לענת דוידוב וגולן יוכפז בתוכנית שבע תשע ב-103FM. "שמעתי פיצוץ וצעקות ועפתי אחורה. אפילו לא הבנתי מה קורה. הייתי בטוחה שמשהו קרה לאוטו והתפוצץ אוטו, אמרתי אולי נעזור להם. לא הצלחתי לקום, ולא הבנתי למה לא הצלחתי לקום", שחזרה ויקטוריה.
"שנינו היינו בתוך הבוטקה", נזכרה המאבטחת. "הכול עף עליי, וראיתי את סלבה קם, צועק והוא פשוט התחיל לירות כמה פעמים. אני יריתי פעם אחת אבל הם כבר לא היו. ראיתי דמות שחורה מסתכלת עליי והוא ירה 4 פעמים והכל נגמר. הסתכלתי אחורה וצרחתי לאנשים שיבואו".
ויקטוריה עצמה לא נפגעה כלל מהירי. "סלבה שמר עליי. יש לי כמה שריטות, אבל הן לא קשות", סיפרה. "התחלתי לצרוח אחרי זה, לא היה לי אכפת מכלום. היה לי אכפת שסלבה שלי פצוע וחיפשתי מי שיטפל. לא הצלחתי להוציא אותו משם ורציתי לעזור לו".
ויקטוריה סיפרה כיצד נודע לה שאהובה לא שרד את יריות המחבלים: "שאלתי את הפרמדיק כשהוא הגיע – 'איך הוא?'. הפרמדיק אמר לי שהוא לא שרד. החזקתי את היד לגופה שלו".
"הוא נתן לי את החיים שלו", אמרה המאבטחת בכאב. "קוראים לי ויקטוריה, שזה אומר ניצחון. סלבה זה תהילה. אני קיבלתי את הניצחון על מוות, הוא קיבל את התהילה שלו בכך שהוא הגן עלי".
ויקטוריה סיפרה על הקשר החזק עם משפחתו של סלבה, שהותיר אחריו 7 אחים וזוג הורים בעיר בית שמש: "אני כל השבוע אצל ההורים שלו בשבעה. הם ההורים שלי גם. הם האנשים הכי מדהימים שהכרתי".
סלבה הובא למנוחות השבוע, בגיל 23, כשמאות מלווים אותו בדרכו האחרונה. בן דודו ולדימיר ספד לו: "היה לך לב כל כך גדול וטוב, נספר עליך לילדים והנכדיםשלנו". שני המחבלים שביצעו את הפיגוע נתפסו בתוך פחות מיממה. הם נעצרו ללא התנגדות בבתיהם שבכפר קראוות בני-חסן, שמרוחק 10 ק"מ בלבד ממקום הפיגוע. לצדם נתפסו גם הנשקים המאולתרים מסוג "קרלו" ששימשו אותם בפיגוע.