מחקר פורץ דרך שהוצג לראשונה בכנס ASCO 2024 הוכיח כי תוספת של אימונותרפיה לטיפול הסטנדרטי לחולי.ות סרטן ריאה מסוג תאים קטנים (SCLC) מעלה את שיעור ההישרדות ואת תוחלת החיים ומקטינה את הסיכון לחזרת המחלה.
הטיפול הסטנדרטי בסוג זה של סרטן ריאה, הכולל מתן כימותרפיה והקרנות, לא השתנה מאז שנות ה-80.
תוצאות המחקר החדש מוכיחות את היתרונות במתן טיפול קונסולידציה - טיפול הניתן לזמן קצר לאחר שהטיפול הראשוני הפסיק את צמיחת הסרטן - לאחר כימותרפיה. התרופה האימונותרפית שנבדקה במחקר (דורבלומאב,Durvalumab) היא תרופה מוכוונת מטרה מסוג נוגדן חד-שבטי מהונדס.
בניסוי ADRIATIC שלב III השתתפו 264 חולים.ות שקיבלו את התרופה האימונותרפית ו-266 חולים.ות אשר קיבלו תרופת דמה (פלצבו). כל החולים.ות השלימו טיפול כימותרפי במהלך 42 הימים הקודמים לניסוי. חלק מהמשתתפים קיבלו גם הקרנה גולגולתית מניעתית, כדי להפחית את התקדמות הסרטן במוח.
"לאחר ניתוח ביניים של התוצאות התברר לנו, שאימונותרפיה מסייעת לחולים עם SCLC בשלב מוגבל, או לא גרורתי", הסביר מחבר המחקר הראשי, דיוויד ר. שפיגל, MD, קצין מדעי ראשי במכון המחקר שרה קנון, בנאשוויל, טנסי.
תוצאות נוספות של המחקר, נכון ל-15 בינואר 2024, הראו כי:
חציון ההישרדות הכולל: היה כ-56 חודשים בחולים שקיבלו אימונותרפיה, ו-33 חודשים בחולים שקיבלו פלצבו.
חציון ההישרדות ללא התקדמות (PFS): היה כ-17 חודשים עבור חולים שקיבלו אימונותרפיה, לעומת 9 חודשים עבור חולים שקיבלו פלצבו.
הישרדות (OS – Overall Survival) ל-36 חודשים: היה כ-57% בקבוצת שקיבלה אימונותרפיה ו-48% בקבוצת הפלצבו.
זמן התקדמות המחלה (PFS – Progression Free Survival) ל-24 חודשים: היה כ-46% בקבוצה שקיבלה אימונותרפיה ו-34% בקבוצת הפלצבו.
בשלבי המחקר הבאים צפוי כי החוקרים ימשיכו לעקוב אחר משתתפי המחקר כדי להעריך אם יש תוצאות טובות יותר, וינתחו תת-קבוצות שונות כדי לקבוע האם ומהן קבוצות החולים שלהן תוצאות טובות יותר בתרופות אלו.
"החולים ממשיכים בשליטה על המחלה שלהם"
במחקר נוסף שהוצג בכנס ASCO בדקו החוקרים את הישרדותם של חולי.ות סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC) מתקדם. "למרות התקדמות משמעותית עם הדור החדש של תרופות ביולוגיות המכוונות לפגם בגן/חלבון ALK (ALK TKIs), רוב החולים שטופלו ב-ALK TKIs מהדור השני יחוו התקדמות של מחלתם בטווח של שלוש שנים", מסביר מחבר המחקר הראשי בנג'מין סולומון, MBBS PhD, ראש אונקולוגיה רפואית ריאות, במרכז הסרטן פיטר מקאלום, במלבורן, אוסטרליה.
ישנן מספר תרופות ביולוגיות מכוונות לסרטן הריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) כאשר בגידול מזוהה בבדיקה הגנומית פגם בגן/חלבון ALK – חלבון שמעורב בצמיחה של הגידול ובצמיחת כלי דם שמזינים את הגידול. לפי מחקרים, כ-4% עד 11% מהמאובחנים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים מאובחנים עם פגם בחלבון זה.
סולומון, שהציג את ממצאי המחקר, הוסיף והתייחס לתרופה (לורלטיניב, Lorlatinib) שלדבריו הינה היחידה ממשפחת התרופות ALK TKI שלגביה דווחה הישרדות ללא התקדמות המחלה לפרק זמן של חמש שנים. עוד אמר כי "גם לאחר זמן זה, רוב החולים ממשיכים בשליטה על המחלה שלהם, כולל שליטה במחלה במוח. למיטב ידיעתנו התוצאות הללו הן חסרות תקדים עבור כל TKI בחולים עם NSCLC גרורתי".
בניסוי הקליני של CROWN שלב 3, השתתפו 296 אנשים עם ALK+ NSCLC בשלב מתקדם, שלא טופלו בעבר. משתתפי המחקר חולקו באופן אקראי לקבלת Lorlatinib (149 מטופלים) או Crizotinib (147 מטופלים, מתוכם 142 בסופו של דבר קיבלו טיפול). לכ-25% מהמשתתפים היו גרורות במוח כשהמחקר התחיל. מרבית המשתתפים במחקר היו נשים (59.1%) בגיל חציוני של 59 שנים.
תוצאות נוספות של המחקר, נכון ל-31 באוקטובר 2023, הראו כי:
50% מהחולים.ות בקבוצת Lorlatinib עדיין קיבלו טיפול (74 מתוך 149 חולים), בעוד 5% מהחולים.ות בקבוצת Crizotinib עדיין קיבלו טיפול (7 מתוך 142 חולים).
חציון ההישרדות ללא התקדמות (PFS): למרות שטרם הושג סטטיסטית, ביותר ממחצית מהחולים.ות שקיבלו Lorlatinib לא נצפתה התקדמות מחלה, חציון PFS היה 9.1 חודשים בקבוצת Crizotinib.
חציון ההישרדות הכולל: ל-5 שנים היה 60% בקבוצת Lorlatinib ו-8% בקבוצת Crizotinib.
זמן חציוני עד להתקדמות המחלה במוח: טרם הושג עם Lorlatinib ועמד על 16.4 חודשים עם Crizotinib. בחולים שלא היו להם גרורות במוח בתחילת המחקר, רק 4 מתוך 114 פיתחו גרורות במוח בקבוצת Lorlatinib ו-4 פיתחו גרורות במוח במהלך 16 החודשים הראשונים של הטיפול.
בשלבי המחקר הבאים הצפויים החוקרים ימשיכו לעקוב אחר משתתפי המחקר כדי להעריך אם חולים המקבלים Lorlatinib חיים זמן רב יותר מאשר חולים שמקבלים Crizotinib. החוקרים גם יעקבו אחר החולים המקבלים Lorlatinib עד להשגת ה-PFS החציוני.
תוצאות נוספות של המחקר, נכון ל-31 באוקטובר 2023, הראו כי:
50% מהחולים.ות בקבוצת Lorlatinib עדיין קיבלו טיפול (74 מתוך 149 חולים), בעוד 5% מהחולים.ות בקבוצת Crizotinib עדיין קיבלו טיפול (7 מתוך 142 חולים).
חציון ההישרדות ללא התקדמות (PFS): למרות שטרם הושג סטטיסטית, ביותר ממחצית מהחולים.ות שקיבלו Lorlatinib לא נצפתה התקדמות מחלה, חציון PFS היה 9.1 חודשים בקבוצת Crizotinib.
חציון ההישרדות הכולל: ל-5 שנים היה 60% בקבוצת Lorlatinib ו-8% בקבוצת Crizotinib.
זמן חציוני עד להתקדמות המחלה במוח: טרם הושג עם Lorlatinib ועמד על 16.4 חודשים עם Crizotinib. בחולים שלא היו להם גרורות במוח בתחילת המחקר, רק 4 מתוך 114 פיתחו גרורות במוח בקבוצת Lorlatinib ו-4 פיתחו גרורות במוח במהלך 16 החודשים הראשונים של הטיפול.
בשלבי המחקר הבאים הצפויים החוקרים ימשיכו לעקוב אחר משתתפי המחקר כדי להעריך אם חולים המקבלים Lorlatinib חיים זמן רב יותר מאשר חולים שמקבלים Crizotinib. החוקרים גם יעקבו אחר החולים המקבלים Lorlatinib עד להשגת ה-PFS החציוני.
ניסוי LAURA הוא המחקר הראשון שעוסק בהגדרת משמעותו של טיפול מכוון EGFR במחלה בלתי ניתנת לניתוח בשלב III. מדובר בתרופה ביולוגית מסוימת (אוסימרטיניב, (Osimertinib שמתאימה לטיפול בחולי סרטן הריאה מסוג תאים לא קטנים ((NSCLC, הנגרם בגלל מוטציה בגן שנקרא EGFR. מוטציה ב-EGFR ניתנת לגילוי בבדיקות מולקולריות וישנן מספר תרופות ביולוגיות שמכוונות נגדה, שכן הן מעכבות את החלבון שפועל ביתר.
"למרות שהמחקר לא השווה את Osimertinib לטיפול אימונותרפי, שהינו הטיפול הסטנדרטי בחולים אלה, לנתונים שהתקבלו במחקר יש השלכות גדולות הן על חולים והן על אונקולוגים שעשויות לשנות את סטנדרט הטיפול בחולים עם מוטציות "EGFR, מסביר דיוויד ר. שפיגל, MD, קצין מדעי ראשי, מכון המחקר שרה קנון, נאשוויל, טנסי.
על פי ממצאי החוקרים, Osimertinib משפרת את ההישרדות ללא התקדמות בחולים עם NSCLC שלב III שעבר מוטציה ב-EGFR. "אין כרגע טיפולים ממוקדים מאושרים במיוחד לשלב III EGFRm NSCLC בלתי ניתן לניתוח. על כן, תוצאות LAURA שהראו יעילות גבוהה עשויה לספק פתרון לאוכלוסיית חולים זו", אמר סורש רמלינגן, מחבר המחקר הראשי MD, FACP, FASCO ממכון מחקר הסרטן באוניברסיטת אמורי, באטלנטה ג'ורג'יה.
במחקר השתתפו 216 אנשים, הגיל החציוני של המשתתפים היה 62 שנים בזרוע Osimertinib ו-64 שנים בזרוע הפלצבו. רוב המשתתפים היו נשים (63% בזרוע Osimertinib, 58% בזרוע הפלצבו). המשתתפים.ות במחקר חולקו לשתי קבוצות אקראית. קבוצה אחת (143 משתתפים.ות) קיבלה את התרופה הביולוגית, הקבוצה השנייה (73) קיבלה תרופת דמה. המשתתפים.ות בשתי הקבוצות קיבלו כימותרפיה לפני הצטרפותם.ן לניסוי או במהלכו.
על פי תוצאות המחקר, Osimertinib שיפר משמעותית את ההישרדות ללא התקדמות (PFS) בהשוואה לפלסבו. ה-PFS החציוני היה 39 חודשים בקבוצת Osimertinib בהשוואה ל-6 חודשים בקבוצת הפלצבו. כמו כן, בקבוצת Osimertinib, ב-74% מהמשתתפים לא נצפה גידול סרטני לאחר 12 חודשים ול-65% לא היה גידול סרטני לאחר 24 חודשים. זאת לעומת 22% ו-13% בקבוצת הפלצבו, בהתאמה.
Osimertinib הראה שיעור תגובה אובייקטיבי גבוה יותר, כלומר הסרטן הצטמצם בלפחות 30% עם הטיפול, בהשוואה לפלצבו (57% לעומת 33%, בהתאמה).
שיעור הגרורות החדשות למוח היה נמוך יותר בזרוע Osimertinib (8%) בהשוואה לפלצבו (29%).
החוקרים השוו גם תת-קבוצות, התועלת של PFS שנראתה עבור זרוע Osimertinib נמצאה בכל תת הקבוצות המנותחות.
בשלבי המחקר הבאים, החוקרים צפויים להמשיך במעקב אחר המשתתפים.ות כדי לנסות להבין אם ל-Osimertinib יש השפעה על ההישרדות הכוללת, גרורות במוח ותוצאות אחרות.