עם סיומה של שנת 2021, בישראל מגדירים את הציר הרדיקלי-שיעי כאתגר המרכזי של צה"ל, כאשר אחריו הזירה הפלסטינית. בכלל המרחב ישנו שינוי משמעותי בעקבות ההתקרבות של הקואליציה הערבית המתונה לישראל. בכלל הגזרות, ההרתעה עדיין עובדת, האויבים המרכזיים של ישראל מורתעים וכמעט שלא יוזמים פעולות, אלא רק מגיבים לפעולות של ישראל, וברוב הפעמים בוחרים להבליג.
שיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות האזור מסייע רבות ומהווה פוטנציאל לבניין כוח משמעותי. שיתוף הפעולה הוא מודיעיני, מבצעי והגנתי. התמרונים עם מדינות שכנות הם מאוד רלוונטים מול האיומים, ומאפשרים פעולה גם במרחבים רחוקים וגם בטווחים קרובים. ישראל משקיעה רבות בטיפוח שיתופי הפעולה האלו. שיתוף הפעולה עם מדינות באזור התגבר מאוד והוא אף הוביל לחלק מהפעולות שיוחסו לישראל בתקופה האחרונה.
הרמטכ"ל אביב כוכבי, הבהיר כי "יכולת התמרון של צה"ל שופרה באופן משמעותי על בסיס יכולות להעברת מודיעין איכותי לכוחות, הגדלת היקף החימושים, השלמת אמצעים, כוח אדם למערך התמרון בסדיר ושיבוץ מפעילי אש ותאי תקיפה בדרגים השונים". במקביל, נעשים מאמצים רבים לתיאום אווירי מול ארה"ב ורוסיה, כאשר מול הרוסים התיאום רגיש במיוחד, כדי לשמור על חופש הפעולה של ישראל.
האיומים המרכזיים שאליהם נערך צה"ל לקראת שנה הקרובה, הם הירי הרקטי, איום הגרעין (הפוטנציאלי) מכיוון אירן, וכוחות חודרים כמו כוח רדואן של חיזבאללה. צה"ל נדרש בכל רגע נתון להתמודד מול שש זירות פעילות, כאשר בכל זירה נדרשות כמויות רבות של כוח אדם. הזירה המשמעותית מכולן היא כמובן אירן, ומדובר למעשה בשתי חזיתות – הגרעין וההתבססות בסוריה.
החזית האירנית: בניית תוכניות תקיפה
בעניין הגרעין, במערכת הביטחון מאמינים כי אם האירנים יחליטו, הם יכולים להגיע לפצצה בתוך כשנתיים. למרות שההנחה היא שישראל לא תהווה מטרה של תקיפה גרעינית ישירה, היא לא יכולה לקבל את האיום – ותעשה כל מה שניתן כדי למנוע אותו.
ישראל בונה תוכניות תקיפה מבצעיות מול כל המתקנים, מעל ומתחת לקרקע, מתאמנת ורוכשת חימושים כדי שצה"ל יהיה מוכן לתקוף ביום פקודה. במערכת הביטחון מגדירים מטרות ברפובליקה האסלאמית, גם בתחום הגרעין וגם במקומות נוספים. במקביל, בצה"ל שיפרו רבות את יכולות היירוט וההגנה האווירית, כאשר בתחומים הטכנולוגיים מסתמנת פריצת דרך, שתסייע בהעברת היירוטים לשטח האויב.
באירן קיים מערך נ"מ משמעותי, שבישראל נבנית יכולת התמודדות עמו. כבר שנה וחצי שישראל פועלת בנושא הזה, והפעילות הועצמה מאוד לאחרונה. בצמרת הצבא, כמו גם באגף המדיני, בוחנים האם נכון לתקוף באירן, ונלקחים שיקולים שונים כמו העיתוי ושיתוף הפעולה הצפוי. נשאלת השאלה מה ניתן להשיג בתקיפה כזו והאם ארה"ב איתנו. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם מה גודל התקיפה הרצוי, ומה תהיה התגובה של אירן מול פעולה שלנו.
הזירה הצפונית: בלימת התבססות אירן והתחזקות חיזבאללה
בגזרה האירנית בסוריה נרשמים הישגים טובים, אבל לא מלאים. ההתעצמות האירנית נמשכת, אבל בעצימות נמוכה יחסית. האירנים מצליחים להעביר אמצעי לחימה, אבל לא כפי שהיו רוצים. גם מסוריה האיום שנשקף לעבר ישראל הוא בעיקר טילים, וצה"ל מעוניין לשמר את העליונות האווירית שלו בגזרה. "הגדלת היקף המבצעים בשנה החולפת הביא לשיבוש משמעותי של כלל צירי החדרת אמצעי הלחימה לזירות השונות", הבהיר הרמטכ"ל כוכבי.
סוריה עצמה הולכת ומתייצבת, והיא ריבונית כבר בכ-70% מהשטח. גם במשטר אסד רוצים בהפחתת הנוכחות האירנית בסוריה, אבל הם לא ייגרשו אותם. הצעדים של אירן בסוריה הוצרו באופן משמעותי, בעיקר הודות לפעולות של ישראל. מדי חודש מתמודדת ישראל עם כ-2,000 ניסיונות אירנים להעביר נשק לסוריה, גם מהיבשה, גם מהים וגם מהאוויר.
כדי לסכל את העברת הנשק, ישראל מבצעת עשרות רבות של תקיפות, כשבכל הפעולות נאלצים המטוסים להתמודד עם ירי נ"מ נגדם. הירי מפריע לפעילות, אך בחיל האוויר למדו להתמודד איתו והוא לא מהווה סכנה להמשך הפעילות.
לפני כשבועיים דווח בארה"ב כי ישראל תקפה מתקני נשק כימי בסוריה, בשתי פעימות לאורך השנתיים האחרונות. לאסד אין כיום נשק כימי. ברמת הגולן הצליחו למנוע את התבססות חיזבאללה, כאשר פעולותיה של ישראל צמצמו את נוכחות חיזבאללה באזור באופן משמעותי.
בלבנון השכנה המשבר הכלכלי והחברתי שבו המדינה נמצאת, לא מונע את המשך ההתחמשות של חיזבאללה, וישראל פועלת מול האיום הזה, גם בפעולות חשאיות. בעוד כחודש יתחילו במערכת הביטחון לבנות את המכשול היבשתי מול לבנון, כמו זה שנבנה בגבול רצועת עזה ובגבול מצרים.
חופש הפעולה נשמר בכל הזירות, כאשר הזירה בלבנון מוגדרת כרגישה ביותר. בישראל מעריכים שקצב ההתעצמות של חיזבאלה הצטמצם בכ-70% בגלל הפעולות שננקטו. בכלל החזית הצפונית (סוריה ולבנון) בוצעו עשרות תקיפות, בעיקר בשטח סוריה. בחיל האוויר נרשמו בשנה החולפת יותר מ-1,000 גיחות מבצעיות של מערך הקרב.
במערכת הביטחון חתומים על עסקאות גדולות, וכבר כיום יש בידי צה"ל כמות גדולה של חימושים מדויקים, לצד מלאי המיירטים לכיפת ברזל. "תוכנית בניין הכוח של צה"ל התקדמה באופן משמעותי, ובשנה האחרונה בקצב מואץ, כשבמרכזה שיפור ניכר בהיקף המטרות והמודיעין, השלמת עסקאות להגדלה משמעותית של החימושים והמיירטים, קידום תוכנית ההגנה האווירית הארצית, ושיפור רשת התקשוב", הסביר הרמטכ"ל כוכבי.
הוא הוסיף כי "יכולת התמרון של צה"ל שופרה באופן משמעותי על בסיס יכולות להעברת מודיעין איכותי לכוחות, הגדלת היקף החימושים, השלמת אמצעים, כוח אדם למערך התמרון בסדיר ושיבוץ מפעילי אש ותאי תקיפה בדרגים השונים".
החזית הפלסטינית: שמירת ההרתעה
מול רצועת עזה נשמרת ההרתעה, כמו גם ההישגים המבצעיים שהושגו במבצע "שוחר החומות". יש קושי לשקם את אמצעי הייצור של הרקטות, כאשר הפגיעה במהנדסי חמאס במהלך המבצע משפיעה אף היא על יכולות השיקום. בידי הפלגים ברצועה עדיין יש רקטות ויכולת אש, אך לא בכמות שהיתה לפני המבצע, ולא בכמות שאליה הם מכוונים.
במערכת הביטחון אף נעשים מאמצים רבים בעניין השבויים בעזה, כמו גם בשמירה על היציבות השברירית. התיאום מול המצרים ושיתוף הפעולה מאוד עמוקים. בשנתיים האחרונות הושגה התקדמות מסויימת בסוגיה, אבל הפער עדיין גדול מאוד. ההתקדמות לא מספיקה. בסופו של דבר מדובר בהחלטה אידאולוגית של הדרג המדיני, ולא בצעד שתלוי במערכת הביטחון.
מדיניות ישראל מול עזה היא לייצב את האזור, כשבצה"ל רואים בחיסולו של בכיר הגי'האד האסלאמי בהאא אבו-אלעטא בנובמבר 2019 כאחד מהגורמים המייצבים האזור. גם התגובות החריפות שבהן נקט צה"ל על כל ניסיון להפרת השקט מסייע להישמרות ההרתעה. בצה"ל מנסים לגבות מחיר גבוה על כל הפרה, כמו התקפה שבוצעה כנגד אמצעי ייצור רקטות ברצועה ב-12 טון של פצצות – בתגובה על שיגור ארבעה בלונים.
בגזרת איו"ש נמשך סיכול תשתיות הטרור, שמשפיע על השטח. למרות העלייה בימים האחרונים, באופן כללי בתקופה האחרונה נרשמה ירידה בכמות הפיגועים ומצב הביטחון האישי משתפר. יש הרתעה, שבצה"ל מגדירים אותה כמעט חמקמקה לפעמים, אבל היא נשמרת.
התיאום עם הרשות הפלסטינית מאוד הדוק, ומנגנוני הביטחון מצליחים להשתפר במשילות, בין היתר במקומות כמו מחנה הפליטים בג'נין, שנחשב לסורר. במקביל, בישראל סימנו את תופעת כניסת השוהים הבלתי חוקיים לישראל כבעיה משמעותית, ובמג"ב הוקמו שתי פלוגות חדשות כדי למנוע את המשך כניסתם לישראל. השב"כ, המשטרה וצה"ל פועלים בשיתוף פעולה מוצלח כדי למנוע אלימות באזור.
מה צפוי לקראת 2022?
לקראת השנה הקרובה, מעריכים במערכת הביטחון כי הסבירות למלחמה כללית רב-זירתית מול ישראל – נמוכה. הפעילות מול ניסיונות ההתבססות האירנית בסוריה תימשך, ובצה"ל יוסיפו להרחיב את כמות המטרות לתקיפה כמו גם את אמצעי הלחימה ואפשרויות התקיפה. בצה"ל מתכוונים להחליף את כל הנגמ"שים בנמרים, להשלים את ההצטיידות בכטמ"מים וליעל ולחדש את הפלטפורמות הקיימות.
במערכת הביטחון מוטרדים ממה שנראה כאובדן אמון של הציבור בצבא. בצה"ל לא יודעים להסביר את התופעה, אך חוקרים ובודקים את זה. חלק מהתופעה מיוחס לאובדן אמון של הציבור בכלל מוסדות המדינה – מגמה כלל עולמית.
הרמטכ"ל מוביל צוות רחב למימוש רפורמות מרחיקות לכת בתחום כוח האדם בצה"ל וממשקי צבא-חרה. במסגרת השנויים, יוגדל שילוב הנשים בתפקידי הלחימה בכ-170% ויוגדל גם מספר הנשים בקצונה. כמו כן, יוגדל היקף הגיוס של צעירים מהפריפריה ליחידות טכנולוגיות. "יעד מרכזי לשנה הקרובה הוא הטיפול בפרט, ובדגש לשיפור המזון והמענה הרפואי", סיכם הרמטכ"ל כוכבי.