בשנים האחרונות מצטרפים זה אחר זה שחקנים חדשים למגרש הסוער של בתי ספר לרפואה. האחרונים שבהם הם אוניברסיטת חיפה ומכון ויצמן, שהודיעו על כוונתם להקים בית ספר משלהם. כמה בתי ספר לרפואה צפויים לקום בסופו של דבר, ואיך הם ישפיעו על מערכת הבריאות?
מתי ואיך יוקם בית הספר החדש לרפואה בחיפה?
מדובר בבית ספר שש-שנתי לרפואה, שילמדו בו תחילה כ-60 סטודנטים, ומספרם אמור לגדול עד ל-150 בשנים הבאות.
אוניברסיטת חיפה כבר הסכימה על שותפות עם בית החולים כרמל ושירותי בריאות כללית, שיספקו את השדות הקליניים להכשרה, ובחרה דיקאן: פרופ' חיים ביטרמן, שהיה מנהל בית החולים אסותא אשדוד והרופא הראשי של שירותי בריאות כללית ומשמש היום כמנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
בית הספר עדיין לא קיבל אישור רשמי, אבל נוכחותו של ראש המל"ג יוסי קורי בטקס הנחת אבן הפינה מסמנת שהוא לא צפוי להיתקל בהתנגדות, ונראה שהוא יוכל לעמוד ביעד שלו להתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים תשפ"ו (אוקטובר 2025).
מי עומד מאחורי התרומה לבית הספר בחיפה?
אוניברסיטת חיפה הצטיידה בתרומה של 200 מיליון שקל ממשפחת הרטה ושמואל עמיר, מהתורמים הגדולים לאוניברסיטה וכן למוזיאון ישראל ולמוזיאון תל אביב. בבעלות בני המשפחה חברת נדל"ן, והם מראשי הקהילה היהודית בלוס אנג'לס.
בנוסף לתרומה ממשפחת עמיר, גויסו לבית הספר עד כה עוד 50 מיליון שקל ממקורות נוספים.
למה כולם מקימים עכשיו בתי ספר לרפואה?
ישראל נמצאת במחסור חמור ברופאים, הן בשל פרישה צפויה של רבים מהם לפנסיה בשנים הקרובות, והן בשל רפורמת יציב המגבילה את מספר המוסדות שבהם ניתן ללמוד רפואה בחו"ל לצורך קבלת רישיון ישראלי. אם לא יחול שינוי בהכשרת סטודנטים לרפואה, יהיו בישראל ב-2035 רק 2.9 רופאים לאלף נפש, בהשוואה ל-3.4 בממוצע במדינות OECD.
היעד שישראל מכוונת אליו הוא 3.1 רופאים לאלף נפש, ורק בשביל להגיע אליו יש להוסיף למערכת כ-2,000 רופאים בשנה. כדי לעמוד ביעד הזה אחרי רפורמת יציב, לפחות 1,400 מהם חייבים להגיע מהמערכת הישראלית, לעומת כ-1,100-1,000 היום. בהמשך, הכוונה היא להגדיל עוד יותר את מספר הרופאים הלומדים במערכת הישראלית, כדי שלא יצטרכו לנסוע לחו"ל, אפילו לא למוסדות העומדים בקריטריונים.
כמה בתי ספר לרפואה דרושים?
תלוי את מי שואלים. המוסדות הקיימים טוענים שהם יכולים לספוג את כל תוספת הביקוש, אם רק יאשרו להם. במוסדות החדשים מכוונים לכ-100-80 סטודנטים בשנה, כלומר אם לא מגדילים את המוסדות הקיימים כלל, יש מקום לעוד 4-3 מוסדות חדשים בתקופה הקרובה.
בנוסף למחסור הכללי ברופאים, ישנם גם מחסורים ספציפיים, ברופאים במקצועות מסוימים וברופאים בפריפריה. התוכנית הלאומית להכשרת סטודנטים לרפואה תצטרך לתעדף מוסדות שמתייחסים לסוגיות הללו.
מדוע לא מקימים כמה שיותר בתי ספר לרפואה?
בתי הספר הקיימים והחדשים לרפואה היו שמחים לקלוט כמה שיותר סטודנטים. המגבלה הקטנה יותר היא סבסוד הלימודים. שכר הלימוד במוסדות הציבוריים הוא כ-15 אלף שקל בשנה, והמדינה משקיעה עוד עשרות אלפי שקלים בכל סטודנט. באוניברסיטת רייכמן, המציעה לוותר על הסבסוד, מדברים על שכר לימוד של 90 אלף שקל בשנה, ולטענת רייכמן זהו מחיר עלות.
המגבלה הגדולה יותר היא כוח אדם להכשרת הסטודנטים. אוניברסיטאות שהתנגדו לבית הספר לרפואה ברייכמן טענו שסגל המרצים של המוסד החדש יגויס מהאוניברסיטאות וההכשרה המעשית של הסטודנטים בבתי החולים ("שדות קליניים"), תלויה בפנאי של רופאים להכשיר אותם, ולאור המחסור הקיים ברופאים, קשה למצוא שדות קליניים כאלה.
בחיפה כבר יש בית ספר לרפואה, בית ספר רפפורט שהוקם כמוסד עצמאי והתמזג בשנות ה-1970 עם הטכניון. סביר להניח שבית הספר החדש יגייס מרצים מבית הספר הקיים. הטכניון, בדומה לתוכנית של אוניברסיטת חיפה, משתמש בשדות קליניים בבית החולים כרמל. עם זאת, האוניברסיטה גם משתפת פעולה עם קופת חולים כללית כדי לפתוח שדות קליניים בקהילה.
בתוכנית שפרסמה לאחרונה ועדה בראשות פרופ' רוני גמזו לטיפול בבעיית המחסור ברופאים, מציעים לפתור את בעיית השדות הקליניים על ידי שינוי האופן שבו מתומרצים בתי חולים על הכשרת סטודנטים, והגדלת מספר השעות ביום והשבועות בשנה שבהם מתבצעת ההכשרה.
מי עוד רוצה להקים בית ספר לרפואה?
כיום פועלים בישראל שישה בתי ספר לרפואה: באוניברסיטת תל אביב, העברית, הטכניון, בן גוריון, אריאל וצפת-בר אילן. אליהם אמורים להצטרף מלבד בית הספר לרפואה בחיפה, גם בית ספר קטן לרפואה במכון ויצמן, שישים דגש על הכשרת רופאים חוקרים. הוא צפוי להיפתח באוקטובר 2025, בתמיכת קרן גוטווירט, שתרמה 400 מיליון שקל למיזם.
בעוד ויצמן וחיפה קיבלו איתותים חיוביים מהמל"ג, שתי הצעות נוספות כרגע נתקלות בהתנגדות: אוניברסיטת רייכמן הפרטית שמעוניינת להקים בית ספר ארבע-שנתי פרטי, והמיזם באילת. למרות החיסכון למדינה, בית הספר של רייכמן מעורר התנגדות משום שהוא מתחרה בשדה המאוד צפוף של בתי ספר לרפואה באזור המרכז ומשום שהאוניברסיטה נתפסת כמתמחה בתחמי הניהול ומדעי החברה, ולא במדעים מדויקים וביולוגיה. כעת, ממתינים ברייכמן להחלטה בעניינם.
במרץ השנה נקבעו תנאי סף חדשים להקמת בית ספר לרפואה, שלפיהם על האוניברסיטה להראות שיש בה תארים ראשונים מחקריים, חדרי ניתוח, ספרייה בתחום הרלוונטי ועוד. מרייכמן נמסר שהם מתכוונים לעמוד בכל הדרישות, וכי בקרוב תבקר אצלם ועדה של המל"ג לבחון את ההתקדמות עד כה. על הרקע הזה, ברייכמן מקווים לפתוח את בית הספר לרפואה כבר בשנת הלימודים הקרובה.
יוזמה נוספת של הרופא ואיש העסקים משה כהן מבקשת להקים בית ספר בינלאומי באילת שיהיה מקביל לבית ספר בחו"ל, אך ימנע את ניתוק הסטודנטים ממערכת הבריאות הישראלית. כהן חתם על הסכמים עם אוניברסיטאות בחו"ל העומדות בכללי רפורמת יציב, וביניהן אוניברסיטת צ'רלס בצ'כיה, הנחשבת למובילה בתחום. כמו כן הוא הגיע להסכמה עקרונית עם שירותי בריאות כללית להכשרת הסטודנטים בקהילה ובבית החולים יוספטל. לשם כך יש לשדרג את בית החולים יוספטל כך שיהיה ברמה אוניברסיטאית. לפי החזון של כהן, התלמידים הזרים יחזרו לבצע את ההכשרה הקלינית שלהם במדינות המוצא שלהם וכך לא יבזבזו משאבים ישראליים. את הסטודנטים הישראלים יעודד בית הספר להמשיך לעבוד בדרום הארץ אחרי סיום הלימודים.
המיזם הזה עורר פחות התנגדות בקרב בתי הספר לרפואה הקיימים, אך לדברי כהן הוא זכה לזלזול מהמל"ג. לדבריו, בקשתו הראשונה להקים את המוסד נדחתה, ואחר כך המל"ג הפסיק לענות לפניותיו. "אנחנו נכתוב עוד מכתב, ואם שוב לא נקבל תשובה, הצעד הבא שלנו יהיה פנייה לבג"ץ", אמר.