בחיל האוויר מסכמים את חמש שנות כהונתו של המפקד היוצא האלוף עמיקם נורקין, האתגרים המרכזיים שעמם התמודדו בשנים האחרונות, המשימות המבצעיות - וגם השגיאות. זאת הייתה כהונה משמעותיות, עם לילות ללא שינה ומבצעים רבים, מורכבים ורחוקים מגבולות המדינה.
אף מפקד של החיל לפניו לא הפעיל מערך שתוקף כל לילה בנקודה אחרת במזרח התיכון | מגזין N12
אחת ההתפתחויות המטרידות בתקופה האחרונה היא הפיתוח וההצטיידות של מדינות אויב וארגוני טרור במל"טים תוקפים מסוגים שונים. מרבית אמצעי הלחימה האלה מגיעים מאיראן ומועברים לסוריה, לעיראק, לתימן וללבנון.
אל מול האיום הגובר, בחיל האוויר עובדים על פיתוח מערכות הגנה אווירית שמותאמות לטיפול במל"טים. מהגילוי באמצעות מכ"מים חדשים כמו "טל שמיים", הבלון שעליו תלוי המכ"ם ויכול לזהות שיגורים של מל"טים וטילי שיוט – ועד התאמת מערכת הלייזר והמיירטים של כיפת ברזל. המטרה של אותה התאמה היא הגברת היכולת לפגוע בכלי טיס קטנים שקשה לזהות אותם במכ"ם כי הם טסים לאט, נמוך וקרוב לקרקע.
בתקופה האחרונה החלה ישראל בהקמת מערך הגנה אווירית אזורי בשיתוף מדינות המפרץ והשכנות שלנו, שמטרתו היא גילוי משותף ויירוט של המל"טים התוקפים. המערך הזה כבר הוכיח עצמו ביירוט המל"טים האיראניים בידי מטוסי הקרב האמריקנים מעל שמי עיראק בחודש שעבר.
תקיפות בסוריה, 40 סוללות נ"מ הושמדו
חיל האוויר ממשיך כל העת בפעילות התקפית בסוריה במטרה למנוע את ההתבססות האיראנית ולפגוע במשלוחי אמצעי לחימה. רק במהלך 2021 ביצע חיל האוויר עשרות תקיפות על אדמת סוריה, כשהמטרות המרכזיות היו מפעלים ואמצעים לדיוק טילים, טילי קרקע אוויר שהוכנסו למדינה ותקיפת תשתיות צבאיות. 239 טילי נ"מ נורו לעבר מטוסי החיל בארבע השנים האחרונות וכ-40 סוללות נ"מ סוריות הושמדו.
המדיניות המנחה את הפעילות בסוריה הייתה לא לפגוע במשטר, אלא אם הוא "מארח" את האיראנים בבסיסיו או במצב שבו סוללות הנ"מ שלו יורות על מטוסי חיל האוויר. הסורים מפעילים סוללות ניידות כמו SA 22 וזוהה שיפור בהפעלתן.
אתגר אחר, שהתווסף לאחרונה, הוא הניסיונות להכניס מערכות נ"מ איראניות לתוך סוריה. מדובר במערכות שלא כל-כך מוכרות כאן, ובחיל האוויר צריכים ללמוד את יכולתן, התדרים שלהן וכו.
מבחינת הנוכחות הרוסית בסוריה, חיל האוויר לא קיבל כל פנייה, רמז או בקשה ממוסקווה בכל הקשור לאופן שבו ישראל פועלת בסוריה, והחיל ממשיך בתקיפות שלו כמתוכנן. במקביל, נמשכות ההכנות לבניית אופציה אפקטיבית ומהותית לתקיפה, אם תידרש כזו, באיראן - כשגם התקציב וגם היכולות קיימים.
ארבעה הרוגים, נטישת מסוק והצפות
בתקופת כהונתו של נורקין, אירעו גם תאונות בחיל - חלקן קטלניות. שני אירועים קשים במיוחד היו התרסקות מסוק העטלף מול חופי חיפה שבה נהרגו סגן אלוף ארז שחייני ורב סרן חן פוגל ז"ל בפברואר האחרון - אירוע שעדיין נחקר - וההתרסקות של מטוס ה"סנונית" ב-2020, שבה נהרגו מדריך הטיסה רס"ן איתי זיידן ופרח הטיס רב"ט ליהוא בן-בסא ז"ל.
תקלה נוספת היתה הפלתו בשנת 2018 של מטוס ה-F16 שנפגע מטיל נ"מ במהלך תקיפה בסוריה. הטייסים נטשו את המטוס בשלום וצנחו בשטח ישראל, ומאז נלמדו הלקחים על אופן הפעלת מטוסי הקרב במהלך תקיפות, כמו גם על איום הנ"מ הסורי. הייתה גם ההצפה בבסיס חצור בינואר 2020 שבה הוצפו האנגרים תת קרקעיים שבהם אוחסנו מטוסי קרב ונגרם נזק כבד. מאז תוקנו הליקויים, שונה נתיב הנחל הסמוך, הוקמו מערכות התראה, ונוספו מצלמות ומערכות שאיבת מים מההאנגרים של המטוסים.
שיפור ההגנה האווירית
ישנו תהליך התעצמות משמעותי בכל השכבות – חץ, שרביט קסמים, כיפת ברזל- ואף פיתוח הלייזר, שיוצב בסוף השנה לניסויים בעזה.
המערך הולך לשינוי האסטרטגיה שלו – לא עוד סוללות כיפת ברזל ניידות שזזות ברחבי הארץ על בסיס הערכות המצב – אלא מיירטים שפרוסים לכל אורכה של הארץ, ללא ניוד או מרכז יירוטים אחד שמפעיל את כולם.
הוכפל מספר המתמיינות לטיס
גם בתחום הזה חל שיפור משמעותי: הוכפל מספרן של הבנות המתמיינות לקורס, כשלגיבוש שנערך לפני שבועיים התייצבו 104 בנות, מתוכן 29 התקבלו.
יש גם את פרויקט סביבה בטוחה שבמסגרתו כל מפקד מקבל בימים אלה פנקס הנחיות "עשה ואל תעשה" ללמידה עבורו ועבור פקודיו. מדובר בערכת הדרכה שחוברה ביוזמת קבוצה של טייסים לשעבר ופסיכולוגים, על מנת להבטיח סביבה בטוחה ומכבדת, הן בשיח והן בהתנהלות בין גברים לנשים. אם הפרויקט יצליח, הוא יופץ בצה"ל כולו.
חיל האוויר גם בחלל
החיל נכנס באופן הרבה יותר משמעותי לתחום החלל. בימים אלה נבנה לוויין צילום חדש עבור חיל האוויר, שיש לו יכולת איסוף מודיעיני מהחלל.
חיל האוויר נשאר רלוונטי מאוד בתקופת פיקודו של האלוף נורקין, אבל נדרשת התאמתו לעתיד ולאיומים המשתנים. אחד מהם, למשל, הוא טיל שיוט היפר-סוני שרוסיה הודיעה שהפעילה לאחרונה באוקראינה, ועשוי להגיע למזרח התיכון בעוד כמה שנים.