לפני חודשים ספורים, בשיאו של מבצע מורכב ורגיש הרחק מחופי ישראל, לפתע אירעה תקלת מנועים חמורה בצוללת של חיל הים. זו לא הייתה סתם תקלה, אלא כזו שהשביתה חלק משמעותי מיכולותיה הטכניות - ופגעה גם באלו המבצעיות. מרגע זה, צוות הצוללת שהיה מול ארץ אויב יכול היה להיחשף בכל רגע. מיד הם החלו במלאכת התיקון המורכבת והעדינה - לפני שיתגלו.

מי שמכיר את פרטי המקרה יודע לספר שבבור חיל הים בקריה נעצרה הנשימה, גם הרמטכ"ל ושר הביטחון עודכנו. מדובר באירוע שלא מתרחש לעיתים קרובות ויש לו פוטנציאל לסבך את מדינת ישראל כולה. צוות הצוללת נדרש ברגעים אלה ליישם, תחת זמן שאול ומתחת למים, את כל מה שהוא למד. חברי הצוות החלו לפרק את החלקים שהתקלקלו וייצרו אחרים במקומם - תוך כדי שהם מתכתבים בתקשורת מוצפנת עם מומחים ששהו על החוף בארץ. החלקים החדשים הורכבו בזהירות ולאחר יומיים מורטי עצבים התקלה תוקנה וניתן היה להמשיך במשימה ולהשלימה בהצלחה.

צוללת של חיל הים (צילום: דובר צה
נגישות לזירות ומרחבים שבדרך אחרת לא ניתן היה לפעול בהם מבלי להתגלות. צוללת של חיל הים|צילום: דובר צה"ל

המאפיין החשוב ביותר בצוללת הוא החשאיות, אחרת היא הופכת ללא רלוונטית. בשייטת הצוללות השלימו בתקופה האחרונה שינוי משמעותי בשיטות הפעולה, שנוגע בעיקר למערכה החשאית בין המלחמות - ובמסגרתה פוגעים בהעברות הנשק מאירן למזרח התיכון. הצוללות פועלות גם עם גופים נוספים שאינם חיל הים - ויודעות לשתף פעולה עם המוסד, אמ"ן וחיל האוויר.

עד היום היוותה הצוללת כלי איסוף מודיעיני קלאסי. היא פועלת באופן חשאי ושקט, מפליגה רחוק ומתחת למים - נסתרת מהעין. לא ידוע מתי היא מגיעה או יוצאת מקרבת חוף האויב. יתרון החשאיות מאפשר לה נגישות לזירות ומרחבים שבדרך אחרת לא ניתן היה לפעול בהם מבלי להתגלות. אך האויבים שמסביבנו לא קופאים על השמרים, הם מתפתחים ומשיגים יכולות המאפשרות להם לאתר כלי טייס וכלי שייט - מה שמקשה מאוד על חופש הפעולה של צה"ל. כאן נכנס לתמונה היתרון של הצוללות שפועלות בצורה נסתרת מתחת למים, ובצבא ובקרב ארגונים נוספים מבינים את היתרון הזה - ולומדים להעריך אותו.

הצוללות יכולות לשהות לאורך זמן במקום מרוחק מאוד, לשאת אמצעי מודיעין ואמצעי לחימה ואף לקחת "אורחים" עימן, כוחות נוספים שיכולים בדרך הזו לצאת ולהיכנס בבטחה מארץ אויב. בימים אלה קיבלה שייטת הצוללות אות הערכה ממפקד זרוע הים: בעיקר בזכות עשרות מבצעים שהיחידה הוציאה לפועל, בזירות קרובות ורחוקות, תוך שימוש בצוללות בשיטות פעולה שבהן לא פעלו מעולם – וכל זאת במהלך תקופה שנחשבת למורכבת ביותר שידעה היחידה. "פתאום בצה"ל הבינו מה עוד אפשר לעשות איתנו", סיפרו בחיל הים, "קיבלנו הרבה אמון ממקבלי ההחלטות, למרות תקלות וקשיים הוכחנו את עצמנו".

צוללת של חיל הים (צילום: דובר צה
מאבק דיפלומטי במקביל לזה המודיעיני והצבאי. צוללת של חיל הים|צילום: דובר צה"ל

לא רק מאבק צבאי

המאבק שמתחולל בימים אלה בין אירן וישראל הוא אחד הביטויים למערכה רחבת היקף, רובה חשאית - שרק מקצתה נחשף. מדיווחים זרים עולה כי בחודשים האחרונים נצפתה צוללת בים האדום ולא בכדי. הים האדום ואזור באב אל-מנדב הפכו להיות אזור פעולה משמעותי ביותר – שבו מתקיימים איסוף מודיעין ומעקב לצד סיכול הברחות נשק ונפט שמנסה לקיים אירן בנתיבי השייט הבינלאומיים.

אירן פרסמה השבוע כי בשנתיים האחרונות פגעה ישראל ב-14 אוניות שלה בים התיכון והאדום. ישראל מצידה לא נטלה אחריות על אף אחת מהתקיפות, אך ניתן לראות באותו פרסום שבסמוך לכל תאריך שבו הותקפה ספינה אירנית - נפגעו אוניות בבעלות ישראלית במפרץ הפרסי. מדובר בפעולת תגמול אירנית בניסיון לעצור את הסיכול הישראלי – בשאיפה ליצור משוואה שתרתיע את מקבלי ההחלטות בישראל.

הספינה מרסר סטריט שהותקפה מול חופי עומאן, 2016 (צילום: AP)
הספינה "מרסר סטריט" שהותקפה לחופי עומאן|צילום: AP

 התקפות על ספינות איראניות בשנים האחרונות בים האדום והים התיכון
מפת התקיפות שפרסמה אירן

בינתיים, הפגיעה באוניה מול חופי עומאן שמופעלת על ידי חברה בריטית והרג שני הימאים על סיפונה (אזרח בריטי ורומני) סיבכה את האירנים. היא הביאה את ישראל להצליח למנף את אירועי המפרץ הפרסי – ולמתג אותם כבעיה עולמית ולא פרטית של ישראל. גם מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את הפגיעה של אירן בנתיבי הסחר הימי הבין-לאומי. והעובדה הזו היא חלק בלתי נפרד מהמערכה - זהו מאבק דיפלומטי במקביל לזה המודיעיני והצבאי.

"הכשרה שלא נגמרת": עשרות אנשים בתוך כוורת עסוקה

שורה ארוכה של מבצעים חשאיים מוצלחים הביאו לביקוש גובר לפעילות משותפת עם שייטת הצוללות, הרבה יותר ממה שהיא יכולה לספק. ההצלחה גרמה להבנה שזהו כלי מבצעי ייחודי שמאפשר עליונות תת-ימית. העליונות הזו נדרשת בזירה הימית שהופכת ליותר ויותר מורכבת: יש יותר שחקנים באזור, ובהם הצי הרוסי והאירני - והמרחב הופך צפוף. "אנחנו פועלים מתחת לרגליים של היריב", הודו בחיל הים. השינוי הגדול שחל הוא האפשרות להגיב במימד הימי על כל פעולה נגד מדינת ישראל – דבר שהופך את חיל הים לשחקן משמעותי לא רק במימד הטקטי, אלא גם במימד האסטרטגי.

השמדת אמל
אירן טוענת: ישראל תקפה 14 ספינות שלנו בשנתיים. ספינה אירנית שהותקפה

השמדת אמל
הזירה הימית הופכת ליותר מורכבת. ספינה אירנית שהותקפה

כיום מפעיל חיל הים חמש צוללות, השישית נמצאת בבנייה בגרמניה ותגיע בעוד שנים ספורות. חיל הים מוצא עצמו פועל בזירות קרובות ורחוקות ונדרש להחזיק צוללות בים האדום. זו הזדמנות לברר האם החיל באמת צריך צוללת שישית? בחיל הים משוכנעים שכן ומנמקים זאת בעיקר בריבוי המשימות שעומדות בפניהן - ומרביתן לוקחות חלק רחוק מאוד מחופי ישראל.

ישראל נמצאת כבר עכשיו באיחור בעיצוב צוללות העתיד, אומרים בחיל הים. רק בעוד עשור צפויות להיקלט בישראל שלוש צוללות חדישות וגדולות מאלה הקיימות היום, שיחליפו את אלו מדגם "דולפין" בתום שירות בן יותר מ-30 שנים. הדגם החדש יהיה שונה מאוד ויכלול מערכות צלילה, אנרגיה, נשק ותקשורת מתקדמות מאוד. עלות כל כלי מסוג זה נאמדת בכ-400 מיליון אירו, שליש מהמחיר מסובסד על ידי ממשלת גרמניה, כחלק ממערכת יחסים ארוכת שנים וחובות שקיימים בין המדינות.

צוללת של חיל הים (צילום: דובר צה
בכל כלי מערכות צלילה, אנרגיה, נשק ותקשורת מתקדמות מאוד, בעלות שנאמדת בכ-400 מיליון יורו|צילום: דובר צה"ל
ירידה לתוך צוללת היא ירידה לעולם מקביל. בפנים התאורה היא עמומה ומבדילה בין יום ללילה, מסדרונות צפופים, צינורות, ברזים ומערכות חשמל ותקשורת. לא ניתן להחזיק בטלפון הסלולרי מתחת למים, לעיתים גם שבועות ארוכים, ספרים אגב מותר. ניתן לתאר את המצב בפנים ככוורת עסוקה. כל אחד יודע את מקומו. בניגוד למה שניתן לחשוב זהו מקום שקט, גם הצוללנים מדברים בשקט ואולי זו בכלל תוכנת אופי נדרשת כאן. יותר מ-50 איש מפעילים את כלי השייט היקר ביותר שיש בצה"ל.

הצוללן נמצא כל הזמן עם חוברת הדרכה פתוחה ביד, תמיד לומד. למרות הכשרה שאורכת כמעט שנה וחצי הוא מגיע לצוללת עם הכשרה בסיסית בלבד. מאז הוא נמצא בתהליך למידה מתמשך, מתמקצע בתחומים שונים ומתפתח כל הזמן. "הכשרה שלא נגמרת", הגדירו זאת בחיל הים.

"אין אח ורע בשום מקום אחר ליכולת של כל צוללן להרוס משימה", סיפרו מי שמכירים את עבודת הצוללת, "אם הגאי למשל טעה והצוללת עלתה אפילו במטר אחד, לפעמים זה ההבדל בין לעמוד במשימה לבין להיחשף - ומכאן קצרה הדרך לאסון גדול. זה לא רק מסכן את הצוות, אלא עלול לסבך את ישראל כולה".

ראש ה"סונאר": העיניים והאוזניים של הצוללת

בין חברי הצוות ישנם כמה תפקידים ייחודיים: למשל ראש צוות "סונאר" - טכנולוגיה הפועלת באמצעות גלי קול ומשמשת לניווט בים ולגילוי צוללות ואוניות. הסונאר מאפשר בעצם "לראות באוזניים". בעמדה זו משובץ נגד ותיק ומנוסה שעבר הכשרה ארוכה - ותפקידו להקשיב לכל הרעשים בעומק הים ומסביב לצוללת ולדעת לסווג אותם בין בעלי חיים וכלי שייט. מדובר בתפקיד רגיש שאפילו מפקד הצוללת לא יכול למלא אותו, ראש צוות "סונאר" הוא העיניים והאוזניים של הצוללת במרחבי הים. איש הסונאר שומע צווחת לוויתן, ציוצי דולפינים ואפילו נקישת צבתות של סרטנים. על פי רעש פסיעת מדחף הוא יודע לומר האם מדובר בסוחרת, ספינת דייג, ספינת טילים או צוללת שחולפת בקרבתם.

במקביל, בתא קטן שגודלו לא עולה על 4 מ"ר מנהל הטבח ביד רמה את מטבח הצוללת. תפקידו לספק לעשרות הצוללנים ארוחות חמות מסביב לשעון ולחם טרי שנאפה במקום. כשהריח מתפשט בחלל הצוללת אף אחד לא אדיש - ותמיד יהיה מי שיציץ פנימה לחטוף לחמנייה טרייה וחמה. המטבח הוא מרכז הצוללת ולא פעם מפקד הצוללת בורח לשם כדי להתבודד ולשתות קפה בשקט, על הדרך הוא גם נדרש לסייע באפיית לחם, אם הגיע – שיעזור!

"ההבדל בין הצלחה לכישלון במשימה תלוי לפעמים בסטייה במטר בודד של ההגאי בצוללת – ומכאן קצרה הדרך לאסון גדול" 

בין המשימות הבלתי נגמרות מותר ואף רצוי לקרוא ספר או לראות סדרת טלוויזיה, לא פעם בעידוד המפקדים. זהו המפלט היחידי לעולם שונה שנמצא כמה מאות מטרים מעליהם - ודרך לאוורר ולשחרר קצת לחץ. צוללנים הם אנשים מיוחדים, טובים מאוד בעבודת צוות, בעלי יכולת למידה גבוהה, שקטים, רגועים ומכילים, אך גם יודעים לחשוב ולהעיז. במהלך הפלגות ארוכות במשך שבועות ארוכים מתחת למים יש לא מעט רגעים קשים, שבהם צריך לדעת להכיל ולפתור בעיות. בין השאר בתחום ביטחון הצלילה, ערך עליון לכל צוללת בכלל וצוללן בפרט ומרכיב מרכזי בתוצאות ההפלגה - כל טעות כזו יכולה לעלות בחיי אדם.

"יותר מפחיד לנסוע בכבישים בארץ"

לצוללת יש מפקד אחד, בדרגת סגן אלוף - שהכול על כתפיו. מרגע הירידה מתחת למים מתנתק הקשר לחוף וכל ההחלטות בידיו. הוא מלך בממלכתו. היחיד שיחליט מה לעשות - והיחיד שיחליט לעצור משימה. מאוחר יותר, כשישוב לחוף הוא יידרש לספק הסברים ותשובות להחלטותיו - אבל מתחת לים, הוא הפוסק האחרון. המשמעות היא שהוא מחזיק באחריות גדולה על הצוללת עצמה, הצוות והמשימה.

מי שהיה שם ברגעים האלה שיתף: "הכול עליך, קשר יוצרים כשאפשר. פעם אמר לי אחד הרמטכ"לים שיש שתי יחידות בצה"ל שאין לו עליהן שליטה גדוד בגולני ושייטת הצוללות". הוא הסביר: "במבצעים נדרשים לעתים לאלתר, בעקבות תקלה טכנית, אויב שפועל אחרת ממה שחשבנו או סתם סירת דייג שנכנסה לזירה ומפליגה מעליך ומפריעה. אתה נדרש לשנות תוכנית פעולה ברגע האחרון כדי להמשיך. עד היום לא נחשפנו ולא ביטלנו משימה, אבל זה דורש ריכוז ולפעמים אלתור כדי להצליח".

הצוללת דקר - וידאופדיה (צילום: חדשות 2)
"אנשים מתקשים להבין את העובדה שאנחנו חיים מתחת למים", הצוללת דקר|צילום: חדשות 2

במבצעים מסוימים רק מפקד הצוללת יודע את כל פרטי המשימה. כל שאר אנשי הצוות מכירים חלקים ממנה - והתמונה המלאה נמצאת רק בידי אדם אחד, המפקד. זה נובע בעיקר מרגישות הפעילות וחשאיות המבצע. לאחרונה פועלים לצמצם את חוסר הידיעה בקרב אנשי הצוות במטרה לייצר מוטיבציה וחיבור למשימה, אך לא תמיד זה מתאפשר.

"בירידה למים יש תהליך של שקט. אתה מתנתק מהכול - ותחושת האחריות גוברת"

בחיל הים ומעל כל צוללן בישראל מרחפת עננת צוללת "דקר": אסון הטביעה ומותם של 69 אנשי הצוות בדרך הביתה מהמספנות באנגליה. כשאנשי הצוללת נשאלים אם המחשבה הזו מלווה אותם בפעילות, הם משיבים: "אנשים מתקשים להבין את העובדה שאנחנו חיים מתחת למים, אנחנו יותר מפחדים לנסוע בכבישים בארץ. בירידה למים יש תהליך של שקט. אתה מתנתק מהטלפון הנייד ומהכול: תחושת האחריות גוברת - זה משהו אחר ומיוחד".

ועכשיו למסורת, למפקד שייטת הצוללות יש על השולחן ספר מיוחד, המכונה "ספר צוללן" ובו רשומים בכתב יד כל שמות הצוללנים שאי פעם שירתו בצוללות. לכל אחד מספר אישי, ושם הצוללת שבה שירת. זהו ספר כבוד שאוגד בתוכו שמות ומבצעים עלומים. כמעט 2,800 שמות חקוקים בו - עדות למי ששירת מתחת למים ועמד בשירות התובעני. מסורת נוספת היא "שמפניית המעמקים" - כל צוללן או אורח בצוללת שירד לעומק מירבי (העומק שאליו יורדת הצוללת הוא נתון סודי) יתבקש אחר כבוד ללגום כוס מי ים שנאספה במעמקים ולשתות במכה אחת. מי שהיו שם סיפרו שהמים מאוד קרים ופחות מלוחים מאלה בגובה פני הים.

המתיחות עם אירן - סיקור N12: