צה"ל הודיע היום (חמישי) לדרג המדיני כי החל מ-1 במרץ אין מניעה ביטחונית לשוב לבתים בצפון. כעת התאריך הזה יהפוך להיות היעד לחזרה. המשמעות היא שהממשלה תצטרך להאריך את הפינוי של התושבים ואת מימונם לעוד 3 חודשים. עם זאת, שנה וחודש של מלחמה גרמו לתושבים רבים מהצפון להרגיש שאין כבר לאן לחזור.
ליאור, מפונה ממטולה, חושבת שהדרך לשיקום הצפון עוד ארוכה: "לאן נחזור? אף אחד לא השקיע בתוכניות של היום שאחרי המלחמה - לא בשירותי בריאות, לא בחינוך ילדינו, וגם לא בתחומי הפנאי.
ליאור סיפרה כי היא ומשפחתה התפנו לעמק יזרעאל ושם הם שהו בחודשים האחרונים. "מאז אנחנו חושבים אך ורק על עתיד ילדינו", היא העידה. "כרגע המצב לא מזהיר בלשון המעטה ואין לנו סיבה מספיק טובה ומשמעותית לשוב".
עבור מיכאל, מפונה משלומי לקריות, החשש המרכזי הוא ביטחוני: "בשלב הזה אני לא מרגיש בטוח לחזור הביתה, על אחת כמה וכמה כשצה"ל עומד לצאת מלבנון. החודשים הקרובים הם תקופת מבחן, לפחות איך שזה נראה עכשיו, הביטחון לא חזר וספק אם יחזור כל עוד אין איזור חיץ שמאפשר לי לחיות בביטחון עם משפחתי על הגבול".
גם עבור עמי משלומי ההיבט הביטחוני מהווה חשש, לצד שיקולים אחרים: "כרגע חזרה הביתה היא לא על הפרק מכמה סיבות, מעל הכול - ההבנה שמחבלי חיזבאללה שוב יתקרבו אלינו הביתה, גם אם בכובע של 'תושבים לבנונים', ויתכננו את 7 באוקטובר הבא".
עמי סיפר כי אינו מרגיש שהסכם הפסקת האש עם חיזבאללה מהווה ערובה ביטחונית עבור התושבים: "מי מבטיח שצה"ל אכן ידע לפעול מול כל איום, ומי מתחייב שוועדת הפיקוח וצבא לבנון אכן יעמדו במשימה?". עוד סיפר עמי: "התרגלנו לסביבה אחרת, הילדים מרוצים מהבית החדש ויהיה קשה מאוד לשכנע אותם לחזור לשלומי, גם אישתי מתנגדת כרגע".
סיוון, מפונה מקריית שמונה, התרגלה גם היא למצב החדש: "המלחמה גילתה לנו עולם חדש הרחק מקריית שמונה שיש בו הזדמנויות רבות ופתוחות לצעירים עם שאיפות. אם אני רוצה להשקיע בעתיד שלי ולמצוא עבודה טובה ומתגמלת בתחומים שמעניינים אותי - לצערי, קריית שמונה זו לא הכתובת, ואחרי יותר משנה הרחק מהבית, והסתגלות לסביבה חדשה, אני לא מתכוונת לחזור".
לפני שלושה שבועות, עם תחילת הפסקת האש, תושבי הצפון הציבו דרישות לקראת חזרתם: הצבה של כוחות צה"ל בגבולות ושיקום המערכות הרבות שנפגעו בצפון.
יורם אבן צור, חבר מליאת המועצה האזורית הגליל העליון וחבר קיבוץ עמיר, אמר אז: "עלינו להניע את כלכלת האזור, לטפל במענים רגשיים לכלל האוכלוסייה, גם המפונים וגם אלה שלא פונו. יש למגן את הבתים של התושבים ולטפל במענים רגשיים לילדים". אבן צור הוסיף: "אנחנו מצפים מהממשלה לפעול בנחישות ולהבטיח את ביטחוננו ואת חזרתנו לשגרה מלאה".
החזרת תושבי הצפון היא אחת ממטרות המלחמה שקבע הקבינט המדיני-ביטחוני. בחודש אוגוסט האחרון, שר הביטחון דאז יואב גלנט קיים "דיון חשיבה להרחבת מטרות המלחמה" - וקרא לכלול גם את ההכרעה בגבול הצפוני והחזרת התושבים כחלק מהיעדים. כשבועיים לאחר מכן הקבינט התכנס והחליט להוסיף את השבת תושבי הצפון בבטחה לבתיהם - ליעדי המלחמה.
הפסקת האש שנכנסה לתוקף לפני כחודש עוררה את זעמם של ראשי רשויות ויישובים בצפון איתן דוידי, יו"ר ועד מושב מרגליות, זעק בשידור חדשות 12: "ממשלת ישראל עושה את הדברים בידיעה - ומוסרת את תושבי הצפון לידי חיזבאללה".
ע". "ממשלת ישראל מכריזה היום על מלחמת לבנון הרביעית, שולחת אותנו לגורלנו", אמר יו המושב המפונה בכאב. "מעולם לא הייתה הפקרות כזאת. פשע לעשות את זה לתושבי הצפון. מה זה, עדר כבשים לשחיטה? הסתובבתי אתמול במלונות, תושבים באבל. לאן ביבי רוצה להביא אותנו? תשב עם ראשי היישובים, ביבי, תעצור רגע, לאן אתה רץ?".
דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה, אמר בשידור שהוא קורא לתושביו לא לחזור - ולמצוא מקום במדינת תל אביב. "מי שאומר שמטרות המלחמה הושגו לא דובר אמת. אומנם איום החדירה והמנהרות הוסר כמעט לחלוטין, אבל אנחנו עדיין עם איום ירי נ"ט, במיוחד מטולה שחטפה בשנה האחרונה מעל 450 כאלו", אמר אזולאי.