ריצה למרחב המוגן היא עניין מפחיד ומלחיץ כשלעצמו, גם לאדם צעיר ובריא שיכול בקלות יחסית לגבור על המרחק בינו לבין המקלט. אך המצב מלחיץ ומפחיד הרבה יותר אם אתה נכה שנזקק לסיוע של כיסא גלגלים או אפילו קביים. תנועת לינק 20 – רשת של צעירים עם וללא מוגבלות פנו היום (חמישי) במכתב דחוף ליו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס וביקשו ממנו לפעול על מנת לתת מענה לבעיה.
למכתב המלא של קבוצת לינק 20 - היכנסו
"אנו חברי התנועה פונים בדרישה דחופה בנושא התמגנות של אנשים עם מוגבלות בשעת חירום", הם כותבים. "לאור המצב קיבלנו עשרות פניות של אנשים עם מוגבלות על היעדר מידע והכוונה והיעדר מידע נגיש וחוסר נגישות במרחבים המוגנים. לאחר בדיקה מעמיקה של כלל הפניות התגלתה תמונת מצב עגומה ומטרידה בנוגע לביטחונם ושלומם של אנשים עם מוגבלות בישראל".
ואכן, פניות רבות הגיעו לחברי הקבוצה. כך סיפרה עדי בת 31 תושבת תל אביב: "נולדתי עם שיתוק מוחין ואני הולכת בעזרת קב. באתי לצאת מהבית ואז התחילו אזעקות, ישבתי ליד הדלת והתחלתי לבכות מלחץ. ההבנה שאני לא יכולה לרוץ למקלט זה נוראי. אחרי כמה בומים אחד השכנים עשה לי שק קמח ורץ למקלט כשהוא בעצמו מת מפחד. הגעתי וראיתי 30 מדרגות שגם שם אני תלויה באנשים. הייתי תלויה בטוב ליבם של השכנים. הרגשתי חוסר אונים".
פניה נוספת הגיעה מנוי צברי בת ה-28 מתל אביב: "אתמול היה אחד הלילות המפחידים בחיי. לא מספיק שלוקח לי זמן לקום מהמיטה להגיע למקלט בבניין השני, הייתי צריכה לבקש מהשכנים להוריד אותי במדרגות. זו סיטואציה מזעזעת וקשה. תחושת חוסר הביטחון לא נותנת מנוח. החלום הכי גדול שלי היה שהחדר שלי יהפוך לממ"ד".
חברי קבוצת לינק20 כתבו כך: "אנו מאמינים שעל הרשויות המקומיות חלה אחריות מלאה להבטיח את ביטחונם של תושביה וביניהם אנשים עם מוגבלות. על כן, בזמן קצר הצלחנו לגבש מספר נקודות עיקריות לפעולה שאנו חושבים שיכולות להבטיח את ביטחונם ושלומם של אנשים עם מוגבלות כמו גם שכניהם".
אלה דרישות הקבוצה
- מיפוי של כלל המקלטים הנגישים בארץ
- פרסום המקלטים והמרחבים המוגנים ה נגישים בכל עיר
- פרסום הנחיות התנהלות בזמן חירום לאנשים עם מוגבלות בכל עיר וישוב
- הקפדה יתירה על הנגשה מלאה והפשטת המסרים לאנשים עם מוגבלות חושית או שכלית- התפתחותית הזקוקים להנגשה קוגניטיבית