שלושה שבועות עברו מאז נכנסה לתוקף הפסקת האש בדרום לבנון, אך המלאכה עדיין לא הושלמה. בשטח עוד פרוסים כוחות שמסיימים את העבודה – עד הרגע שבו תושלם הנסיגה מלבנון. אמש (ראשון) התלווינו אל הכוחות ובפעם הראשונה, מול מצלמות חדשות 12, תועדו ונחשפו ממדי ההרס בכפרים.
מיד כשנכנסו שאל אותי יוסף עבד אלח'ק, מילואימניק בגזרה אם היית מאמין שנעשה סיור ארוך כל כך, עשרות קילומטרים בלב לבנון, עם האמרים פתוחים ובתחושת בביטחון. והאמת היא שהתמונות אכן עולות על כל דמיון; תמונות שמתועדות כנראה בפעם האחרונה שבה מאפשרים לכתבים לבקר בשטח, לפני שצה"ל יידרש לסגת וסדרי הכוחות ישתנו.
"ההרס הוא אדיר", מסביר תא"ל שי קפלר, מפקד אוגדה 91 שמכיר מקרוב את ההישגים. כמעט בלתי אפשרי לאתר כאן מבנה שלא הושמד או נפגע. בנסיעה קצרה עם הכוחות, בדרך לכפרים השיעיים, מתבהרת התמונה: הקרבה ליישובי הגבול, המחשבה על היום שאחרי וסימני השאלה באשר לשבריריות ההסכם. התשובות בשטח – לא חד-משמעיות.
סא"ל ערן דיגמי מאוגדה 91 הדגיר עצמו "מאוד סקפטי". הוא מכיר את חיזבאללה כבר עשרים שנה וטוען כי "לא ישקוט על שמריו לעד". גם רס"ם במיל' אורי אסא, תושב מטולה, התקשה להשיב על השאלה אם היה חוזר הביתה. "זו שאלה מתקילה", אמר. "אני חושב שזה קצת קשה להעיד על זה. הייתי חוזר מבחינת געגוע למקום שלי". לאחר מחשבה קבע: "אני חושב שאפשר לחזור".
חברו רס"ם במיל' אריה ראפ חיזק אותו ואמר: "הרצון להשמיד אותנו עדיין קיים, ואסור לנו לשכוח את זה אף פעם. הרצון קיים תמיד. ואנחנו תמיד צריכים לעמוד על המשמר ולהיות מוכנים לכל דבר". ואכן, הכוחות בשטח לא קופאים על השמרים. הם מנצלים כל דקה שנותרה, מבינים שכל פרט עשוי למנוע מתקפות עתידיות ואולי גם להציל חיים. למרות הפסקת האש העבודה לא עוצרת לרגע, רק האופי השתנה.
מהתקפה לאכיפה
"אנחנו אוכפים המון ומיישמים את ההסכם הזה בשטח בלי פשרות", מסביר רס"ן היתם רבאח מאוגדה 91. המבחן האמתי יחל בעוד שישה שבועות, כשצה"ל יידרש לסגת. לצד השאלות הרבות ניצבת השאלה המרכזית: מי ישלוט בדרום לבנון במקום כוחותינו. אנשים צבא לבנון שיפקחו על הנעשה או אולי אנשי חיזבאללה, שאט אט יחלו לחזור?
מול כל סימני השאלה – דבר אחד בטוח: המפגש עם הכוחות בשטח מצליח לחמם את הלב כל פעם מחדש ומזכיר שיש על מי לסמוך. על לוחמים עזי רוח שמבהירים כי החורף בלבנון לא מרתיע אותם. שלא מגלים עייפות, גם אחרי יותר משנה וחצי של לחימה בחזיתות רבות. שנמצאים כבר שנה וחצי הרחק מבית, מהקריירה ומהזוגיות – וכמובן גם מהילדים. מחבקים אותם מרחוק ושולחים להם, גם דרכנו, ד"ש חם מלבנון.