"הוא טען שקיבל הוראות ולא הבין בדיוק מה הוא עושה. העברית שלו היא לא 100%. כשהבין במה הוא חשוד – הוא פרץ בבכי". הסיפור של חברי תא הריגול מאזור חיפה והקריות, שפעל בתוך ישראל במשך שנתיים, היה יכול להיגמר בבכי הרבה יותר גדול: שבעת חברי התא ביצעו כ-600 משימות איסוף – וקיבלו תמורתן מיליוני שקלים. סיפור ההפעלה של אותו תא התחיל בביקור מולדת של אחד מחבריו באזרבייג'אן, שם לכד אותו סוכן איראני ברשת ושכנע אותו לצרף אחרים. הבקשות הקטנות הצטברו והפכו במהרה לחמ"ל ריגול לכל דבר.
זה מתחיל לפעמים בהודעה שקופצת במחשב או בטלפון. במקרים אחרים הדיבור על "כסף קל" בעבור משימות צילום פשוטות עובר מפה לאוזן בין ישראלים שונים – ומפיל אותם ברשת. ובלא מעט מקרים אחרים, נסיעה תיירותית או עסקית למדינות מסוימות מפגישה בין ישראלי תמים ובין איראני, שמתחזה למקומי חביב או לאיש עסקים: "כל מפגש שכזה עלול להפוך לעסקת ריגול", מזהיר גורם ביטחון בכיר בשיחה עם מגזין N12.
רק היום (חמישי) נחשף סיפור ריגול חמור נוסף: רפאל וללה גולייב, כבני 32 מלוד, קיבלו פקודות והופעלו בידי איראן. השניים, לפי האישום, תיעדו את מטה המוסד ואתרים אחרים, עקבו פיזית אחר חוקרת כהכנה לקראת התנקשות בה וגם העבירו מסרים מוצפנים – כל זאת בתמורה לכ-26 אלף דולר. מחקירתם עלה כי הם גויסו לפעילות בידי אדם בשם אלשאן (אלחאן) אגייב, בן 56, ממוצא אזרי, שפעל למעשה מטעם גורמים הקשורים למשטר בטהראן.
שעות לאחר מכן נחשף כי צעיר ישראלי אחר – אשר בנימין וייס מבני ברק – עקב אחר מדען גרעין בשליחות האיראנים כדי לחסלו. בחקירתו טען וייס: "לא הייתי מודע לזהות של מי שיצר איתי קשר, גיליתי זאת רק לאחר המעצר", ובהמשך טען ש"שיחק תפקיד" והיתל באיראנים, ורק העמיד פנים שהוא מבצע את ההוראות שניתנו לו.
וכך, בזמן שמדינת ישראל ממשיכה להתמודד עם חמאס, עם חיזבאללה, עם איראן ועם שאר שלוחיה – זירה נוספת נפתחה בשקט, כמו מאחורי הקלעים, זירה מסוכנת לא פחות. הרפובליקה האיסלאמית מגייסת אזרחים ישראלים למשימות ריגול, תיעוד אתרים צבאיים, וכן פגיעה באנשי צבא ובבכירים ישראלים ואף הריגתם – סיוע בשעת מלחמה לאויב.
חלק מאותם תיעודים שצילמו הישראלים גם הובילו בהמשך לתקיפות באותם מוקדים בגלי המתקפות מאיראן באפריל ובאוקטובר - דבר שמעורר דאגה רבה בישראל. כעת עדויות של גורמי ביטחון בשיחות עם מגזין N12, יחד עם תוצאות חקירת הפרשיות שנחשפו לאחרונה, חושפות את שיטות הגיוס והפעילות של הגורמים האיראניים בתוך ישראל.
"רק חלקם ידעו על הכוונה האמיתית"
ההערכות הן שהמקרים האחרונים שנחשפו הם רק קצה הקרחון של האיום מבית. "מאות ישראלים כבר עמדו בקשר עם גורמי מודיעין איראניים בשנים האחרונות", אומר אותו גורם ביטחוני בכיר – ומבהיר: "רק עשרות מהם ידעו על כוונתו האמיתית של ה'משקיע' או 'היזם התמים', היתר לא". על פי גורמי הביטחון, ישראלים שנוסעים לחו"ל – בעיקר למדינות שיש להן קשרים טובים עם הרפובליקה האיסלאמית – יש סיכון ממשי שינסו לגייסם. אבל לא רק הם.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
בשנה האחרונה זיהו גורמי הביטחון זינוק חד במספר הניסיונות לגיוס ישראלים. אנשים מתלוננים על ניסיונות מחשידים ליצור עימם קשר, וחלקם אף מדווחים על תחושות אישיות של "ניצול" לאחר שחשו כי הם מוכוונים בידי גורם עוין.
"אנשים לא מודעים לעומק הסכנה. כאשר יש עשרות דיווחים על אנשים שמוצאים עצמם בקשר עם גורמים איראניים, קשה להמעיט בחומרת האיום", מדגיש הגורם הביטחוני הבכיר. "איראן פועלת בכל מדינה אפשרית שבה היא יכולה להפעיל שליחים ולבצע גיוס בשטח".
תופעה זו, שמתפתחת בהדרגה בשנים האחרונות, מציגה איום חדש: טהראן פועלת להפעיל מרגלים בישראל ולנצל חולשות כלכליות, אישיות ומורליות של ישראלים – כדי לקדם את מטרותיה הביטחוניות. במערכת הביטחון ההבנה היא שהאויב מתוחכם ומיומן, ופועל בשיטת "ריסוס": הוא יורה לכל עבר ומקווה לקלוע לכל מטרה אפשרית, בתקווה שבסופו של דבר ימצא ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד בשבילו בתמורה לתגמול כספי. המגויסים מקבלים הוראות ספציפיות, לעיתים בלי להבין את ההשלכות שלהן, והם מוּנעים בעיקר על ידי רווחים כספיים קצרי טווח.
המעקבים בתחומי ישראל והנחיות ההתנקשות
לכאורה אין מאפיין יחיד ומובהק בקרב המגויסים, ומדובר במגוון רחב של טיפוסים: חרדים, עולים חדשים ואף ותיקים ומבוגרים. אך למרבית המגויסים, כך מסתמן, יש מכנה משותף ברור – החיפוש אחרי כסף, לצד זיקה חלקית ו"מוחלשת" למדינה ולמוסדותיה. אחד החשודים אף אמר בחקירתו: "כשהייתי זקוק לעזרה, המדינה לא הייתה שם בשבילי. המדינה דפקה אותי. נשארתי בלי שום אגורה. הייתי זקוק לכסף".
מהחקירות שנחשפו עד כה עולה כי מלבד איסוף מידע ותיעוד מתקנים אסטרטגיים, המגייסים האיראנים לא מסתפקים במשימות תיעוד וצילום – אלא הם שואפים לעקוב אחר בכירים ישראלים. כך "נתפסו על חם" שלושה מחברי החוליה של תושבי הקריות בסביבת מגוריו של בכיר: החשודים התבקשו לעקוב אחרי בכירים במערכת הביטחון. תכתובות חשודות, שהצטברו ברשת החברתית של אחד הנאשמים, מעידות שהאיראנים התעניינו במיוחד במעקב אחר התנועות של הבכיר ושל בני משפחתו בסביבת ביתם.
כאשר הסוכנים האיראנים מזהים מישהו שמוכן "להתקדם" ולבצע משימות מסוכנות יותר, הם מנסים לגייס אותו למשימות העיקריות – חיסול אישי מפתח. ראש חוליית הריגול משכונת בית צפאפא בירושלים, למשל, רכש רובה כדי לחסל מדען גרעין ישראלי: הוא אפילו הגיע למכון ויצמן למדע ברחובות כדי "ללמוד" את המקום ואורחותיו, אולם ברגע האחרון נרתע וצילם רק את שער הכניסה למתחם, בגלל סידורי האבטחה במקום. בפרשה אחרת ולדימיר ורחובסקי, תושב פתח תקווה בן 35, הסכים לחסל אישיות ישראלית ואף הצטייד בכלי נשק לשם כך.
צילומים, מטבעות קריפטו ומטענים מאולתרים
האיראנים מפעילים מרחוק מספר רב של חוליות, בתקווה שלפחות חלק מהמאמצים יובילו להתנקשויות שיזעזעו את ישראל. מוטי ממן, איש עסקים ישראלי בן 73 מאשקלון, עומד במרכז פרשה אחרת: הוא הואשם שנפגש עם סוכנים איראנים בטורקיה ובאיראן ודן באפשרות לבצע פיגועי התנקשות נגד בכירים ישראלים, ובהם ראש הממשלה, שר הביטחון וראש השב"כ. מכתב האישום עולה כי הוא אף הוברח לרפובליקה האיסלאמית פעמיים לפגישות עם גורמי מודיעין ברפובליקה. בחקירתו סיפר ממן כי בתחילה חשב שיסחור בפירות, ירקות ותבלינים עם אנשי עסקים טורקים, ורק כשהובא לאיראן הבין במה מדובר: "תודה שעצרתם אותי, לא ידעתי מה לעשות", אמר.
ממש לפני כניסת חג הסוכות דיווחו השב"כ והמשטרה כי סיכלו התנקשות, בפעם החמישית בתוך חודש, שהכווינו גורמי מודיעין באיראן. שבעה תושבי בית צפאפא מירושלים נעצרו בחשד שתכננו לא רק להתנקש במדען הישראלי הבכיר, אלא גם בראש עירייה של עיר גדולה בישראל. בפרשה קודמת נעצרו שבעה חשודים יהודים מהצפון, ובהם חייל עריק ושני נערים קטינים. הם גויסו דרך הרשתות החברתיות וביצעו משימות עבור סוכנים איראנים במשך יותר משנתיים. בין היתר צילמה אותה חוליה מתקני צבא – בסיסי חיל האוויר בנבטים וברמת דוד, מחנה הקריה בתל אביב ואתרי סוללות כיפת ברזל. על פי החשד, הם קיבלו תשלום של מאות אלפי דולרים במטבעות קריפטוגרפיים.
בפרשה קודמת שנחשפה לאחרונה גויס זוג מרמת גן – ולדיסלב ויקטורסון (30), בעל עבר פלילי עשיר, ואנה ברנשטיין (18) – דרך קבוצת טלגרם. ויקטורסון, כך עולה מהחקירות, ביצע משימות כמו ריסוס גרפיטי נגד ראש הממשלה, הדפסת פליירים והצתת מכוניות: הזוג אף ניסה להרכיב מטען מאולתר ולהשיג נשק, במסגרת קשירת קשר לביצוע רצח.
"בהדרגה המשימות נהיות יותר מסוכנות"
רב-פקד מאור גורן, ראש המחלק הביטחוני ביחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובין-לאומית (יאחב"ל) בלהב 433 במשטרה, שופך אור בשיחה עם מגזין N12 על שיטות הגיוס האיראניות ומטרתן: "נחשפנו עד כה לשמונה תיקים, וזה רק ביחידה שלנו. מה שמשותף לכולם הוא שהם כוללים אזרחים ישראלים, שנפלו במלכודת של האיראנים". לדבריו, אחת מהשיטות המרכזיות של המודיעין האיראני ומגייסיו היא גיוס באמצעות הרשתות החברתיות. שיטה אחרת, שאליה נחשפו החוקרים, היא שימוש במתווכים בטורקיה או במזרח אירופה.
"המפעילים מתחילים במשימות פשוטות, כמו לצלם מקומות תמימים בארץ, ולאט-לאט הם מתקדמים למשימות קשות ומסוכנות יותר. אדם יכול לקבל משימה לצלם מבנה או מסעדה בישראל ולשלוח את התמונות לגורם בלתי מוכר בתמורה לעשרות דולרים. בהדרגה המשימות נהיות יותר מסוכנות, כמו תיעוד מתקנים ביטחוניים, בסיסי צה"ל או אפילו מעקב אחרי בכירים ישראלים".
במקרים מסוימים המטלה הראשונה שנדרשה מהמגויסים הייתה פעולת צילום פשוטה של מקומות ציבוריים מסוימים או מרכזי מסחר. בשלב זה המגויסים לא מעריכים שהם עושים משהו חמור, אך בפועל בעבור המודיעין האיראני כל צילום שכזה מצטרף למצבור של מידע שימושי.
כך מנצלת איראן ישראלים "מתוסכלים"
שאלתי את רפ"ק גורן מי המועמדים שאותם מחפשים קציני המודיעין האיראני, והוא השיב: "המאפיינים שלהם ברורים – מדובר לרוב באנשים במצב כלכלי קשה, שחסר להם כסף או שהם מחפשים דרכים להרוויח כסף קל. הרבה מהם חשים ניכור מהמדינה ומוסדותיה או יש להם 'בטן מלאה' על הממשלה, חלקם עולים חדשים או אנשים שחיים בשולי החברה, כלכלית וחברתית. מדובר באנשים שבמצוקה, שאינם מרגישים זיקה אמיתית למדינת ישראל. אלה אנשים שמרגישים שהם נעזבו מאחור בידי המדינה".
"הרבה מהחשודים הם עולים חדשים או תושבים בעלי קשיים כלכליים ניכרים", אומר גורן, "והם נאלצים למצוא פתרונות כלכליים מהירים וקלים. במקרים מסוימים ינצלו המגייסים האיראנים תחושות כעס ותסכול שרוחשים אותם אזרחים כלפי המערכת". מרבית הנאשמים בפרשיות אלו מדווחים כי בתחילה לא היו מודעים לכך שהם פועלים בשירות איראן: "הייתי זקוק לכסף", סיפר אחד הנאשמים במהלך חקירתו. "לא ידעתי מי עומד מאחורי המשימות שנתנו לי. עשיתי את זה כי הייתי חייב".
"מקומות שצולמו הפכו למטרות תקיפה"
החוליה של שבעת הישראלים מאזור חיפה והקריות צילמה גם את בסיס גלילות ואת חדר האוכל שהותקף בבסיס האימונים של חטיבת גולני ליד בנימינה, באסון שבו נפלו ארבעה חיילים. גם לאחר הפגיעה בבא"ח, הם התבקשו לשוב למתקנים ולתעד את ההרס והנזק. עוד התברר כי הם תיעדו גם מוקדים אחרים, ואלה בהמשך נפגעו מירי. מהתמונות שצילם אחד החשודים בפרשה החמורה, ושנמצאו במחשבו האישי, אפשר לזהות במדויק את המטרות שהותקפו מאוחר יותר בטילים ששוגרו מאיראן. "כשאנחנו תופסים את החשוד ומוצאים את התמונות שהוא שלח ואת המשימות שהוא קיבל, אנחנו משווים את זה לתקיפות שביצעה איראן, ולפעמים אנחנו רואים שמקומות שצילמו החשודים הפכו למטרות ממשיות בתקיפה", מדגיש גורן.
"זהו מקרה קלסי שבו אזרחים ישראלים, מבלי להבין את המשמעות, תורמים ישירות לאויב בשעת מלחמה", אומר גורן. "מערכת הביטחון מודעת היטב לניסיונות האלה, והצבא מעורב בכל תיק", הוא מדגיש – ומתייחס לשיתוף הפעולה בין גורמי הביטחון ובראשם הצבא והמשטרה. "אנחנו מקבלים תמיכה מהגורמים הרלוונטיים, והם לומדים את השיטות כדי למנוע ניסיונות עתידיים. גם כשמדובר במקרים שבהם התוקפים לא נכנסו לבסיסי צה"ל פיזית, אלא צפו עליהם מבחוץ, המידע שהם אוספים עלול להיות הרה אסון".
קצין המשטרה מוסיף ומפרט: "לאחרונה עצרנו כמה חשודים שהיו מוכנים לבצע חיסול. אחד מהם הוא בחור מתל אביב, שהסכים לרצוח יעד תמורת 100 אלף דולר. מקרה אחר הוא של הצמד מרמת גן, שביצעו משימות מודיעין לקראת חיסול. אחד מהם רצה להשיג רובה צלפים כדי לפגוע במטרה מרחוק. יש כאן תהליך של הידרדרות והסלמה – מהתחלה תמימה של צילומים ועד למשימות חיסול מסוכנות".
החדירה למאגר של יותר מ-2,000 ישראלים
הדבר הבעייתי ביותר, בעיני מערכת הביטחון, הוא חוסר ההבנה של המגויסים לגבי החומרה האמיתית שבפעולתם: בחקירות עלה לא פעם שהחשודים לא הבינו שפעולת הצילום התמימה לכאורה אינה אלא עבודה בשליחות המודיעין של איראן. המגויסים, מבחינתם, מקבלים תשלום קטן על משימות "טריוויאליות" ופשוטות למראית עין, אך בפועל הם מגישים מידע קריטי על המדינה לידי אויב. אחד מהאמצעים שנחשפו בחקירות האחרונות הוא ההתחזות לאנשי עסקים. כאשר גורם המציג עצמו כמשקיע או יזם "תמים" מציע משימות תיעוד קטנות כמו צילום אתרים מסוימים או מיקום אישי ציבור, המגויס מתחיל להרגיש כי הוא פועל לטובת "קשר כלכלי", וכך הוא נכנס למעגל ריגול בהדרגה.
ההבנה במערכת הביטחון היא שהרשתות החברתיות משמשות פלטפורמת גיוס ראשונה לגיוס המרגלים. באמצעותן מתבצע גיוס המוני של מועמדים פוטנציאליים, וכל גורם מתקשר עם "שליחי מודיעין" איראנים שמתחזים לאנשים רגילים או לבעלי עניין תמימים. הנחת העבודה בישראל היא שאיראן פועלת בכל המגרש: מהשפעה ומניפולציות פסיכולוגיות ועד הפעלה ישירה של סוכנים. גורמי ביטחון סבורים שקל "להאכיל" אנשים בתכנים ולכוונם בהדרגה למשימות ריגול, ללא ידיעה ממשית לגבי מי הם עובדים, דרך הרשתות החברתיות. כך הצליחה הרפובליקה האיסלאמית לחבור לישראלים, באמצעות קבוצות טלגרם, פייסבוק ואפילו אינסטגרם: האנונימיות המוחלטת מאפשרת לאנשיה להפעיל ישראלים כמעט ללא סיכון לחשיפתם.
אחד הנאשמים בפרשות הריגול האחרונות, עדן דבאס, פתח קבוצה בטלגרם. לתוכה צורפו יותר מ-2,000 אנשים בעלי זיקה פוליטית – ובקבוצה הועברו הנחיות ישירות מהמפעילים האיראנים. כך יצרו "רשת דיגיטלית", שבתוכה המגייסים האיראנים יכלו לסנן מועמדים פוטנציאליים וליצור עימם קשר ישיר.
"האמון נבנה והמשימות עולות מדרגה"
דבאס, בן 30 מפתח תקווה, הדפיס והפיץ כרזות בעלות תוכן חתרני, וגייס עוקבים מזויפים לקבוצת טלגרם איראנית. הוא קיבל הנחיות מפורטות ממפעילו האיראני, כולל בקשות לצלם מפגינים ולהטמין כספים במקומות ספציפיים: "במהלך החקירות עלו פרטים מדהימים על איך המודיעין האיראני עבד בזהירות כדי להבטיח את אמונם של המועמדים. כל משימה פשוטה הייתה מביאה לתשלום, וזו הייתה דרך לבחון את מידת נכונותם לשתף פעולה".
לדברי גורן, "לאחר שנוצר קשר ונבנה אמון בין המפעיל האיראני ובין הישראלי, המשימות עולות מדרגה. יש שני מסלולים מרכזיים שהאיראנים עובדים עליהם. הראשון הוא צבאי – איתור מטרות, צילום ותיעוד מדויק לקראת פגיעה; השני הוא תודעתי – הם מגייסים ישראלים כדי לפגוע בתודעת הציבור, לפלג את העם, דרך פרסומים ברשתות החברתיות, גרפיטי או כרוזים שפוגעים בממשלה ובמנהיגים בישראל".
חומרים שנחשפו עד כה מהחקירות שביצעו חוקרי היאחב"ל שופכים אור על פעולות פסיכולוגיות כמו כתיבת גרפיטי, הפצת פליירים ופיזור מסרים משסעים בחברה הישראלית. המטרה המרכזית היא לפלג את החברה בישראל ולחזק את תחושות השנאה והפערים. "אחת המטרות של האיראנים היא לפגוע בתודעת הציבור וליצור שסע חברתי", אומר גורן. "הם משתמשים בשיטות כמו הפצת מסרים קיצוניים, כרוזים וגרפיטי. למשל, אחד החשודים קיבל הוראה לכתוב 'נתניהו היטלר' על קירות בתל אביב. זה אולי נשמע זניח, אבל זאת דוגמה אחת מני רבות של הניסיונות של האיראנים לפגוע באחדותנו ולגרום לפילוג פוליטי וחברתי".
"לא הבינו שהם חלק ממבצע ריגול"
אך מדוע אנו נחשפים בחודשים האחרונים, בצל המלחמה, לשטף של פרשיות ריגול בעלות קווי דמיון רבים? "כשמתגלה תיק כזה, זה כמו פטריות אחרי הגשם – אנשים נוספים מתחילים לדווח על פניות אליהם ברשתות החברתיות", משיב גורן. "יש לא מעט אנשים שמקבלים משימות פשוטות ולא מבינים שהם חלק ממבצע ריגול איראני, אבל כשהם מבינים, הם פונים אלינו. מה שמורכב הוא להבדיל בין מקרים של 'פרנויה וחשש' למקרים אמיתיים, כי כל תיק כזה נבדק לעומק, ולעיתים מגיעים עד למפעילים האיראנים עצמם".
ביאחב"ל קוראים לציבור להיות ערני ולהבין שהאיומים הללו ממשיים – ומדגישים כי אם קיים חשש לפניה מחשידה, מומלץ לפנות לגורמי הביטחון מיד: "מה שנראה תמים בהתחלה, כמו פנייה ברשתות החברתיות או משימה פשוטה, עלול להתגלות כגיוס בשירות האויב. יש לגלות חשדנות כלפי כל מי שפונה אליכם בצורה חשודה ומבקש לבצע משימות תמורת כסף. כל פנייה תמימה ברשת החברתית עלולה להוביל לשיתוף פעולה עם המודיעין האיראני".
שינוי בענישה יפחית את הסכנה?
לצד הבעיה בגיוס אזרחים, עולה שאלה חשובה נוספת במערכת המשפט והביטחון: האם רף הענישה הקיים מרתיע מספיק? גורמי ביטחון מדווחים כי במקרים מסוימים נחשפו נשים שעמדו בקשר ישיר עם גורם מודיעין איראני, אך רבות מהן לא נשפטו באופן מחמיר או לא נשפטו בכלל. לצד המעצרים וכתבי האישום החמורים, הענישה חייבת להיות כזו שמבהירה לכל אחד שלא משתלם להסתכן. כיום נשקלת האפשרות להחמיר את הענישה – עיצומים כלכליים, שלילת האזרחות או החרמת הרכוש – כדי ליצור הרתעה משמעותית, כזו שתגרום למגויסים להבין שהם מהמרים על עתידם וחירותם.
המשימה של סיכול כל קשר שכזה קריטית: במקרים שבהם נחשפה פעילות ריגול, נעצרו המעורבים במהירות כדי למנוע מהמשימות להתקדם וכדי לבלום את העברת המידע. רוב המגויסים לא יזכו אפילו להגיע למשימות מורכבות. המטרה היא לחסום כל ניסיון כזה מיד: כל "מפגש" כזה, אם בטלגרם ואם פיזית, במדינה אחרת, עלול להתפתח לכדי סכנה ממשית לביטחון המדינה. "המפתח לעמידה איתנה מול האיום האיראני בהקשר ניסיונות הריגול הוא חוסן פנימי שבו ישראלים לא עונים לפניות מהאיראנים, לצד ענישה חמורה משמעותית ממה שראינו עד היום", מסכם הגורם הביטחוני הבכיר, שעוקב בדאגה אחרי ריבוי המקרים.
כל הפרטים בכתבה אושרו לפרסום בידי הצנזורה הצבאית.