יותר משנה עברה מאז חיסולו של קאסם סולימאני, עד למותו מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, וההשלכות עדיין מכות גלים. עם זאת, רבים מהפרטים מאחורי האירועים שהובילו להחלטה לחסלו אפופי סודיות. בכתבת תחקיר מקיפה שפורסמה היום (ראשון) באתר החדשות "יאהו!", המבוססת על ראיונות עם 15 גורמים בכירים בכוחות הביטחון האמריקנים, נחשפים לראשונה פרטים אודות מבצע החיסול והדיון שהוביל להחלטה.
לטוב ולרע, מותו של סולימאני היה אחת מההחלטות הגורליות שנתקבלו במסגרת מדיניות החוץ האמריקנית בשנות שלטונו של טראמפ, שהשפעותיו יהדהדו עוד שנים קדימה ויעצבו את המציאות האסטרטגית בה יפעל גם הנשיא ביידן. בהקלטות שדלפו בחודש שעבר נשמע שר החוץ האירני אומר ש"חיסול סולימאני פגע באירן יותר מאשר אם הייתה נהרסת עיר שלמה במדינה". בכיר CIA שהיה אחראי על המבצע אמר: "זו הייתה פעולה דרמטית שעיצבה מחדש את המזרח התיכון ל-50 השנים הבאות, שקרתה תוך שעות. זה שינה את המשחק".
"לסלק את סולימאני מעל גבי הלוח"
התכנית לחיסול הבכיר האירני החלה להתגבש כבר בימיו הראשונים של ממשל טראמפ ב-2017. לא הרבה אחר מינויו של מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הוא מינה צוות מיוחד שידון כיצד "לסלק את סולימאני מעל גבי הלוח", אמר קצין לשעבר ב-CIA. הצוות גיבש לאורך הזמן שורת מתווים מגוונת, אך תחילה התנגדו אליהם רבים בקהילת הביטחון האמריקנית בטענה כי הם אינם חוקיים. הדיונים התעצמו לאחר שטראמפ הודיע על פרישה מהסכם הגרעין במאי 2018 והשית מחדש את הסנקציות על המדינה הסוררת. המתווה המוביל דאז כלל כוחות מיוחדים של הפנטגון, ולא כוחות CIA וכוחות פרוקסי, שיבצעו את המשימה.
עם עליית המתיחות באזור ב-2019, שכללה בין היתר ירי על מיכליות נפט במפרץ הפרסי ועל מפעל הנפט הסעודי, המעקב אחר סולימאני התהדק והתכניות עברו למישור הפרקטי. לאחר שרקטה נורתה לעבר כוחות אמריקנים בעירק והרגה קבלן אמריקני, הן עלו בדצמבר 2019 לשולחנו של הנשיא טראמפ, תיאר גורם ביטחוני בממשל הקודם. בכירים בצוות התכנון הציעו מתווים של צליפה מרחוק, שליחת כוח קומנדו לשטח שיתקוף את רכבו, שימוש במוקשים או תקיפה אווירית. להפתעת צוות התכנון המיוחד, אפשרות התקיפה האווירית נבחרה והשאלה המובילה הפכה להיות זירת החיסול המועדפת – בעירק או במקום אחר באזור.
גם אם תמכו ברעיון, רבים ב-CIA חששו מתגובת נגד אירנית. בכיר לשעבר בסוכנות שיתף כי חשש שהדבר יגרום ל"יותר בעיות מאשר לפתרונות", בדגש על כך שבכוח קודס יהרגו בתגובה בכירים במשפחות המלוכה הסעודיות או האמירתיות. קצינים בארגון האמינו שהממשל מנסה לכפות הסלמה מצדה של אירן שתאפשר לו לתקוף אותה ביד קשה לאחר מכן. הבכיר שיתף כי לצד סולימאני, באותו הלילה הייתה רשימת חיסול רחבה עוד יותר שנמצאה על הכוונת. כך, באותו הלילה ניסו האמריקנים להתנקש גם במפקד האירני של כוח קודס בתימן, עבד אל-רצ'א צלאחי. כמו כן, הייתה כוונה לעצור לוחמי מיליציות שיעיות בעירק שישמשו כקלפי מיקוח עבור ארה"ב, כמו גם מטרות בסוריה – דברים שלא יצאו לפועל, בסופו של דבר.
התגובה האירנית עדיין לא הושלמה
בצמרת האמריקנית התקיים דיון נרחב בשאלה האם לבצע פעולה גלויה או סמויה. בכיר לשעבר באגף המודיעין האמריקני אמר כי הנשיא טראמפ "רצה לקחת קרדיט על המבצע כדי להיבחר מחדש". למרות שהתקבלה ההחלטה על פעולה גלויה, מחשש שמא התקיפה האווירית על ידי הכטב"מים תיכשל, החליטו להציב כגיבוי צלפים בשטח. בסוף דצמבר 2019, החלו להתמקם ברחבי הבירה העיקרית בגדד קבוצות קטנות של כוחות מיוחדים תחת זהות בדויה, ביניהם פעילים כורדים – שמילאו תפקיד מכריע בחיסול. לאחר החיסול, היה זה אחד מהלוחמים הכורדים שניגש לרכב לצלם מספר תמונות ולספק דגימת ד.נ.א כדי לאשר סופית שמדובר בסולימאני.
באותו הלילה אירן הגיבה בירי עשרות רקטות לעבר בסיסים אמריקניים בעירק. הגם שאף אחד לא נהרג, בפנטגון מודים בדיעבד כי יותר מ-100 מאנשי שירות לקו בחרדה ואובחנו כסובלים מפגיעה מוחית טראומטית. מנהיג אירן ח'אמנהאי הגדיר את מתקפת הרקטות כרק "סטירה בפנים", ולא כתגובה המלאה להתנקשות. בכירים אמריקנים מאמינים שאירן עוד עלולה להגיב בהמשך באמצעות התנקשות בפרופיל גבוה בבכיר אמריקני בעבר או בהווה. קולות רבים במערכת הביטחונית בארה"ב מבקרים את החלטת טראמפ לבצע פעולה רועשת בחתימה אמריקנית גבוהה, שכן זו הגבירה את המוטיבציה האירנית להגיב וצמצמה את מרחב העמימות.
מאז ההתנקשות, נדמה כי השאיפה האירנית להגיב הוכפלה. בחודשים האחרונים פורסמו ידיעות על כוונה אירנית לחסל את השגריר האמריקני בדרום אפריקה או לתקוף בסיס בעיר הבירה וושינגטון ולהתנקש בסגן הרמטכ"ל. גורם ביטחוני בכיר אמר כי על הכוונת האירנית עלו גם שמות כמו פומפאו עצמו. הוצאות האבטחה על הבכירים המאוימים הגיעו לסכום של 15 מיליון דולר בשנת 2020.