מי לא זוכר את המכשפות מהאגדות? תמיד הן תוארו עם יבלת גדולה ושעירה על האף או על הסנטר - ה"פלולה". את הנגע העורי הזה, שנקרא סרח עור (שם לא מחמיא עם קונוטציה של משהו די דוחה), לא המציאה המכשפה, והיא גם לא נולדה עם זה. אלה גידולים נפוצים מאוד של רקמת עור הבולטים מחוץ לעור, ובדרך כלל לא מזיקים.
הנטייה לסרח לרוב עוברת מדור לדור באופן גנטי, והיא נפוצה בקרב עדות אשכנז. סרח העור יצוץ על העור בהפתעה, ללא הודעה מוקדמת ובשלבים שונים בחיים, באזורים שבאים במגע עם משהו ונמצאים תחת חיכוך, כמו אזור השרשרת, הצווארון, בתי שחי והעפעפיים. לסרחי העור אין מראה אחד ואחיד. הם מופיעים במגוון צורות, גדלים וגוונים, תלוי בגון העור, והופכים לנגעים מסוגים שונים.
אין כמעט אדם שלא מכיר או מגלה על גופו נגעי עור מסוגים שונים, והמונח מתייחס לכל שינוי חריג בעור בהשוואה לרקמה מסביב. השינוי יבוא לידי ביטוי בגוון, במרקם או בגודל הנגע.
לרוב סרחי העור יפריעו לנו רק אסתטית, אך לפעמים הם מציקים משום שהם באים במגע עם בגדים, חזיות, שרשרת; בזמן גילוח אנו עלולים לפצוע את הסרח; כשהסרח חשוף ומקבל מכה הוא יכול גם לדמם. סרחי העור שפירים (לא סרטניים), אך בדיקת רופא חשובה עד מאוד כי ישנם נגעים שהופכים לקדם סרטניים. מאפיינים סרטניים הם לעיתים גדילה מהירה, שינוי צבע וצורה, דימום וכאבים (אף שגם נגעים שפירים יכולים לגרום לתופעות הללו).
>> כל מה שצריך לדעת על טיפול בשומות ובסרחי עור
>> בליטות קטנות לבנות על הפנים: האם הן מסוכנות?
מה אנו יודעים עליהם
אנו יכולים לראותם בכל מקום בגוף, גם באזורים אינטימיים, אבל הם נפוצים בעיקר באזור הפנים, הצוואר, העפעפיים, מתחת לזרועות, מתחת לשדיים ובאזור המפשעה, כאמור בשל חיכוך קבוע או מוגבר. זו גם הסיבה שנראה אותם יותר על אנשים שסובלים מעודף משקל או השמנת יתר.
נראה את סרחי העור יותר גם בנשים הריוניות, זאת בשל רמות גבוהות של הורמוני גדילה.
גם בקרב אנשים סוכרתיים ועם תנגודת לאינסולין הופעת סרחי העור שכיחה יותר.
לכל סרח יש משפחה משלו, וזו הסיבה שהסרחים מופיעים גם באופן גנטי, בעיקר בקרב יוצאי עדות אשכנז.
סרח העור לא נפוץ אצל ילדים, אלא בקרב מבוגרים. ככל שאנשים מתבגרים, העור שלהם מייצר פחות קולגן ואלסטין, מה שמגביר את הסיכון להתפתחות סרחי עור.
כאשר יש גירוי מתמשך בעור – כמו גרד כרוני, יובש בעור, אטופיק דרמטיטיס וכו' – עלולים להופיע סרחי עור.
להסיר או לא להסיר?
אם סרחי העור במקום שבו הם נוטים להיתקע בבגדים או ברוכסנים ולכן לכאוב או לדמם כדאי לשקול להסירם. גם סרחי עור ליד העיניים רצוי להסיר, שכן הם עלולים לגרום לבעיות ראייה.
כאשר נסיר סרחי עור, סביר שהם לא יצמחו שוב. אבל אם האזור ימשיך להשתפשף, סרח חדש יכול להופיע.
אם סרחי העור גדולים, בעלי גוונים בולטים, המופיעים במקומות חשופים, כאלו שעלולים להפריע משמעותית לנראות האישית של האדם ויכולים לעורר חוסר ביטחון - מומלץ לגשת להסירם אצל רופא העור.
אם סרחי עור נראים נדירים, כדאי לפנות לטיפול רפואי ולוודא שהם שפירים. כמות חריגה של סרחי עור באזור מסוים יכולה להעיד על חסימה בנקבוביות הזיעה, מה שיכול לגרום לדלקתיות וזיהום באזור, וזו כבר סיבה לבירור רפואי.
במקרה שהסרח משנה צבע ומקבל גוון כהה, עדיף להסיר אצל רופא עור ולדאוג לבירור ואבחון.
כהי עור? עדיף שתסירו בחורף כדי למנוע הופעת היפר-פיגמנטציה באזור הטיפול.
מה השיטה הטובה להסרתם?
אין שיטה אחת, אבל למרות השמועות ש"סרחים קטנים ניתן לגזור במספריים", ממש לא מומלץ לעשות כן. יש להתייחס בחשדנות לכל נגע עור שמופיע ולגשת לרופא עור, שידע לאבחנו ולהסירו, לפי סוגו, גודלו ומיקומו.
- חִנקו אותו: בשיטה המסורתית שבה חנקן נוזלי המקפיא את הסרח עד נשירתו.
- חשמלו אותו: בהסרה ידנית על ידי ניתוח הכולל שימוש במחט חשמלית – "אלקטרו דסיקציה" .
- דייקו: הסרה בלייזר על ידי רופא מומחה המוסמך לבדוק אם הנגע שפיר או חלילה סרטני.
איך למנוע את הופעתם?
- אי אפשר באמת למנוע את הופעתם, אבל אפשר להקטין שכיחותם, וזאת על ידי שמירה על היגיינת העור, בעיקר באזורים בעלי החיכוך הגבוה ביותר.
- הימנעו ככל האפשר משימוש בסבון קשיח, שיכול לגרות את העור ולהשפיע על מערכת הלימפה ובלוטות הזיעה.
- התאימו את תכשירי הניקוי והרחצה לסוג העור.
- בחרו בבגדים מכותנה, בגדים נושמים ולא צמודים מדי.
ד"ר סיון מרסר היא מומחית לרפואת עור, אסתטיקה ולייזר