משרד מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דו"ח על ניהול משבר הקורונה ברמה הלאומית. אחרי הדוח בשבוע שעבר על החיסונים, שבו קבע המבקר שלא דווח לציבור על תופעות הלוואי, הפעם הוא מתייחס לניהול המשבר על ידי הממשלה. מהדו"ח עולה כי נתניהו הבטיח למנכ"ל פייזר בלעדיות בתמורה לרכש החיסונים - מבלי לדווח על כך לקבינט הקורונה. עוד עלו פגמים בניהול המשבר בתקופת כהונתו של נפתלי בנט, כאשר שני מהלכים גדולים שקידם דרך 'פורום חיתוך מצב', לא הובאו לידיעת קבינט הקורונה.

לקריאת הדוח המלא - לחצו כאן

בתחילת דצמבר 2020 קיים ראש הממשלה בנימין נתניהו מספר שיחות טלפון עם מנכ"ל חברת פייזר אלברט בורלא. בשיחות הללו סוכם כי החברה תספק חיסונים למחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל ובתמורה נתניהו התחייב לתת בלעדיות לחברת 'פייזר' ברכש החיסונים בתקופה זו. מהביקורת עולה כי ראש הממשלה או כל גורם אחר לא דיווח לקבינט הקורונה על כך שרכש החיסונים והבטחת הבלעדיות כבר סוכמו בשיחה טלפונית. "לצד התועלת למדינת ישראל, מדובר בהחלטה שהייתה כרוכה באותה עת בסיכונים לבריאות הציבור, גם אם אלו סיכונים מחושבים. אין זו החלטה רגילה או פעוטה שנכון לקבלה על ידי גורם אחד, בכיר ככל שיהיה - ראש הממשלה, ללא הסמכה על ידי הממשלה", נכתב בדו"ח המבקר.

החיסונים מגיעים לארץ (צילום: Marc Israel Sellem/POOL‏, החדשות12)
דו"ח המבקר מעלה - רה"מ הבטיח בלעדיות לחברת פייזר בזמן מגפת הקורונה|צילום: Marc Israel Sellem/POOL‏, החדשות12

ההצעה שעלתה בשיחת הטלפון היא שחברת פייזר תספק חיסונים בתוך 3 חודשים, ומדינת ישראל תעביר לה מידע אודות שיעור החולים בקרב אלו שחוסנו ומידע על תופעות הלוואי בקרב מתחסנים. נתניהו נענה בחיוב להצעה לפיה החברה תספק חיסונים עד סוף מרץ 2021 למחצית מהאוכלוסייה ובתמורה תינתן בלעדיות לחברה בתקופה זו.

מדינת ישראל חתמה על הסכם מול פייזר לרכישת החיסונים שמונה ימים לפני שה-FDA העניק להם אישור חירום. הסכום ששילמה המדינה עבור רכש חיסוני קורונה עומד על 3.4 מיליארד שקלים. בראייה צופה פני עתיד, ממליץ המבקר כי "באירוע לאומי אזרחי, ניהול האירוע יוסד בהחלטת ממשלה שתאפשר את קבלת ההחלטות באמצעות האצלת סמכות לוועדת שרים, בהתאם לתקנון עבודת הממשלה". עוד נכתב כי: "במבחן התוצאה, ההחלטה שקיבל נתניהו להיענות לחיוב להצעת פייזר, סייעה למדינת ישראל להתמודד עם התפשטות המגפה". עם זאת, הבהיר המבקר, "ההחלטות היו כרוכות גם בנטילת סיכונים הנוגעים לבריאות הציבור והיה ראוי שההחלטה לא תתקבל בידי אדם אחד".

 

ראש הממשלה נפתלי בנט מקבל את זריקת החיסון השלישי (צילום: פלאש/90 )
ראש הממשלה נפתלי בנט מקבל את זריקת החיסון השלישי בבי"ח מאיר בכפר סבא|צילום: פלאש/90

בדוח מתייחס מבקר המדינה גם לניהול משבר הקורונה בתקופת ממשל בנט וקובע כי ראש הממשלה לשעבר בנט הוביל שני מהלכים משמעותיים מבלי ליידע על כך את קבינט הקורונה. מהלך אחד הוא הפעלת תכנית "בין הגלים" שעסקה בהיערכות לניהול שגרת הקורונה ותקציבה עמד על כ-170 מיליון שקלים. המהלך השני היה תובנות ולקחים מתרגיל "אומגה" שבחן את יכולת משרדי הממשלה להתמודד עם תרחיש התפרצות הגל החמישי של המגפה. שני מהלכים אלו קודמו על ידי פורום חיתוך מצב במשרד הביטחון שפעל במקביל לקבינט הקורונה, לעתים מבלי ליידע את הקבינט על ההחלטות המתקבלות בו.

באוגוסט 2021, מינה בנט את תא"ל (מיל') משה אדרי לתפקיד "המתכלל הלאומי" ובכך העביר את האחריות לניהול המשבר ממשרד הבריאות למשרד הביטחון. בפועל, המינוי של תא"ל (מיל') אדרי לא נעשה באופן רשמי, אלא סוכם בשיחה בעל פה בינו לבין ראש הממשלה. בהתאם, הממשלה לא אשררה את המבנה הארגוני של הפורום לניהול המגפה, לא נקבעו תהליכי עבודה או נהלים ופעילות הפורום הוגדרה 'תוך כדי תנועה'.

מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
מבקר המדינה המליץ להקים גוף לניהול משברים במרחב האזרחי, מתניהו אנגלמן|צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

בנט הקים מנגנון מקביל לקבינט הקורונה, ועל כך מותח אנגלמן ביקורת. קבינט הקורונה לא עודכן על ידי בנט או מי מטעמו על הקמת פורום חיתוך מצב ועל מעורבותו בניהול המשבר. הניהול הכפול של המשבר גרם לכך ש"לא בוצעו הליכי הפקת לקחים לאומיים לאחר שלושת גלי התחלואה הקודמים בישראל ולקחים שכן הופקו - לא הועברו לפורום חיתוך המצב, שהאחריות על ניהול המשבר הועברה אליו", נכתב בדו"ח. 

בעקבות הממצאים, מבקר המדינה ממליץ להקים גוף מתכלל לניהול משברים במרחב האזרחי ומדגיש שכל מינוי לתפקיד ראוי שייעשה באופן רשמי, בפרט כשמדובר במינוי משמעותי. בנוסף עולה מהדו"ח בעיית שקיפות חמורה כאשר החלטות שהתקבלו בפורום 'חיתוך המצב' לא פורסמו לציבור וגם דבר מינויו של תא"ל (מיל') אדרי לא פורסם בפומבי.

תשובת פייזר למבקר המדינה: "ישנה חשיבות רבה בקבלת נתונים מתוקפים ומהימנים בעקבות ההתחסנות בישראל, שיאפשרו לה לנתח את הנתונים באופן מיטבי ומקיף. הנתונים שהתקבלו היו מהימנים ובעלי ערך רב במיוחד, לא רק מנקודת מבטה של פייזר או ישראל - אלא גם בהיבט העולמי. במבט לאחור הנתונים שהתקבלו מישראל היו בעלי השפעה מכרעת ואולי אף שינו את כללי המשחק בהתמודדות עם המגפה ברמה העולמית". פייזר ציינה בנוסף כי הבלעדיות ניתנה לטווח קצר מסיבות מדעיות בלבד. 

תגובת משרד ראש הממשלה לדו"ח מבקר המדינה: "לא ניתנה לחברת פייזר התחייבות לחסן בחיסוניה את כלל האוכלוסייה, "הבלעדיות" שעליה דובר הייתה עד לסוף מרץ 2021 והיא נתנה קדימות לפייזר מטעמים מקצועיים-רפואיים, נוכח העובדה שבאותה העת אף חברה אחרת לא הייתה מסוגת לתת מענה נרחב ומהיר כמו החברה".

תגובת לשכת ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט: "ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט קבע מדיניות של ״ישראל פתוחה״ ומניעת סגרים. בנט ניהל באופן אישי את המערכה המורכבת מול שני גלי קורונה. זאת כדי לקבל החלטות מהירות ולחלץ את המדינה מרצף הסגרים שפגעו קשות בעסקים, בתלמידים ובציבור כולו. מדיניות זו והניהול הצמוד והמקצועי של ראש הממשלה בנט הצליחו לשמור על ישראל פתוחה ללא אף סגר ואף למזער את הפגיעה בעצמאיים ובעלי עסקים במדינת ישראל".

החיסונים לקורונה - ותופעות הלוואי שלא פורסמו

בדוח שפרסם בשבוע שעבר, מבקר המדינה מתח ביקורת על התנהלות משרד הבריאות באיסוף, ניתוח ופרסום הנתונים על תופעות לוואי מחיסוני הקורונה. בשנת 2021 שאליה מתייחס הדוח, התקבלו מהציבור הרחב 33 אלף דיווחים אנונימיים על תופעות לוואי מחיסוני קורונה. "משרד הבריאות לא עיבד ולא ניתח את הנתונים על תופעות הלוואי", נכתב בדוח.

גורמים רפואיים העבירו דיווחים על תופעות לוואי דרך מערכת "נחליאלי", ממשק ממוחשב של משרד הבריאות. אלא שבפועל ריכוז הנתונים על תופעות לוואי נעשה במשרד באמצעות גיליונות עבודה אלקטרוניים (קבצי אקסל) ולא באמצעות מערכת ייעודית המנהלת את הנתונים באופן מסודר.

משמעות הדבר היא ש"פעולות שבוצעו בקבצים אינן מתועדות, לא ניתן לעקוב אחר זהות הגורמים שביצעו פעולות בקבצים ולהתחקות אחר טעויות או פגיעות מכוונות", נכתב בדוח. "אף על פי שמדובר בקובץ בו יש נתונים רגישים וחיוניים, אופן ניהולו אינו מאפשר זיהוי של פעולות חריגות שנעשות בו".

בפרק ההמלצות כתב המבקר כי כדאי שהמשרד יסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי המתקבלים מהמקורות השונים: קהילה, בתי חולים והציבור. המבקר מתייחס למשבר האמון שנוצר בין משרד הבריאות לבין הציבור בשל היעדר שקיפות והמליץ: "כדי להפיק תועלת ממאות אלפי הדיווחים שאספו קופות החולים ולחזק את אמון הציבור, מומלץ שמשרד הבריאות ישלים את קליטת הנתונים החסרים במערכותיו, ינתח את הנתונים המלאים ויפעל מול קופות החולים להשלמת ההגדרה של הממשק".