בתחילת השבוע הבא, יוצג הסדר הגיוס שגיבש שר הביטחון יחד עם החרדים - כך פרסמנו הערב ב"אולפן שישי". בסיכום החדש ישנם כמה סעיפים מרכזיים אשר מעלים שאלות לגבי האופן בו נחתם - והאם הוא במהותו אתנן פוליטי שנעשה במהלך מהיר.

לפי עקרונות ההסדר המוצע, יעד הגיוס יעמוד על 50% ממתגייסי המחזור השנתי של בני 18 מהמגזר החרדי. ההגעה ליעד תהיה מדורגת: בשנתיים הראשונות - 4,800 מתגייסים. לאחר מכן היעד יעלה עד ל-50% בשנה השביעית. ההסדר יכלול תמריצים כלכליים לעמידה ביעדים, אך אם הדבר לא יקרה - יחולו סנקציות מוסדיות על הישיבות וסנקציות אישיות על המתגייסים.

יעד הגיוס העומד על 50% בסופו של דבר ייגזר מכל מחזור גיוס. בשנים הראשונות זה יקרה מתוך "בריכה" גדולה יחסית, מה ישאפשר את ההדרגתיות. עם הזמן אותה "בריכה" תתכווץ, ובשנה יציבה, אחוז האנשים שמשרתים או ששרתו מתוך כלל האוכלוסייה החרדית יהיה 50%. לצד זאת, יתאפשר שירות אזרחי ביטחוני שייספר כחלק מהיעד, אך עם הגבלה מספרית על מנת לשמר את ההעדפה לצה"ל.

שר הביטחון, ישראל כ
מהלך מהיר? שר הביטחון ישראל כ"ץ, ארכיון|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

צה"ל שואף לגייס חרדים בגילאים נמוכים יחסית - לתפקידי לחימה ותומכי לחימה. יחד עם זאת, יש מקום גם למשרתים מבוגרים יותר בכל מגוון התפקידים. גיל הפטור שנקבע בהסדר הוא 26, גיל איתו לצה"ל לא הייתה בעיה בעבר. בנוסף, ההנחה היא כי חלק משמעותי מהמתגייסים יגיעו מגילאי 20-22 - בדומה לציונות הדתית.

כמו כן, בהסדר הגיוס המוצע מוזכרת גם שלילת הטבות ייחודיות שניתנות לציבור החרדי. הדוגמא הטובה ביותר היא המעונות - זוג "רגיל" צריך להוכיח ששני בני הזוג עובדים, בעוד זוג חרדי נהנה מפריווילגיה לפיה הגבר לא חייב לעבוד. את הפריווילגיה הקהילתית הזו ניתן יהיה לשלול כשהקהילה לא עומדת ביעד אליו היא התחייבה ושעוגן בחוק. הטבות דיור כמו "דירה להשכיר" והנחות בארנונה עשויות להישלל גם כן אם לא יעמדו החרדים ביעד הגיוס.

העבודה על הסדר הגיוס הזה עדיין מתגבשת והכול בשלבי טיוטה בלבד. בצבא ואצל שר הביטחון מתקיימים דיונים רבים בנושא, אך גורם שבקיא בפרטים מצביע על כמה בעיות קשות בהסדר, ועל כך שכמה מסעיפיו מהווים "מוקשים", מרוקנים אותו מתוכן ומקטינים את הסיכויים לכך שבאמת יתגייסו חרדים. אותו גורם טוען שרק הסרת הסעיפים הללו תאפשר את גיוסם של בני המגזר החרדי.

גיוס חרדים (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
חרדים מוחים על גיוס לצבא, ארכיון|צילום: תומר נויברג, פלאש 90

טענתו של הגורם, שכינה את ההסדר "חוק ישראבלוף", הוא שהיעד שעומד כביכול על 50% ממחזור הגיוס תוך שבע שנים הוא הטעיה, ולדבריו, אם קוראים את האותיות הקטנות שבו, מבינים שהוא לא יביא לגידול המתבקש במספר המתגייסים החרדים. המשמעות האמיתית היא שתוך שבע שנים יגיעו פחות מאלף מתגייסים חרדים, ואיתם ייספרו גם המגויסים של המחזורים הקודמים. כלומר, מספר המתגייסים יהיה נמוך. 

עוד הוסיף הגורם ש⁠כשיש יעדים כלליים כמו "4,800 חרדים שיתגייסו", לא ייתכנו סנקציות אישיות - כי האדם הפרטי לא חטא. למספר 4,800 לא צמודה רשימה של מי הם אותם האנשים, ולכן על פי חוק לא ניתן יהיה להטיל שום סנקציה אישית.

יחד עם זאת, יצא הגורם הבקיא בפרטים נגד גיל הפטור, 26 - מאחר ולטענתו בחור בגיל הזה, נשוי פלוס ארבעה, רק יעמיס בהוצאות ובמורכבויות במקום לסייע לצבא. לטענתו, אדם כזה לא יוכל לשרת שלוש שנים עם יציאה הביתה בכל שבועיים כמו החיילים הסדירים. 

הגורם אף טען כי ⁠הכללת שירות אזרחי ביטחוני לטובת ספירת העמידה ביעד מרוקנת את החוק מתוכן, מאחר וחרדים יוכלו לשרת כ"שומרים" וכ"חובשים" בישיבות. הגורם סיכן ואמר כי לפי החוק, אם לא תהיה עמידה ביעדים, היא תיבחן "לאורך זמן" - כלומר, עוד 5 שנים לדוגמא "יבחנו" את ההסדר ובינתיים כמעט ולא יהיו מתגייסים.