זרם בלתי פוסק של מנחמים פקד גם היום (שני) את בית משפחתו של דביר שורק ז"ל בעפרה. בין האנשים שהגיעו לחזק את ידם היה נשיא המדינה ראובן ריבלין וגם שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן. עם ההורים האבלים יושבת גם סבתו של דביר, אסתר שלזינגר, שעבורה למרבה הצער זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה ישבה שבעה על בן משפחה שנרצח . 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"בהתחלה, השואה שבה אימי וארבעת אחיי הלכו באושוויץ-בירקנאו", סיפרה אסתר בכאב. "אחר כך במלחמת השחרור בן דודי נפל בכיבוש יפו, בן דוד בן 19 שצלח את אושוויץ. הפעם השלישית הייתה אחי".

דביר שורק ז
דביר שורק ז"ל|צילום: אור בן זריהן, באדיבות המשפחה, החדשות

אסתר ובעלה מתגוררים ביישוב אפרת מרחק של דקות בלבד מהישיבה שבה למד דביר בשנה האחרונה - ביתם היה לביתו. "היה לו מפתח הוא היה נכנס ויוצא", סיפרה הסבתא. "אנחנו היינו הפסק זמן שלו".

ביום רביעי בלילה כשלא ענה לטלפון, החברים והמשפחה חשבו לבדוק אולי גם הפעם - הוא רק קפץ לסבתא. "זה היה בעשר בלילה כששמעתי שיואב שואל אם דביר אצלנו", היא שיחזרה. "חשך עולמי, אני מיד חשבתי שמשהו קרה והחרדה הראשונית שלי הייתה - רק שלא חטפו אותו".

יואב שורק, אביו של דביר שורק ז
יואב שורק, אביו של דביר ז"ל|צילום: החדשות

 

לאחר שעות של חיפושים הגיע בנה יואב, אביו של דביר עם הבשורה המרה. "ואז אני רואה קבוצת אנשים מחוץ לבית ויואב נכנס ואומר: אימא אין דביר", היא שחזרה בכאב. "לראות את הבן שלך אומר את זה על בנו, זה קורע - אין דבר יותר נורא".

רק ביום שני האחרון הוא הגיע לבקר, ולפני שעזב השאיר פתק על השולחן בביתם עם מילות תודה, מילות פרידה. "יש שם שורה עליו", היא סיפרה. "'אני מרגיש אהוב', וכל הלוויה הלכתי עם המשפט הזה".

שאלנו אותה מאיפה יש לה את הכוחות להמשיך, וגם היום היא מבקשת להעביר מסר: לא הנאצים ניצחו את רוחה, גם לא רוצחי אחיה - גם לא רוצחיו של דביר נכדה. "לא אכפת לי מה יקרה לרוצח הזה", היא אמרה. "לא רוצה לשמוע עליו. אני לא רוצה אף אטום אחד מהרוע, לנשום אותו".