חילופי האשמות בין כחול לבן לליכוד - על רקע כוונת גנץ להגיש הצעה להקמת ועדת חקירה לרכש הצוללות: שר הביטחון בני גנץ הודיע אמש (שבת), כי יגיש הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט - בתום עבודת מטה שקיים בחודשים האחרונים. בכיר בקואליציה התייחס לדבריו וטען כי "גנץ מתנהג בצורה ילדותית עם הטרלות והודעות לתקשורת כל יומיים". גורם בכחול לבן השיב למתקפה: "בניגוד לאחרים, לגנץ יש כבר תוכניות פעולה".
"ועדה זו תהיה בעלת יכולת בדיקה מעמיקה ובלתי תלויה, בניגוד לוועדה המשרדית, שניסה שר הביטחון להקים לאור התנגדות נתניהו לוועדת חקירה ממלכתית", הדגיש גנץ. הצעת ההחלטה תוגש בזמן הקרוב למזכירות הממשלה, לאחר סיום עבודת המטה במשרד הביטחון ותיאום עם היועץ המשפטי לממשלה שיתגבש בימים הקרובים.
הבכיר בקואליציה תקף את גנץ והוסיף: "הוא מוציא על כולנו את התסכולים על זה שהוא לא ראש ממשלה. מהדברים האלה די ברור שההודעה של גנץ לא תואמה עם מי שצריך היה לתאם". בתגובה, גורם בכחול לבן תקף בחזרה: "לגנץ יש כבר מהלכים חשובים לקדם וזו רק ההתחלה. אם ועדות חקירה לאסון במירון והצוללות, הן הטרלות - נמשיך להטריל".
"מצפה שהפעם, כלל שרי הממשלה יתמכו בהקמת הוועדה. אסור להשאיר את סימני השאלה פתוחים, ויש להסיק מסקנות רוחביות. אין להסתפק בהליך הפלילי מול הפרשה הביטחונית החמורה בתולדות מדינת ישראל", אמר גנץ.
בליכוד מסרו בתגובה כי "בחודשים האחרונים בני גנץ אמר עשרות פעמים בתקשורת שאין שום סיבה לחקור את פרשת הצוללות הממוחזרת, מפני שאפילו היועץ המשפטי לממשלה 'לא מצא לנכון לפתוח בחקירה ואני מסתפק בזה'. מה נשתנה עכשיו כשגנץ מחליט לגרור את מערכת הביטחון לוויכוח פוליטי? מצער שגם אחרי שסרקו את הפרשה במסרקות ברזל ולא מצאו דבר ואחרי שבכירי המל"ל לשעבר העידו שלא נפל רבב ברכש הצוללות וכלי השיט, גנץ ממשיך ברדיפה עיוורת נגד נתניהו והליכוד".
בחודש שעבר הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על סגירת התיקים הפליליים כנגד מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום ונגד דוד שמרון, מקורבו ועורך דינו של ראש הממשלה נתניהו. הפרקליטות הודיעה לשניים כי התקבלו טענותיהם בשימוע.
במקביל, באותה העת הוגשו כתבי אישום נגד כמה אישים בולטים בפרשייה: מיקי גנור, ששימש סוכן תאגיד החברה הגרמנית טיסנקרופ בישראל נאשם בשורת עבירות של הצעות שוחד, מתן שוחד והלבנת הון. בנוסף, תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף, שהיה המשנה לראש המל"ל דאז, נאשם בבקשת ובקבלת שוחד, במרמה ובהפרת אמונים.
עוד הוגשו כתבי אישום נגד מנהל לשכת ראש הממשלה בזמנו, דוד שרן, בעוון לקיחת שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון, ונגד יו"ר קאן היסוד לשעבר, אליעזר (מודי) זנדברג, איש העסקים תא"ל במיל' שי ברוש, היועץ הפוליטי דאז לשר שטייניץ, רמי טייב; ויועץ התקשורת יצחק (צחי) ליבר.
פרשיית הצוללות: תמצית האישומים
במשך השנים רכשה מדינת ישראל מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ כלי שיט לצורך שירות מבצעי בחיל הים. על פי כתבי האישום, בשנת 2009 ביקש בר יוסף, המשנה לראש המל"ל דאז, לקדם את מינויו של מיקי גנור – עמו היה לו קשר אישי על רקע עברם בחיל הים – לתפקיד סוכן התאגיד בארץ, דבר שיכול היה לזכותו בעמלות בגובה מיליוני אירו עבור כל עסקה.
לצורך קידום התוכנית למנות את גנור, פעל בר יוסף מול מפקד חיל הים בתקופה זו, אליעזר (צ'ייני) מרום, על מנת לשכנעו לסייע גם כן בקידום המינוי. בשנת 2009 פעלו בר יוסף ומרום, בין היתר מול נציגי המספנה, על מנת לקדם את מינוי גנור. בין גנור ובר יוסף נרקמה הבנה, ציפייה והסכמה כי משיצמחו לגנור רווחים מעמלות מעסקאות עתידיות בין מדינת ישראל ובין התאגיד, יגמול גנור לבר יוסף. גנור פעל מול מרום על מנת לטעת בו ציפייה כי משיצמחו לו רווחים כאמור, הוא יגמול לו.
גנור אכן מונה לסוכן התאגיד באופן רשמי בחודש אוקטובר 2009 וניצל את תפקידו על מנת לקדם עסקאות כלי שיט בין מדינת ישראל לבין התאגיד, תוך הסתייעות בנאשמים אחרים.
על פי כתב האישום, בתקופת כהונתו במל"ל, פעל אבריאל בר יוסף באופנים שונים לקידום עסקאות כלי שיט בין ישראל לתאגיד. בכל תקופה זו קיים בר יוסף קשר תכוף ואינטנסיבי עם גנור, במסגרתו מסר לו מידע וסייע לו לקדם רכש של כלי שיט מהתאגיד, ותוך הסתרת הקשר ביניהם מהממונים עליו, ובהתאם להסכמה כי בעתיד יתוגמל על ידי גנור עבור פעולותיו.
בשנת 2011 החל בר יוסף לפנות לגנור בדרישות שונות לקבלת תשלומים, באמצעות מקורבו שי ברוש, וכן בבקשות שונות מצדו של בר יוסף להשקעות של גנור בעסקאות נדל"ן אחרות, מהן יתוגמל בר יוסף כמתווך בעסקה ובעסקאות אחרות. כאמור, כל זאת בעודו משמש בתפקיד בכיר ורגיש ועוסק באופן אינטיסיבי בקידום עסקאות מהן גנור הפיק והיה עתיד להפיק עמלות. עד פרוץ החקירה העביר גנור תשלומי שוחד לברוש בסכום כולל של 420,000 שקלים בעד פעולותיו של בר יוסף. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
עוד על פי כתב האישום, דוד שרן שימש כראש מטה שר האוצר, לאחר מכן כמזכיר חברת קצא"א ולבסוף כראש לשכת רה"מ. שרן נאשם כי פעל במסגרת תפקידיו לסייע לגנור לקדם את עסקאות כלי השיט ולמסור לו מידע, תוך הבנה שגנור יגמול לו עבור פעולותיו. בין השנים 2016-2013 גנור שילם באמצעות מתווכים (יצחק ליבר ורמי טייב) בשלוש הזדמנויות סכום כולל של כ-130,000 שקלים לדוד שרן, כל זאת בעודו משמש כעובד ציבור בתפקידים בכירים.
אליעזר זנדברג, ששימש בין השנים 2018-2010 כיו"ר קרן היסוד נאשם כי פעל במסגרת תפקידו כעובד ציבור לסייע לגנור בקידום עסקאות כלי השיט. בין השנים 2016-2012 שילם גנור לזנדברג שוחד בשבע הזדמנויות שונות בסכום כולל של 103,000 שקלים. תשלומי השוחד הוסוו באמצעות חשבוניות כוזבות כתשלומים עבור ייעוץ.
עד פרוץ החקירה, שולמו לגנור על ידי התאגיד תשלומים בהיקף של כ-10 מיליון אירו שהינם חלק מסכום העמלה על עסקאות כלי שיט שנחתמו בין ישראל לתאגיד. בגין קבלת סכומים אלה שמקורם בעבירות, מיוחסת לגנור עבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון. בנוסף, גנור מואשם בשורה של עבירות מס.