קוראים לה אפסנה מזלומיאן. היא נולדה לפני 47 שנים באיראן ועלתה לארץ בגיל 17. עד לפני כמה חודשים היא ניהלה חיים שגרתיים לגמרי. אלא שבינואר 2022 היא הופכת לגיבורה בעל כורחה בפרשיית ריגול – ומוצאת את עצמה כלואה בין כוחות חזקים ממנה בהרבה.
הפרשייה הזו נחשפת ברעש גדול לפני ארבעה חודשים. השב"כ הודיע כי נחשפaה רשת ריגול של נשים ישראליות לטובת איראן. מאז, כל המעורבות בפרשה שתקו. מזלומיאן היא הנאשמת הראשונה מהפרשייה הזו שמחליטה לדבר ולהיחשף. והסיפור שלה חושף מה עומד באמת מאחורי הסיכול שפורסם ברעש גדול. "אני? מרגלת? בחיים לא הייתי ואני לא אהיה", היא אומרת בריאיון בלעדי לעובדה.
הפנייה הראשונית של הסוכן האיראני
הסיפור שלה מתחיל לפני כארבע שנים. אז נכנס לחייה ראמבוד נמדר. התמונה שלו קופצת לה בפייסבוק, והיא עוד לא יודעת שהוא הולך לגרור אותה עמוק לתוך הבוץ. ראמבוד מספר לה שהוא מאיראן, ומציג את עצמו כקבלן בן 27. היא רואה שהם חולקים 69 חברים משותפים ברשת החברתית. "שאלתי אותו: 'אתה יהודי?' והוא אמר 'כן, בוודאי'.
ראמבוד אומר לה שהוא ילד יחיד ושסבא שלו היה רב גדול. "זו הייתה התלהבות שאני מדברת עם מישהו מהעם שלי, יהודי, שגר שם", היא מספרת בריאיון. בשלב מסוים הקשר הופך טלפוני: "בפעם ראשונה שהתקשר אליי הוא ממש דיבר בעברית. מה שלומך? איך את מרגישה? מה את עושה? אמרתי יואו – איך אתה מדבר עברית טוב. הוא אומר שיש לו שכן שמלמד אותו עברית. אמרתי יופי כל הכבוד".
בשלב הזה נמדר מבקש ממנה לסייע לו בהעברת כסף לחברת משפחה שלו שנמצאת בישראל וזקוקה נואשות לכסף. "הוא שואל אם יש מישהו מהמשפחה שעולה מאיראן לישראל", מספרת אפסנה. "אז אמרתי כן – אחיינית שלי. חשבתי – אם אפשר לעזור? למה לא? הוא אמר שהיא חברה של אמא שלו, חשבתי באמת שזו משפחה שזקוקה". זה יהיה המהלך המרכזי שיסבך את אפסנה. היא אכן מעבירה את הכסף שמועבר אליה על ידי נמדר לח' – נאשמת נוספת בפרשה, בשתי הזדמנויות שונות. בריאיון הבלעדי לעובדה היא מסבירה מה עמד מאחורי המעשה הזה.
השב"כ מצליח לנטר את הפעילות האיראנית
בשלב מסויים, השב"כ עולה על הסוכן האיראני. "אני חושבת שגם הם הבינו שהחלק שלה הוא מאוד מינורי, גובל בהרבה תמימות", אומרת הסניגורית של אפסנה, עורכת הדין שרית קוטלובסקי. אבל בשלב הזה כל מי שהופלה בפח של הסוכן האיראני – ארבע נשים ישראליות בסך הכול – הופכת מבחינת המערכת לחשודה בריגול והיחס בהתאם.
אז, הסיפור הזה הופך למבהיל במיוחד: בנובמבר האחרון היא נלקחת למתקן שב"כ. "חשבתי שזה חלום, חלום רע", מספרת אפסנה. "זה היה כמו נצח. שמו לי כיסוי לעיניים וישר לקחו אותי חקירות של שב"כ. אני מספרת להם הכל. לא מסתירה כלום. פתאום מכניסים אותי ל'גור' – צינוק בפרסית. חדר חשוך, אפור, מטר וחצי על מטר וחצי, מזרן על הרצפה".
היא מוסיפה: "הכול היה סגור. אין חלונות. בכיתי, אמרתי: 'מה אני אהיה פה? מה אני אעשה פה? הסבירו לי: 'זה מה שיש. כאן את הולכת להיות'. היה ברז שמדי פעם היה נפתח לבד, פתאום באמצע הלילה או באמצע היום. אמרתי לעצמי אולי השתגעתי? אולי אני מדמיינת? אחר כך הבנתי שזה בשביל לשגע אותי".
אפסנה מתארת בריאיון לאיל גונן את השבועות הארוכים בחקירות ובמעצר, ואת מה שעבר עליה עמוק במתקן השב"כ, ובעיקר מתעקשת – "אני בגיל 17 עליתי עם אמא שלי והתעקשתי ואמרתי אני רוצה לחיות פה. לעשות ריגול? בחיים לא. בחיים לא".
תגובות
תגובת שב"כ: "הטענות שעלו ביחס לחקירתה של גב' אפסנה מזלומיאן, הנן משוללת יסוד, ונועדו להסיט את תשומת הלב מהמעשים שביצעה הנאשמת אל מול שלוח של המודיעין האיראני, שעה שהיא חושדת בדבר זהותו ומניעיו. למען הסר ספק, החקירה התנהלה על פי דין, ותחת פיקוח משפטי רצוף. יודגש כי בעת האחרונה, פועלת איראן ביתר שאת להקמת תשתיות טרור וריגול בתוך מדינת ישראל. ייעודו של השב"כ הוא לאתר ולסכל מבעוד מועד פעילות עוינת ומסוכנת זו. כך פעל שב"כ במסגרת חשיפת רשת ריגול זו וכך ימשיך לפעול ולסכל פעולותיהם של אזרחים ישראלים ואחרים המסייעים לגורמי המודיעין האיראני".
תגובת הפרקליטות: "לאחר בחינת חומר החקירה הוחלט להעמיד לדין את הנאשמת בעבירות חמורות של מגע עם סוכן חוץ, כיוון שהפרקליטות מצאה כי לפי הראיות שנאספו, הנאשמת לכל הפחות "עצמה עיניים" לכך שמעשיה עלולים לפגוע בביטחון המדינה, ואולם מסיבותיה שלה לא ניתקה את הקשר עם איש המודיעין האיראני ולא דיווחה עליו. בהתאם לקבוע בחוק, ולאור המסוכנות העולה מהמעשים, ביקשה הפרקליטות לעצור את הנאשמת עד תום ההליכים, וזאת בכפוף לבחינת חלופת מעצר, ולכן התקבל תסקיר בעניין זה ביחס לנאשמת. אשר לתנאי הכליאה - אלה אינם תחת פיקוחה הישיר של הפרקליטות ואולם ככל שתובאנה בפנינו טענות באופן סדור - דבר שלא נעשה עד היום, כולל לא בדיוני המעצר - הדברים ייבחנו וייבדקו".