האודישן של אורי סבאן ב"כוכב הבא לאירוויזיון", ריגש במיוחד וסחט דמעות מהשופטים. הזמר בן ה-21 סיפר השבוע על התמודדותו עם תופעת הגמגום כבר מגיל צעיר ועל השירה שעוזרת לו להתמודד. בשיחה לקראת ההופעה, שיתף: "המוזיקה היא התרופה שלי, משחררת אותי. השירה היא מקום המפלט שלי וזה עושה לי טוב". הוא ביצע את השיר "שירי דיכאון" של אגם בוחבוט והרים את המסך לאחר שקיבל 86 אחוזים מהצבעות השופטים והקהל.
מהרגע שסבאן התחיל לשיר על הבמה, השופטים נדהמו מהפער שבין השירה לבין הדיבור שלו. "הזיה. קשה לי, אני צריך רגע", התרגש השופט עדן חסון, שלא הסתיר את הדמעות בזמן שנתן את הביקורת: "באת להגיד משפט והוא לא יצא לך. ראיתי איך אתה נלחם, מכווץ את כל הגוף ומשתמש בכל הכוח שיש לך כדי להגיד אותו. כשהתחלת לשיר - הכל נעלם, לא עצרת אפילו פעם אחת. אני מעריץ אותך", אמר וקם לחבק את המתמודד שהתרגש עד דמעות בעצמו.
ההבדל בין דיבור לשירה שמשפיע על הגמגום
רונית אפרתי, קלינאית תקשורת ראשית של הכללית במחוז דן - פ"ת, מסבירה שגמגום הוא הפרעה בשטף הדיבור, המתבטאת בחזרות בלתי רצוניות או ב'הארכה' של צלילים, הברות או מילים.
"זה בהחלט מעניין לראות שמטופל המתמודד עם גמגום משנה את תבנית הדיבור שלו, כמו למשל בזמן שירה, וכך באותם רגעים הגמגום עשוי להיעלם כמעט לחלוטין. במחקרים קליניים הוכח כי המוח מעבד שירה ודיבור בצורה שונה, ולמעשה השירה מפעילה אזורים מוחיים אחרים מאשר בעת דיבור רגיל".
אימאן סעדי - קלינאית תקשורת ומומחית לטיפול בגמגום בקופת חולים מכבי, מחדדת את הנקודה: "כשאנחנו מדברים, האזור האחראי על השפה והדיבור הוא האונה השמאלית במוח. לעומת זאת, בזמן שירה מופעלת בנוסף גם האונה הימנית, והיא זו שאחראית על היכולת המוזיקלית שלנו. אצל אנשים מגמגמים, מזוהה פעילות יתר בצד ימין בזמן שירה, והיא זו שבפועל מאפשרת למגמגם להתבטא ללא הפרעות. לעומת זאת, בצד השמאל של המוח קיימת פעילות חלשה יותר בזמן דיבור".
אגב, היא מציינת שהגמגום הוא תופעה נפוצה יחסית. "כ-1% מכלל האוכלוסייה וכ-5% מהילדים מתמודדים עם גמגום. בשנים האחרונות מתבססת ההבנה כי הגמגום נובע, בראש ובראשונה, מגורמים אורגניים-מולדים וכי הופעתו וכן הסיכוי שהוא יחלוף באופן מלא, נקבעים מהשילוב בין הגורמים המולדים לבין הגורמים הסביבתיים".