הסדרת מעמד הומניטרי של אלפים, הלוואה של חצי מיליארד שקלים - שר הביטחון בני גנץ סיכם עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בפגישתם הלילה (בין ראשון לשני) על מספר צעדים בוני אמון מתוך הבנה ש"ככל שהרשות הפלסטינית תהיה חזקה יותר, החמאס תהיה חלשה יותר, וככל שתהיה לה יותר משילות, יהיה יותר ביטחון ואנחנו נצטרך לפעול פחות". את הדברים אמר גנץ בתדרוך לכתבים, בו הביע גם דאגה מהחזיתות בצפון ובדרום, לצד החימוש הגרעיני של אירן.
בנוגע למתרחש ברצועת עזה, שר הביטחון גרס ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה ומה שהיה הוא לא מה שקורה". לדבריו, כחלק ממדיניות הממשלה החדשה, מנגנון העברת הכסף הקטארי שונה, וכך גם התלות של שיקום הרצועה בהתקדמות המגעים בנוגע לשבויים והנעדרים. "התקיפות שלנו בעזה ממוקדות ופוגעות ברכיבי התעצמות שכואבים לחמאס ושוללות לו יכולות", אמר גנץ. "אני לא יכול להבטיח שלא נמשיך מהיום ה-12 של שומר החומות".
פגישתו הרשמית של גנץ עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מהלך שלא נעשה מאז שנת 2010, היא חלק מהמדיניות החדשה של הממשלה לעומת קודמתה: חיזוק הרשות הפלסטינית והחלשת חמאס. שר הביטחון סיפר שאמר לאבו מאזן "לא אנחנו ולא הפלסטינים הולכים לשום מקום מחר בבוקר", ולכן הגיע לפגישה, כדי לבנות אמון ולשמור על האינטרסים של מדינת ישראל והקשרים עם הרשות הפלסטינית.
גנץ פירט את הצעדים בוני האמון עליהם סיכם עם אבו מאזן:
• הסדרת מעמד הומניטרי של אלפי אנשים, כאלו שהגיעו מעזה ומבקרים מאחרים (למשל, פלסטינים מחו"ל שהתחתנו לפני שנים), לפי קריטריונים ברורים ושל אנשים מבוגרים בלבד.
• מעבר להתחשבנות דיגיטלית במע"מ - כל עסק פלסטיני שרוכש ממדינת ישראל יעשה את זה באופן דיגיטלי וכך חשבוניות מחוקות\שחוקות\לא תקינות יביאו לגבייה נכונה. הצעד אושר על ידי משרד האוצר וייכנס לתוקפו ב-1 בנובמבר, להערכתו, יכניס כ-10 מיליון שקלים לרשות הפלסטינית.
• הלוואה של חצי מיליארד שקל שתוחזר מכספי הסילוקין מיוני 2022, בתיאום גם כן עם האוצר.
• כל אלו בנוסף לצעדים שכבר ננקטו כמו הגדלת היתרי תעסוקה ב-15,000, תוספת אלף עובדי תיירות ואישורי בנייה שניתנו בשטחי C.
בהמשך לפגישה המדינית הראשונה של רה"מ בנט והנשיא ביידן, גנץ אמר שארה"ב וישראל חולקות מידע מודיעיני, ושיתוף הפעולה באזור עם ארצות הברית הולך ומתחזק. "אנחנו עובדים גם כדי להגדיר מה תכנית הגיבוי ולראות שאם אין הסכם, יתחילו פעולות אחרות, כפי שאמר הנשיא ביידן", אמר שר הביטחון.
שר הביטחון טען גם כי הסכנה הגדולה בהתגרענות אירן היא הגברת התקופנות באזור ובעולם בכלל. "אם אירן תגיע לסף גרעין, אין לי ספק שמדינות רבות ינסו גם הן לרכוש את היכולת הזו וייווצר מרוץ חימוש שיסכן מדינות רבות בעולם, ולא רק במזרח התיכון. אירן תחת מטרייה גרעינית רק תגביר את זה".
הוא התייחס גם לתקציב הביטחון שזכה לביקורת, ואמר כי הוא "מאפשר את ההתעצמות והמענה המבצעי שאנחנו צריכים, ולצד זאת בעל מאפיינים חברתיים חשובים". לדברי גנץ, התקציב יאפשר את מיגון הצפון והקמת המכשול שעוכבו שנים, מימוש רפורמת "נפש אחת" ותכנית "ממדים ללימודים", ומאמין מאמין שגם יביא להעלאה של שכר חיילי החובה.
עוד אמר שר הביטחון: "יש לנו עשור לעשות רפורמות או שנצטרך לעבור לצבא מקצועי ולוותר על צבא העם, מה שייתן פחות ביטחון ויעלה יותר. חוק הגיוס הוא גשר שמתכתב עם מתווה השירות שאנחנו פועלים להביא. במסגרת המתווה הזה השירות הצבאי יהיה המוביל, ולצידו יהיו שירות ביטחוני, אזרחי וקהילתי. רוב אזרחי ישראל יתבקשו לתרום, ומי שיתגייס לשירות קרבי או שירות צבאי משמעותי וארוך יתוגמל בהתאם. המטרה היא להגיע ללמעלה מ-70% משרתים מקרב מחזור, כשהיום אנחנו עומדים על כ-50% בלבד. זו רפורמה שלוקח זמן לעשות, וצריך לדאוג שהיא שומרת את צה"ל חזק ואת המוטיבציה לשרת בו".