ימים של הכרעה: במקביל לחזרתו לארצות הברית של עמוס הוכשטיין, השליח המיוחד של ממשל ביידן למזרח התיכון - פרטים נוספים על המשא ומתן נחשפים.
אחת הסוגיות המשמעותיות שעוד נותרו לסגור היא הרכב הוועדה המפקחת על יישום ההסכם - ישראל עומדת על כך שצרפת לא תהיה חלק מההסכם ולא חלק מהוועדה הבין-לאומית שתפקח על אכיפתו. זאת, בעקבות העמדות האנטי-ישראליות החריפות לכאורה של ממשל מקרון.
רק לפני כחודש, ראש הממשלה נתניהו תקף את נשיא צרפת מקרון בריאיון שפורסם בעיתון הצרפתי "לה פיגארו". נתניהו מתח ביקורת על קריאתו של מקרון לאמברגו נשק על ישראל, כינה אותה "מבישה", וזעם גם על הצהרתו של מקרון עוד באותו שבועו, לפיה "האו"ם יצר את מדינת ישראל".
נתניהו אמר בריאיון כי מדובר ב"עיוות היסטורי" וכי מדינת ישראל הוקמה ע"י לוחמי מלחמת העצמאות, בהם גם שורדי שואה. באזכורו את שורדי השואה, התייחס נתניהו בעקיפין שוב לעברה האפל של צרפת תחת משטר וישי בתקופת הנאצים.
סוגיה נוספת שעוד לא פתורה היא הדרישה הישראלית לניסוח שיאפשר לה עצמאית לא לפתוח במשא ומתן על נקודות הגבול שבמחלוקת.
אתמול דיווח כתבנו ירון אברהם שגורמים אמריקנים סבורים כי אומנם יש עדיין פערים מסוימים במשא ומתן להסדרה בין לבנון לישראל, אבל הצדדים כן קרובים להסכם הפסקת אש שיכול להיסגר אפילו בתוך ימים. לפי אותם גורמים אמריקנים, יש השלמה בלבנון עם מכתב הצד של ארה"ב שמגבה את חופש הפעולה של ישראל נגד "איומים מידיים". עם זאת, עדיין לא נוסח באופן סופי מה יקרה כשמדובר בהתחמשות או העברות אמל"ח בתוך לבנון.
לאחר הפגישות עם נתניהו וכ"ץ, הוכשטיין כאמור לא חוזר לביירות כדי להעביר להם את ההערות הישראליות אלא נוסע בחזרה לארה"ב. מהעובדה הזו ניתן להעריך שהפסקת האש אם תהיה - לא תגיע לפני השבוע הבא.
בכירים ישראלים אמרו לחדשות 12: "מרבית הפרטים סוכמו אבל מה שנשאר פתוח - מאוד רגיש ועדיין יכול להפיל את ההסכם. הרכב הוועדה המפקחת הבין-לאומית על יישום ההסכם פחות או יותר נקבע ועדיין - אין עוד סיכום סופי לגבי חופש הפעולה ישראלי במקרה של הפרות".
13 הנקודות שבמחלוקת
כפי שניתן לראות במפה, יש לפחות 13 נקודות יבשתיות בגבול שבין ישראל ללבנון שמצויות במחלוקת בגלל תוואי סימונן - החל מנקודה B1 שנמצאת בראש הנקרה, דרך כמה נקודות נוספות שמצויות סמוך לשלומי ולחניתה. יש נקודות נוספות סמוך למושב שומרה, מול הר אדיר, מול אביבים, מול יפתח ומול קריית שמונה. לצידן, קיימת מחלוקת גם על כפר ע'ג'ר שהפך ל"כפר המריבה" ועל אזור הר דב שאותו הלבנונים מכנים חוות שבעא.
נקודה B1
זוהי נקודת הגבול המערבית ביותר שנמצאת בא-נאקורה (כלומר, משקיפה לראש הנקרה) - ב"קו המצופים" שמתחבר ליבשה (המפגש של הגבול היבשתי עם קו החוף). הנקודה הזו בעלת חשיבות אסטרטגית עבור שני הצדדים, הן גיאוגרפית והן צבאית בשל מיקומה הרגיש וגובהה המאפשר להשקיף על שטחים נרחבים.
רס"ן (במיל') שאדי ח'לול, מנהל שיתופי פעולה אסטרטגיים במרכז המחקר עלמא לאתגרי ביטחון בצפון, אומר כי "זו נקודה אסטרטגית שאנחנו שולטים בה וחיזבאללה רוצה שניסוג ממנה כדי שהיא תהיה שייכת ללבנון. אם מזיזים את הנקודה, כל הגבול הימי יצטרך לזוז בהתאם ובהסתמך עליה, ניתן להסתמך על כל הגבול".
לבנון שדורשת ריבונות על נקודה B1, טוענת כי כבר במפת הגבול המקורית מ-1923, חלו הבדלים בסימונים ואי בהירויות שהובילו לקביעה חד-צדדית של הנקודה.
כפר ע'ג'ר
עוד לפני המתקפה ב-7 באוקטובר, בלבנון סימנו את הכפר העלאווי ע'ג'ר כמה שעלול להצית את העימות מול ישראל בצפון והוא קיבל את הכינוי "כפר המריבה" שבמורדות הגולן. הכפר חצוי, מפני שחלקו הדרומי נמצא בשטח ישראל וחלקו הצפוני בשטח לבנון. בחיזבאללה רואים במהלך הזה הפרת ריבונות והאשימו כי ישראל ביצעה שם עבודות כדי "לבסס את הכיבוש בחלקו הצפוני".
מכשול ההפרדה שנמצא בחלקו הדרומי של הכפר, נבנה למעשה לבקשת תושבי ע'ג'ר, כדי לא להישאר בתווך שבין שתי המדינות. בהמשך ישראל הציבה עליו אמצעים שונים כדי שיעמוד בסטנדרטים הביטחוניים - והכפר נפתח לישראלים בסוף 2022. על כך התרעם חיזבאללה - שלטענתו, זו הפרה של החלטת האו"ם משנת 2000 שהתירה לישראל לפעול בחלקו הדרומי בלבד.
הר דב
גם אזור הר דב שהלבנונים מכנים חוות שבעא, נמצא במוקד המחלוקת בין שני הצדדים. האזור שנמצא כיום בשליטת ישראל, נכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה וסופח למדינת ישראל בשנת 1981 - כחלק מ"חוק רמת הגולן" שהחיל עליה את החוק ואת המשפט הישראלי.
עם נסיגת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000, חיזבאללה החל לטעון שאזור חוות שבעא הוא אדמה לבנונית ותקף את ישראל, למרות הנסיגה מרצועת הביטחון. מאז ארגון הטרור דורש שישראל תיסוג מהר דב ולהעבירו לידי כוחות בין-לאומיים, עד לפתרון קבע.