המועצה להשכלה גבוהה אישרה היום (שלישי) הקמת שני בתי ספר חדשים לרפואה, צעד שנועד לתת מענה למחסור החמור ברופאים בישראל ולהפחית את מספר הסטודנטים הנאלצים ללמוד רפואה בחו"ל בשל הדרישות הגבוהות מאוד לקבלה לפקולטות הקיימות.
בית הספר לרפואה של אוניברסיטת חיפה ייפתח בשנת הלימודים הקרובה באוקטובר 2025 במתכונת שש-שנתית, ויכשיר רופאים במרכז הרפואי כרמל ובמוסדות רפואיים נוספים בצפון. "זהו יום היסטורי לאוניברסיטת חיפה ויום חג למדינת ישראל ובפרט לתושבי ותושבות הצפון", אמר נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' גור אלרואי. "האירועים מאז השבעה באוקטובר וההתקפות על אזור הצפון חידדו את הצורך הדחוף בחיזוק מערך הרפואה בישראל".
במקביל, מכון ויצמן למדע יקים תכנית חדשנית להכשרת רופאים-חוקרים המשלבת לימודי רפואה עם מחקר מתקדם. ההכשרה תתקיים בבתי החולים שיבא, רמב"ם, איכילוב ואסותא. נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, הדגיש כי "התוכנית תתרום מהותית למהפכת הרפואה המותאמת אישית בישראל ותעמיד את חוד החנית של מדעני העתיד לרשות מערכת הבריאות".
התוכנית במכון וייצמן צפויה לקבל לשורותיה עד 40 סטודנטיות וסטודנטים ישראלים מדי שנה – בוגרי תואר ראשון או תארים מתקדמים – שבסיום הכשרתם יהיו זכאים לתואר כפול: דוקטורט ברפואה ודוקטורט במחקר (MD-PhD). ההרשמה למחזור הראשון נפתחת בימים אלה, ובדומה לשאר תוכניות הלימוד במכון ויצמן, הלימודים אינם כרוכים בתשלום שכר לימוד, וכל הסטודנטים זכאים למלגה.
המהלך מצטרף לשורת צעדים שקודמו בשנה האחרונה, ביניהם פתיחת תכנית לרפואה באוניברסיטת רייכמן, הרחבת תוכניות הלימודים הקיימות, ואישור תכניות לימודים לעוזר רופא.
איפה לומדים כיום רפואה בישראל?
המסלול הרגיל, בו הסטודנטים לומדים 6 שנים ועוד שנת סטאז׳, מתקיים בשש פקולטות: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, בטכניון, בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן וכעת גם באוניברסיטת חיפה.
המסלול הארבע שנתי לבעלי תואר ראשון מתקיים באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת אריאל, בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן, באוניברסיטת בן-גוריון וגם באוניברסיטה הפרטית ברייכמן. כעת, תפתח גם אופציה במכון ויצמן.
לימודי רפואת שיניים מתקיימים רק בשני מוסדות בישראל: האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב.
שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש: "זהו רגע מכונן להשכלה הגבוהה ולמערכת הבריאות בישראל. כבר עם כניסתי לתפקיד, הצבתי את הגדלת לימודי הרפואה בישראל כיעד לאומי, מתוך הבנה שהמחסור ברופאים הוא אחד האתגרים הקריטיים של מערכת הבריאות. במשך שנים, אלפי סטודנטים ישראלים נאלצו לצאת ללימודי רפואה בחו"ל בשל היעדר מקומות לימוד. לכן קידמתי מדיניות ברורה - כל מוסד אקדמי שיעמוד בדרישות המל"ג יוכל לפתוח בית ספר לרפואה. המהלך שאנו מובילים היום הוא ביטוי מובהק לשינוי הזה – תשתית רחבה ויציבה שתאפשר ליותר סטודנטים ללמוד רפואה בישראל ותחזק את עתידה של מערכת הבריאות הישראלית".
שר הבריאות אוריאל בוסו: "במסגרת המאמץ הלאומי לפתרון המחסור בכוח אדם רפואי, הצבנו במשרד הבריאות יעד של 2,000 סטודנטים לרפואה בשנה עד 2030. הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה תסייע בצמצום הפערים, בחיזוק הרפואה הציבורית, ובהבטחת שירות רפואי איכותי ונגיש לכל אזרח".
יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' יוסי מקורי: "אישור בתי הספר החדשים הוא נדבך משמעותי בהירתמותה של הוות"ת למתן מענה לצרכים הלאומיים ברפואה – יותר סטודנטים, יותר מצוינות, פחות תלות בגורמים חיצוניים. לצד הגדלת מספר הסטודנטים, אנו משקיעים בתשתיות אקדמיות ורפואיות, בקידום מחקר חדשני וברופאים-חוקרים מן השורה הראשונה. זהו צעד אסטרטגי ארוך-טווח שישפיע לא רק על הדור הבא של הרפואה בישראל, אלא גם על איכות השירות הרפואי ועל מעמדה המדעי של ישראל. פתיחת בתי הספר החדשים תחזק את הפריפריה ותבסס את ישראל בחזית המחקר הרפואי והקליני העולמי".