במהלך "מיני-סבב" הלחימה האחרון נורו משטח עזה לעבר יישובי ישראל עשרות רקטות, כולן על ידי פעילי הג'יהאד האיסאלמי. זאת, בזמן שבחמאס, בעל הבית האמיתי של הרצועה, בחרו הפעם לשבת על הגדר ולא להצטרף כלל ללחימה. הסיבות: משהו מתחיל לזוז בעזה, ובחמאס מעוניינים לשמר את המצב כמו שהוא.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחרי 13 שנות מצור, הסגר על הרצועה הולך ונשחק ועזה מתחילה להיפתח יותר ויותר. כך, לראשונה מאז השתלטות הארגון על הרצועה, ישראל מתירה ל-7,000 פועלים וסוחרים להיכנס. בהנחה שכל אחד מהם מרוויח כאן שכר מינימום, מדובר על כ-37 מיליון שקלים בחודש או כחצי מיליארד שקל בשנה שנכנסים לעזה.
נוסף לכך, גם קטר מעבירה מדי חודש צ'ק שמן של 25 מיליון דולר לרצועה: מתוכם, 10 מיליון הולכים לדלק ולחשמל, השאר מחולקים לתושבי עזה. על פי הערכות של הקהילה הבינלאומית, מאז נובמבר 2018 קטר העבירה כ-350 מיליון דולר לרצועה.
גם מהצד המצרי עזה, שתושביה מכנים אותה "הכלא הגדול בעולם", החלה להיפתח. אם ב-2017 מעבר רפיח היה פתוח 36 ימים בלבד ועברו בו 34 אלף עזתים, הרי ששנתיים לאחר מכן המעבר פתוח 241 ימים ו-150 אלף בני אדם עוברים בו.
גם הייצוא החקלאי מעזה שהופסק על ידי ישראל נפתח מחדש. בשנת 2018 עזה יצאה תוצר חקלאי ב-77 מיליון שקלים, ושנה בלבד מאוחר יותר הסכום כבר זינק ל-100 מיליון - עלייה של כשלושים אחוזים.
וזה עד לא הכול: לאחרונה נפתחו בעזה שורה של פרויקטים חדשים, ביניהם 29 מפעלים פלסטינים שפועלים באזור. למרות שהמצב בעזה עדיין עגום, נראה שמשהו בכל זאת מתחיל לזוז ולהשתפר שם - ובחמאס מודעים לכך.