לא יהיה מוגזם להגיד שההאצה הטכנולוגית של העשורים האחרונים הפכה את עולם הרפואה ומשרתת אותו באופן שהאיץ תהליכים בדרך שכמעט לא תאמן בכל הנוגע לסורקים מדויקים ומהירים יותר ופיענוחים ופיצוח גנטי מתקדמים באופן מעורר השתאות ממש. יחד עם זאת, המכשור המשוכלל והשימוש בו יקרים מאוד ובגלל זה נתונים במשורה.
אבל הבשורה המעודדת היא שהיום יש פיתוחים טכנולוגיים בשוק וזמינים כמעט לכל, ואלה יכולים להיות פריצת דרך בטיפולים רפואיים. לכולם כמעט יש מכשיר סלולרי חכם שצמוד אליהם, ולחלקנו גם אביזרים שונים כמו שעון חכם שמחובר לאינטרנט ולגוף שלנו בעת ובעונה אחת. אביזרים אלה יכולים לאסוף מידע ולתקשר עם מערכות ממוחשבות או עם אביזרים אחרים ואף להגיע לתובנות על ידי איסוף הנתונים ועיבודם בטכנולוגיות ביג-דאטה, למידת מכונה ובינה מלאכותית.
האם אמצעים אלה יכולים לסייע בטיפול בחולים בכלל ובחולים אונקולוגיים בפרט? במחקר שנעשה על ידי האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, נבדקה השפעתן של אפליקציות סלולריות ופריטים לבישים על איסוף מידע קריטי, ניתוחו ובדיקה האם ההסתייעות באותם נתונים לטובת טיפול תיטיב עם חולי סרטן.
עד לאחרונה סמכו הרופאים וצוותי הטיפול של חולים אונקולוגיים על בדיקות שערכו המטופלים מעת לעת במרפאות ועל הנתונים שנאספו כתוצאה מהן. גזרו אמנם הרופאים הפיקו פרוטוקול טיפולי, אבל הנתונים האלה לא מספקים, שכן הם שיקפו את מצבו של החולה האונקולוגי בעת הבדיקות בלבד ולא לאורך החיים עצמם.
מה שחסר לצוותים הרפואיים כדי לאפשר להם מבט-על כולל הוא סך של נתונים רבים של חולים רבים, במצבים שונים שממנו יוכלו ליצור אסטרטגיית טיפולים קלינית שתסייע לחולים אונקולוגיים במצבים השונים בחייהם היומיומיים לצד המחלה.
עם היישום של שימוש בטכנולוגיות אלו בטיפול שגרתי בסרטן, עשויות להיפתח אפשרויות לזיהוי מצבים של רעילות כתוצאה מכימותרפיה ומצבים קריטיים אחרים
טכנולוגיות זמינות כמו שעון חכם ואפליקציות המכשירים הסלולריים – שהמטופלים יכולים לשאת על גופם ולהפעיל על עצמם כל העת - פותחות כעת אפשרות לאיסוף מידע רב וכולל בזמן אמיתי, שבאמצעותו אפשר יהיה לקבוע פרוטוקולים טיפוליים וללמוד על מגמות קליניות.
במחקר המדובר ביקשו לבדוק את יעילות השימוש באותם אביזרים ומכשירים ואת הנתונים הנאספים מאותן אפליקציות לטובת חולי סרטן, מה שנקרא PGHD ( Patient generated health data- ניתוח מידע בריאותי של המטופל).
מידע יקר ערך
כדי להבין עד כמה איסוף מידע זה קריטי עבור חולי סרטן, צריך לזכור שחולים המקבלים טיפולים אונקולוגים אינטנסיביים, מבלים את רוב זמנם בבית, אם בגלל מצבם הרפואי או בגלל המגבלות והתשישות שהטיפולים עשויים לגזור עליהם. המגע שלהם עם הצוותים שמטפלים בהם הוא תקופתי בלבד או רק ברגעי משבר רפואיים.
כאן יכולים לסייע אמצעים שאוספים נתונים לאורך כל היום. מידע כזה ניתן לשקלול עם המידע מהבדיקות של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו ומדדים כמו רמת הפעילות של החולה ולחץ הדם שלו במאמץ גופני או במנוחה - ולהרכיב תמונה עדכנית של מצבו.
בחלק מסוגי הסרטן הוכח שפעילות גופנית יכולה לשפר את מצב הסרטן ואף להאריך חיים. באחד המחקרים שנעשו על 14 מטופלים שעברו טיפולי כימותרפיה בגלל גידולים ממאירים במערכת העיכול, הנתונים שהתקבלו ממכשירי הטלפון ושעוני הפעילות שנשאו עליהם שיקפו שככל שהמטופלים היו פחות פעילים גופנית, כך סבלו מיותר תופעות לוואי כתוצאה מהטיפולים.
הרופאים לא יכולים להסתמך על המידע שמספקים המטופלים על רמת הפעילות הגופנית שהם מבצעים כי לרוב המידע לא נכון, בזכות האפליקציות והאביזרים הדיגיטליים, יכולים הרופאים לקבל תמונת מצב מהימנה על רמת הפעילות וכך להסיק את המסקנות הרלוונטיות להמשך הטיפול.
המכשירים הללו יכולים גם לספק מידע על דופק, על איכות שינה ועוד. עם היישום של שימוש בטכנולוגיות אלו בטיפול שגרתי בסרטן, עשויות להיפתח אפשרויות לזיהוי מצבים של רעילות כתוצאה מכימותרפיה ומצבים קריטיים אחרים.
וזאת רק ההתחלה
הטכנולוגיה בהחלט יכולה להיטיב עם חולים בכלל וחולים אונקולוגיים בפרט וגם עם הצוותים הרפואיים המטפלים בהם. עדיין, חסרים כיום כלים שבאמצעותם אפשר לאסוף נתוני בריאות ניידים באופן רציף, להעביר לרופאים ולפעול על פיהם באופן שישתלב בטיפול הקליני השגרתי.
שיפורים וזמינות טכנולוגית, אם בעזרת סמארטפונים, אביזרים לבישים או טכנולוגיות חלופיות, יביאו את הבשורה להטמעת פרקטיקות טיפול מתקדמות. למרות הפוטנציאל הגדול, אימוץ טכנולוגיות אלו על ידי מערכות הבריאות עדיין איטי, ויש צורך לפתח שיטות ישימות לשיתוף כלים אלה כדי להפיק מהם תוצאות.