מאז פרצה מגפת הקורונה לפני כמעט חמש שנים, רבות דובר אודות תופעת הקורונה המתמשכת הנגרמת בעקבותיה, המכונה גם "לונג קוביד". לפי מחקרים שנעשו עד כה מדובר בתופעה שנמצאת בדעיכה, ורק כ-7% מהאוכלוסייה סובלים ממנה, אלא שכעת יש מי שמערער על הסברה: כלי בינה מלאכותית חדש שפותח על ידי מערכת הבריאות האקדמית האמריקאית הגדולה Mass General Brigham, חושף אחוזים גבוהים - פי יותר משלושה. לפיו, 22.8% מהאוכלוסייה מתמודדת עם התופעה המעיקה.
מהלך המחקר
במחקר, שתוצאותיו פורסמו במאגר medRxiv, וטרם עבר ביקורת עמיתים, השתמשו החוקרים ברשומות רפואיות של יותר מ-295 אלף חולים מ-14 בתי חולים ו-20 מרכזי בריאות קהילתיים במסצ'וסטס בארה"ב. השיטה החדשה שפותחה, המבוססת על בינה מלאכותית, הצליחה לעקוב אחר התסמינים של החולים לאורך זמן ולהבדיל ביניהם לבין כאלה הנגרמים ממחלות אחרות, כלומר האלוגריתם היה מסוגל לקבוע אם קוצר נשימה, למשל, הוא תסמין הנובע מהרקע הרפואי של החולה, כמו אי-ספיקת לב או אסתמה, ולא כתוצאה מקורונה מתמשכת. רק כאשר מוצתה כל אפשרות אחרת, הכלי סימן את המטופל כסובל מלונג קוביד. המערכת התייחסה לתסמינים שנמשכו חודשיים או יותר בחלון מעקב של 12 חודשים.
לטענת החוקר הבכיר חוסיין אסתירי, ראש מחקר בינה מלאכותית במרכז לבינה מלאכותית ומידע ביו-רפואי של MGB ופרופסור חבר לרפואה בבית הספר לרפואה של הרווארד, הכלי החדש עשוי לסייע לרופאים "להפוך תהליך אבחון מעורפל לחד וממוקד". עוד הוא מוסיף כי "בזכות המחקר הנוכחי ייתכן שנוכל סוף-סוף להתייחס ללונג קוביד כראוי, ויתרה מכך - לדעת כיצד לטפל בה".
לונג קוביד – תסמינים מגוונים
פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן מסביר כי לונג קוביד מוגדרת כתסמינים של מחלת הקורונה הנמשכים 12-4 שבועות, וביניהם: עייפות קשה, כאבי ראש, בעיות נשימתיות, כאבי פרקים, שיעול, ערפול מוחי, איבוד טעם וריח ולעיתים נדירות אובדן שמיעה או פגיעה זמנית בשמיעה.
"בשנים האחרונות הבינה המלאכותית נכנסת יותר ויותר לכל תחומי החיים, כולל לרפואה", אומר פרופ' כהן לגבי המחקר. לדבריו, מאז פרצה המגפה קשה לאבחן את הסובלים מהתופעה, משום שמדובר שהיא כוללת מגוון תסמינים. "לא תמיד יודעים לקשר בין תסמין מסוים לבין תחלואה בקורונה, וגם אין כיום בדיקות ביולוגיות זמינות ומהימנות שיכולות לקבוע אם מישהו סובל מלונג קוביד".
הפרופ' מסביר כי בייחוד בשל כך, יש היגיון מאחורי השיטה החדשה הבוחנת נתונים בצורה רוחבית ומזהה תבניות שיכולות ללמד אודות תחלואה סמויה בקורונה מתמשכת, או לחלופין - ביטויים למחלה שלא זוהו עד כה. "אחד היתרונות של הגישה במאמר זה הוא שההיסטוריה של החולה מובאת בחשבון, כלומר את מצבו הבריאותי טרם ההידבקות בנגיף הקורונה, כך שניתן להשוות את מצבו לפני ואחרי". עם זאת, הוא מציין כי זו גם החולשה במחקר הנוכחי, שכן ההיסטוריה המלאה של המטופל לא תמיד מופיעה ברשומות.
כמו כן, לטענתו, קיימת מגבלה הנובעת מהעובדה שהאלגוריתם לא תמיד יכול לאשר כי אכן מדובר בלונג קוביד, אם המטופל סובל מהחמרה של תסמין כלשהו, ולא מהופעה של תסמין חדש אחרי תחלואה בקורונה. "צריך גם להביא בחשבון שהיום לא נעשות בדיקות לקורונה כמו פעם, וגם מי שיש לו תסמינים לא נבדק, ולכן ברור שמפספסים הרבה מקרים".
לסיכום מניח הפרופ', כי אם יצליחו לצמצם את פערי הוודאות בנוגע לאבחון של לונג קוביד באמצעות הכלי החדש שפותח, ולהתמקד בקבוצה שמתמודדת עם התופעה, יהיה ניתן לבדוק במקביל באות האוכלוסייה הנבדקת גורמים ביולוגים וגנטיים שיעזרו להבין את המנגנון העומד מאחורי התופעה, ובהתאם לכך, לפתח טיפולים יעילים.