המכון למחקרי ביטחון לאומי ערך בימים האחרונים "משחק מלחמה" שמדמה ובוחן את ההשלכות המדיניות והביטחוניות של סיפוח בהיקף מצומצם יחסית בשטחי יהודה ושומרון. שורה של בכירים וקצינים לשעבר דימו במהלך התרגיל את ראש הממשלה נתניהו, את הרמטכ"ל, ואפילו את נשיא ארצות הברית ויו"ר הרשות הפלסטינית.
השלב הראשון: הכרזה על סיפוח
על פי התרחיש שנבחן, בסוף חודש יולי ראש הממשלה נתניהו הכריז על כוונתו להחיל את הריבונות הישראלית על 4% ממשטחי יהודה ושומרון, בעיקר בגושי ההתיישבות בעוטף ירושלים. למחרת, הכריז יו"ר הרשות הפלסטינית על הקמת מדינה פלסטינית וקרא לקהילה הבין-לאומית להכיר בה בהקדם.
"אנחנו רוצים להמחיש לפלסטינים שאין להם זכות וטו על התהליך המדיני והזמן לא עובד לטובתם", אמר האלוף במילואים, עמוס ידלין, שדימה את תפקידו של ראש הממשלה נתניהו. "אני מתכוון להביא את ההחלטה לכנסת ולקבל תמיכה של לפחות 90 חברי כנסת. אם הפלסטינים יעשו צעדים מעשיים בעקבות המהלך של הכרזת המדינה אנחנו נרחיב את שטחי החלת החוק".
בעקבות ההכרזות ההדדיות, בשלב הזה של הסימולציה התפרשו מספר אירועים אלימים בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה. בין היתר, קבוצות של צעירים פלסטינים הקימו מאחזים מאולתרים בכל השטח, וזכו להגנה של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. רכב עם כתבים זרים שניסה להגיע למאחז כזה פרץ מחסון צה"לי, החיילים חשבו שמדובר בפיגוע, ירו והרגו צלם זר. החל ירי של רקטות מרצועת עזה ובמקביל זוג ישראלים שנסעו בשטחים נעלם וירי שבוצע לעבר רכב ישראלי ובו משפחה בבית אל גרם למותו של אב המשפחה.
הרמטכ"ל לשעבר איזנקוט שדימה במהלך התרגיל את הדרג הצבאי הבכיר, הזהיר: "זה אירוע של שבר טקטוני בשני הצדדים - החוכמה באירוע כזה היא לנסות בטווח זמן קצר לא להגיע להסלמה רחבה בזירה הפלסטינית, לא להגיע להידרדרות אזורית, ולשמר הסכמי שלום".
בשלב הזה, על פי התרחיש, מלך ירדן ביקש וקיבל אישור לטוס במסוק שלו לפגישה עם אבו מאזן ברמאללה. ישראל אישרה את הטיסה בתנאי שלא יהיה נוכח בטקס המתוכנן להכרזת מדינה פלסטינית. המלך הגיע לרמאללה, וצעד ביחד עם אבו מאזן ומזכ"ל הליגה הערבית לירושלים.
השלב השני: קבלת החלטת ממשלה על סיפוח
בתחילת חודש אוגוסט, כך על פי התרחיש, נתניהו העביר החלטת ממשלה בהתאם להכרזה המוקדמת שלו. ההחלטה האיצה את ההסלמה הביטחונית ושורה של אירועים בירושלים, ביהודה ושומרון ובעזה גרמו לצה"ל לגייס מילואים שמוחים: "על שום מה?".
בזירה הבין-לאומית, אירן מנצלת את המצב ומודיעה על העשרת אורניום לרמה של 20% ועל פרישה מהאמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני. טורקיה מעודדת את האלימות בהר הבית ובמקביל שולחת ספינות צבאיות מול רצועת עזה. המלך עבדאללה נאלץ להקפיא את יחסי השלום עם ישראל ודורש את פינוי השגריר הישראלי מירדן.
השלב השלישי: "אסטרטגיית היציאה מהמשבר"
בשלב הזה, כל הצדדים נענים להזמנה של שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, לכינוס הקוורטט במוסקבה. במהלך הדיונים ברוסיה מתקבלת החלטה לחידוש התהליך המדיני תוך השעיית צעדי הסיפוח וביטול ההכרזה על מדינה פלסטינית. יתחיל משא ומתן בין ישראל לפלסטינים ללא תנאים מוקדמים על בסיס יוזמת השלום הערבית, מתווה טראמפ והחלטות בין-לאומיות קודמות.
על פי המודל, ישראל וארצות הברית החליטו להיענות לדרישות הקוורטט אך סיכמו שלא לחזור בהם מההחלטה על החלת הריבונות בשטחים סביב ירושלים.
קבלת ההחלטות בצד הישראלי
בתום הסימולציה, הציגו הגורמים השונים, שדימו את הבכירים בכל הצדדים, את ההיגיון שהנחה את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם. "ממשל טראמפ העניק לישראל הזדמנות אסטרטגית להחיל ריבונות על אזורים הנחשבים חיוניים לה, להמחיש לעולם כי יש אזורים שישראל לא תוותר עליהם במסגרת כל מתווה להסדר מדיני, ולהוכיח לפלסטינים שהזמן אינו פועל לטובתם וניטלה מהם אפשרות הווטו", סיפרו הבכירים שייצגו את הצד הישראלי. "יחד עם זאת ישראל שואפת להביא להשלמה אזורית ובינלאומית עם מהלך החלת החוק על הגושים".
"פרישת האירנים מאמנת הגרעין אפשרה להחזיר את הנושא האירני (כמו גם הטיפול במשבר הקורונה) לעדיפות הנכונה שלו בראש רשימת האתגרי הביטחון הלאומי ולהטות את תשומת הלב העולמית לאירן ולא למהלך החלת החוק הישראלי".
קבלת ההחלטות בצד הפלסטיני
"כישלונה של הרשות הפלסטינית לסכל את הסיפוח, לצד כרסום נמשך בלגיטימיות שלה בין היתר עקב הקיפאון המדיני, הובילה אותה לחפש פלטפורמה חדשה שתממש את יעד כינונה של מדינה פלסטינית עצמאית, שתזכה בהכרה בינלאומית", סיפרו ד"ר קובי מיכאל, יוחנן צורף וברוך ידיד, שייצגו את הרשות הפלסטינית בסימולציה. "נשיא הרשות אימץ את דרכו של ערפאת - הליכה על הסף, עודד מרי עממי וניסה ולהתקרב לפלגי התנזים וגם לחמאס ולג'יהאד האסלמי, מבלי לנסות לשלוט באירועים. בכוונתו למשוך זמן עד הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בתקווה לשינוי ממשל בוושינגטון".
"מטרתו של חמאס הוא סיכול תכנית הסיפוח והסרת 'תכנית טראמפ' מסדר היום הבינלאומי", אמרו ד"ר רונית מרזן ויורם שוייצר, שייצגו את ארגון הטרור. "אך הסיפוח, הן ככוונה ובפרט אם ימומש, מעניק לחמאס הזדמנות לשפר את מעמדו בזירה הפלסטינית. חמאס אינו מעוניין להיקלע להסלמה, כדי שלא ייפגעו היתרונות שבהסדרה עם ישראל ובהעברות הכסף מקטר. לכן, הנהגתו בחרה לעודד וליזום טרור ביהודה ושומרון, במקביל לשמירה על רף פיגועים נמוך משטח הרצועה".
הזירה הבין-לאומית
הממשל הממוקד במערכת הבחירות לנשיאות צפה כי החלת הריבונות תחזק את בסיס התמיכה האוונגליסטי בנשיא", סיפר ד"ר ערן לרמן שדימה את הנשיא טראמפ. "במקביל הממשל ביקש לשמר את מתווה טראמפ כבסיס לתהליך מדיני ישראלי-פלסטיני ולגיבוש ברית אזורית בהובלת ארצות הברית, שתכלול את מדינות המפרץ, מצרים, ירדן וישראל".
"תכנית טראמפ לא תשרוד מעבר לשינוי בממשל", אמר מנגד דניאל שפירו, שדימה את המועמד הדמוקרטי, ג'ו ביידן. "ייתכן שנהפוך את ההכרה בשטחים המסופחים. אנחנו קוראים לפלסטינים לחזור למו"מ אחרי השינוי בממשל, וקוראים להם לא לסגור את הדלת".
"מדינות ערב הפרגמיות ביקשו להימנע מציורן 'כבוגדות' בעניין הפלסטיני, מכניסה לעימות חזיתי עם ממשל טראמפ ועם ישראל, מהידרדרות לאלימות אזורית ומניצול הזדמנות על ידי טורקיה ואירן לביסוס מעמדן האזורי", טענו ד"ר אופיר וינטר וד"ר יואל גוזנסקי שדימו את אותן מדינות. אל"מ במילואים פנינה שרביט ברוך והשגריר שמעון שטיין שדימו את הקהילה הבין-לאומית הוסיפו: "כשומרת הסף של פתרון שתי המדינות, נרשמו בקהילה תגובות חריפות למהלך הסיפוח - אף מדינה, מלבד ארצות הברית, לא הכירה בריבונות הישראלית בשטחים שסופחו, בעוד מדינות רבות הכירו במדינה הפלסטינית".
הציבור הישראלי
"התמיכה במהלך הסיפוח ירדה ככל שהתבררו מחיריו – גינויים ולחצים בינלאומיים, הכבדת העול על המשק, והסלמה באלימות בזירה הפלסטינית ואולי גם בזירה הצפונית", אמרה ד"ר ציפי ישראלי. "לעומת המבוי המדיני הסתום, שבעיקר הפלסטינים נתפסים כאחראים לו, סיפוח ישראלי חד-צדדי יגרום לראייתה כאחראית בלעדית להסלמה בזירת הסכסוך".
שלב הסיכומים: תובנות ומסקנות
בתום הסימולציה, הציגו במכון למחקרי ביטחון לאומי את התובנות והמסכנות ממשחקי המלחמה ומההשלכות שנבחנו על כלל הגורמים. "דינמיקת המשחק הראתה כי אם בידן ייבחר לנשיאות, אפשר שהוא ייסוג מההכרה בסיפוח ואולי אף מהגנת הווטו האמריקני על החלטות נגד ישראל במועצת הביטחון", נכתב. "ייתכן גם שביידן יצרף את ארצות הברית להכרה האירופית במדינה פלסטינית. במקרה כזה, ייפגעו קשות היחסים בין ישראל לארצות הברית - בעלת בריתה החשובה ביותר".
"לשחקנים במעגל העימות הישיר עם ישראל ובמעגל האזורי הרחב יותר אין אינטרס בהסלמה לעימות רחב", כתבו במכון. "גורמים אלה הזדרזו להיאחז ביוזמת הקוורטט כמוצא מסחרור. הרשות הפלסטינית, שדחתה נחרצות את מתווה טראמפ, קיבלה אותו כעת כבסיס למשא ומתן, לצד היוזמה הערבית, ממשלת ישראל הסכימה להצטרף לתהליך המוכוון לפתרון שתי מדינות, הקהילה הבינלאומית, שגרסה שתוכנית טראמפ אינה לגיטימית, קיבלה אותה כבסיס למשא ומתן לפתרון שתי מדינות.
"בעשור האחרון התמקדה מדיניות הביטחון של ישראל בסיכול ושיבוש התקדמותה של אירן להשגת יכולת גרעין צבאית והתבססותה בזירה הצפונית", סיכמו במכון. "במקביל עלה בידי ישראל לדחוק את הדיון בסוגיה הפלסטינית לשולי סדר היום האזורי. אלא שאופציית הסיפוח החזירה את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה. תהליך קבלת ההחלטות משקף חשיבה קצרת טווח, שאינה מתחשבת בכלל ההשלכות הישירות והעקיפות של צעדים דרמטיים. במשחק נמצאה דרך לצאת מהמלכודת, אלא שספק אם מוצא זה יהיה נגיש ומעשי גם במציאות".