לימפומה היא אחת מאותן מילים מקפיאות שכולנו מתפללים לא לשמוע בהקשר שלנו או של יקירינו. אך אם נחשוב על זה רגע, נתקשה להסביר במילים פשוטות מהי לימפומה ומהי משמעותה עבור החולים. ובכן, לימפומה היא גידול סרטני של תאים לימפוציטים: לימפוציטים תקינים זורמים במערכת הדם והלימפה ומהווים חלק חשוב במערכת החיסון. כאשר לימפוציט מסוג B או T עובר שינוי והופך לסרטני, הוא מתרבה ללא בקרה בקשרי לימפה, טחול ומח עצם וכן באיברים שונים - מה שמוביל למחלת הלימפומה. ישנם תתי סוגים רבים של לימפומה השונים זה מזה במהלך הרפואי ובגישה הטיפולית, כשהסוג השכיח ביותר במבוגרים הוא לימפומת תאי B גדולים מפושטים (DLBCL).
התסמין הראשון של לימפומה כולל בדרך כלל נפיחות נטולת כאב בצוואר, בבית השחי או במפשעה משנית לקשר לימפה מוגדל. לצד תסמינים אלו, יופיעו בחלק מהמטופלים גם סימפטומים כלליים של עייפות, ירידה במשקל וחום. "האבחנה נעשית בביופסיה מקשר לימפה וקביעת מיקום המחלה נעשה בבדיקת הדמיה מסוג פט-סיטי, המדגישה בעזרת חומר רדיואקטיבי את מוקדי המחלה", מסבירה פרופ' נטע גולדשמידט, מנהלת אשפוז יום המטולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם. "אופי המחלה אגרסיבי ודורש התערבות טיפולית לסילוק תאי הגידול. כיוון שמדובר בגידול של תאים הזורמים במערכת הדם והלימפה, הטיפול ניתן בעירוי וכך הוא מגיע לכל מוקדי המחלה".
הקו הראשון לטיפול במחלה – וטיפולים נוספים בעקבותיו
הקו הראשון הטיפולי במחלה הוא שילוב של תרופה ביולוגית עם ארבע תרופות כימותרפיות, ובקיצור R-CHOP. "התרופה הביולוגית היא חלבון המתיישב כמו טיל נייח על תאי הלימפומה ונלחם יחד עם הכימותרפיה בגידול", מסבירה פרופ' גולדשמידט. "הטיפול ב-R-CHOP ניתן בעירוי תוך-ורידי אחת לשלושה שבועות, לרוב במסגרת אשפוז יום, למשך שישה טיפולים. תופעות הלוואי כוללות בחילות, נשירת שיער, עצירות ודיכוי מערכת החיסון. מדובר בטיפול יעיל המביא להבראה של רוב החולים במחלה".
מטופלים ללא תגובה מספקת ל-R-CHOP יזדקקו לטיפול נוסף. גישה אחת היא לתת טיפול אינטנסיבי יותר של כימותרפיה במינונים גבוהים, בלי או עם השתלת מח עצם עצמית, אך טיפול אינטנסיבי זה אינו יכול להינתן לאנשים מבוגרים או עם מחלות רקע משמעותיות בשל תופעות הלוואי. כאן משתלבים הטיפולים החדשים, ובפרט הטיפול הביולוגי מסוג CAR-T המבוסס על שפעול מערכת החיסון כנגד תאי הגידול.
לכל הכתבות של שבוע ההמטולוגיה 2020 >>
עם הטיפול הנכון, אפשר לחיות עם ITP בשלום >>
כך יכולים ילדים עם ITP להמשיך בשגרת החיים >>
הטיפול שמאפשר לחיות עם לוקמיה – ובאמת לחיות >>
הכירו את טכנולוגיית CAR-T
"באופן תקין, יש לתאי ה-T (לימפוציטים מסוג T) תפקיד בסילוק ישיר של פולשים, אך גם בסילוק תאים סרטניים כגון תאי לימפומה", מדגישה פרופ' גולדשמידט. "תאי הלימפומה משרים האטה בתפקוד תאי ה-T, מה שמונע מתאי ה-T לתקוף את תאי הלימפומה. בטיפול ב-CAR-T, מקרבים באופן פיזי תאי T ייחודיים אל תאי הלימפומה ובכך משפעלים אותם להתגבר על ההאטה ולהתגייס ללחימה בלימפומה".
טכנולוגית ייצור תאי CAR-T, מסבירה פרופ' גולדשמידט, היא תהליך רב שלבי מורכב. "התהליך מתחיל בקצירה של תאי T עצמיים מהמטופל בתהליך סינון דם הקרוי לימפו-פרזיס. את תאי ה-T שנאספו שולחים למעבדה, שם מוחדר אליהם חלבון שהוא מעין חיישן המזהה תאי לימפומה. כעת תאי ה-T הם חיילים משודרגים מסוג CAR-T והם מוכנים לעבודה. תאי ה-CAR-T מוחזרים למטופל בהזרקה לזרם הדם, ומשם הם מתפזרים בגוף. בכל מקום בו הם פוגשים תא לימפומה, הם מתחברים אליו בזכות החיישן שהם נושאים, ונלחמים בו".
עוד מסבירה פרופ' גולדשמידט, כי תופעת הלוואי העיקרית של הטיפול היא מצב הקרוי 'סערת ציטוקינים'. "ציטוקינים הם חלבונים המופרשים לזרם הדם במצב של דלקת חריפה או זיהום. לאחר עירוי תאי ה-CAR-T ופגישתם עם תאי הלימפומה, ישנה בגוף תגובה חדה דלקתית המביאה לעלייה מהירה ברמת הציטוקינים, הגורמת לתופעות כגון חום, ירידת לחץ דם וירידה בריווי החמצן בדם. זיהוי מוקדם של הסיבוך מאפשר טיפול מיידי ומניעת סיבוכים נוספים. לאור מורכבות הטיפול והצורך בהשגחה צמודה, יש לאשפז את המטופל לתקופה של כשבועיים במחלקה עם הכשרה וניסיון בטיפולים תאיים, כגון מחלקת השתלת מח עצם".
יעילות טכנולוגיית CAR-T והפיתוחים העתידיים בתחום
הטיפול נבדק במחקרים קליניים בעולם על מאות מטופלים עם לימפומת תאי B גדולים מפושטים ונמצא כיעיל. במדינתנו, הטיפול אושר בסל הבריאות למחלה חוזרת מינואר 2019, ועשרות חולים כבר טופלו בו במסגרת זו. במחלקת השתלת מח עצם במרכז הרפואי הדסה, טופלו בשנה האחרונה כ-20 חולים, כשהמבוגר בהם הוא בן 89. "מניסיוננו, פרופיל הבטיחות והיעילות דומה לספרות העולמית, ובמקרים של תופעות לוואי יש תמיכה מיידית ויעילה של הצוות המטפל", אומרת פרופ' גולדשמידט, "לאור ההצלחות הרבות בטיפול זה, טכנולוגיית CAR-T תהיה בשימוש במרכזנו בעתיד הקרוב בטיפול בגידולים נוספים של המערכת הלימפטית".
ומה לגבי העתיד הטיפולי? "העתיד במחלה זו, כמו גם במחלות אחרות, הוא טיפול מותאם אישית", מסבירה פרופ' גולדשמידט, "ככל שאנו מכירים יותר את התכונות הביולוגיות של המחלה אנו מבינים שמדובר במחלה הטרוגנית, ושעלינו להכיר עוד בשלב האבחנה מי הם המטופלים הצפויים לפתח מחלה עמידה או חוזרת. זיהוי, יחד עם פיתוח תרופות חדשות, יאפשר מתן טיפול משולב מחוכם יותר כבר בקו הראשון, מעבר לטיפול האימונוכימותרפי המקובל היום. כדי לקרב אלינו את העתיד מתקיימים בעולם כולו, וגם אצלנו בארץ ובמרכז הרפואי הדסה, מחקרים קליניים המשלבים תרופות חדשות בשלבי טיפול שונים, לפי גורמי סיכון של החולים. הפיתוח המתמיד של תרופות וטכנולוגיות חדשניות מביא להישגים חשובים המשפרים את סיכויי ההחלמה".
מוגש כשירות לציבור, בחסות נוברטיס