מדד האיומים וההערכה האסטרטגית לישראל של המכון למחקרי ביטחון לאומי לשנת 2022 הוגש היום (שני) לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, ומציג ממצאים מדאיגים: מדינת ישראל נעדרת תפיסה אסטרטגית מתכללת, עקבית ומרחיקת ראות מול האיום האירני, הזירה הפלסטינית והקיטוב החברתי בישראל - איומים השווים ברמת חומרתם, כך על פי חוקרי המכון.

לטענת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), במוקד האתגרים נמצאת אירן, שממשיכה במאמציה להפוך למדינת "סף גרעינית", ובה בעת נחושה להעצים את גרורותיה באזור ולאיים על ישראל לאורך גבולותיה. אתגר משמעותי נוסף הוא הזירה הפלסטינית, שמעמידה בסכנה את חזון המדינה כיהודית ודמוקרטית עקב היחלשות, עד כדי היעדר, תפקוד ומשילות הרשות הפלסטינית. בזירה הגלובלית, ישראל נאלצת להתמודד עם התמיכה ההולכת ופוחתת של הממשל האמריקני בה. בזירה הפנימית - הקיטוב, ההסתה, חוסר המשילות והכרסום באמון במוסדות המדינה, מציבים איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי של ישראל.

הנחישות האירנית עולה מדרגה    

בזירה הבינלאומית, אירן מציבה את האיום החיצוני החמור ביותר על ישראל. על רקע העימות עם סין וחוסר העניין ההולך וגובר במזרח התיכון, פוחתת נכונותו של הממשל האמריקני לתעדף את האינטרסים והחששות של ישראל מול אירן.

מל
מחמשת את שלוחותיה באזור, מל"טים אירניים|צילום: סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הרפובליקה האסלאמית ממשיכה במאמציה לבחוש באזור - היא תומכת בפרויקט הטילים של החיזבאללה בלבנון, מחמשת את שלוחותיה בסוריה באלפי כלי טייס תוקפים בלתי מאוישים (כטב"ם) ונכונה, יותר מתמיד, לתקוף את אויביה. כל אלו מעמידים את מדינת ישראל בסכנה היקפית חמורה.

שיחות הגרעין שמתנהלות בין אירן למעצמות מעמידות את מדינת ישראל בבעיה אסטרטגית קשה. למרות הקשיים התכופים שמעידים על חוסר נכונותה של אירן להתקדם להסכם שעשוי למנוע ממנה להפוך למדינת גרעין, התנגדות ישראלית להסכם תותיר את ישראל מבודדת כשלרשותה תישאר אופציה צבאית בלבד - אפשרות בלתי סבירה, נכון לעכשיו.

גם ארצות הברית, ידידתנו הטובה ביותר, מציבה קשיים. ב-2022 המזרח התיכון נמצא בתחתית סדר העדיפויות של המעצמה הגדולה בעולם, בעקבות קיטוב חברתי הולך וגובר במדינה, עימות מתמשך עם סין, התמודדות עם סוגיות פנים שבראשן מגפת הקורונה וכרסום בנכונות האמריקנית להעמיק את "הסכמי אברהם" בין ישראל למדינות ערב המתונות.

ג'ו ביידן (צילום: lev radin, shutterstock)
תמיכה הולכת ופוחתת, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן|צילום: lev radin, shutterstock

משברים גלובליים נוספים שניצבים ואיתם מדינת ישראל מתמודדת כבר עכשיו, הם משבר הקורונה שמביא עמו משברים כלכליים ובריאותיים מורכבים, שינויי האקלים שנוכחותם בחיינו גוברת משנה לשנה ופגיעותן של הדמוקרטיות הליברליות ברחבי העולם לשינויים פוליטיים-חברתיים.

הרשות הפלסטינית מאבדת אחיזה

אם בשנים האחרונות הזירה הפלסטינית הפכה למשנית, בשנת 2022 היא חוזרת למרכז הבמה. במהלך סבב העימות האחרון בין ישראל לחמאס, מבצע "שומר החומות", גילינו את תסכולו ההולך וגובר של הדור הפלסטיני הצעיר, שמדרבן עצמו לאמץ את רעיון ה"המדינה האחת".

המצב הביטחוני ביהודה ושומרון שברירי, ועשוי להסלים בכל רגע בשל היחלשות חמורה של הרשות הפלסטינית. היעדר פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני מציב בפני המדינה איום על זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית נחלש גם הוא, בעיקר בעקבות מאמצים שנעשים במישורים משפטיים, חברתיים וכלכליים על ידי מדינות וארגונים להאשים את ישראל כמי שעושה הכול בכדי לסכל פתרון מדיני ארוך טווח עם הפלסטינים.

אבו מאזן יו
מאבד אחיזה בשטח, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס|צילום: Issam Rimawi, getty images

הסכנות שבתוכנו

האיום השלישי שמצוין בדוח הוא האיום הפנים-ישראלי. התעצמותם של השסעים והמתחים בחברה הישראלית מפוררים את הסולידריות החברתית, פוגעים בחוסנה של המדינה ומובילים לכרסום עמוק של הציבור במוסדות המדינה.

"התעצמות מגמות הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ההסתה, חוסר המשילות והכרסום באמון הציבור במוסדות המדינה - איום ממשי על החוסן החברתי ועל הביטחון הלאומי"

ברקע כל אלה, מבצע "שומר חומות" הציף את חוסר מוכנותה של ישראל בכל הנוגע לאירועי אלימות בין יהודים לערבים בתוך שטחי המדינה. חולשתה הניכרת של משטרת ישראל, לצד התפתחותן של "אוטונומיות" באזורים מסוימים ברחבי הארץ, מהוות סכנות שפוגעות במענה הכולל לאתגרי הביטחון הלאומי השוטפים.

בעניין זה, מציינים חוקרי המכון כי ההתמודדות עם הפשיעה הערבית, השבת הסדר והמשילות, לצד הפחתת המתח והקיטוב החברתי והפוליטי, הם פתרונות שצריכים להיות בראש סדר העדיפות של מקבלי ההחלטות.

מהומות מתפללים ערבים בהר הבית היום (צילום: AHMAD GHARABLI, AFP)
ישראל לא ערוכה לעימותים בזירה הפנימית, הר הבית במהלך המהומות במאי האחרון|צילום: AHMAD GHARABLI, AFP

הרצוג: "בכוחנו לחיות ולפעול כעם אחד"

עם קבלת ההערכה הביטחונית, התייחס נשיא המדינה הרצוג לצד החיובי של הממצאים: "הדוח השנתי שלכם משקף סכנות ואיומים, אבל גם מסמן הזדמנויות ופתח לתקווה. בעת הנוכחית מתבהרת ההבנה האזורית שהעתיד של המזרח התיכון הוא עתיד של שותפות. למול האיום האירני וגרורותיו המסוכנות באזור עלינו לשתף פעולה עם ידידינו. לא רק למען אזרחי ישראל, אלא למען תושבי המזרח התיכון כולם. זהו אינטרס אזורי מהמעלה הראשונה".

הנשיא הרצוג, טקס הענקת ״אות הרשות הממחזרת״  (צילום: עמוס בן גרשום, לע
הנשיא הרצוג: "בכוחנו לחיות יחד ולפעול כעם אחד"|צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

"ביטחונה של מדינת ישראל כרוך באופן הדוק בחוסן הלאומי שלה, ביכולת שלנו להתמודד עם חילוקי הדעות העמוקים ביותר, בלי לוותר על האמונה שלנו בעצמנו. בכוחנו לחיות יחד ולפעול כעם אחד. הגישור על השסעים, גם אלה הפוליטיים הוא אולי הצעד החשוב ביותר בשמירה על ביטחונה, יציבותה ושגשוגה של מדינת ישראל. תודה לכם על העבודה המקצועית בהכנת הדוח, שכולו דאגה כנה לעם ולמדינה".