"לפעמים צריך כמה כאפות שיזכירו לך איזו זכות זה להיות פה", כך פתחה את הפוסט המרגש שירה זיגמון, 25, ממודיעין הנלחמת על חייה. כששירה היתה בת 5 היא כבר ניצחה את הסרטן. עכשיו, 20 שנה אחרי, הוא חזר אגרסיבי ואלים הרבה יותר.
"עברתי תקופה ארוכה של טיפולים והחלמתי. זה ליווה אותי תמיד, לימד אותי ואפילו חיזק אותי וגרם לי להעריך את הדברים הקטנים. במרץ האחרון התגלה אצלי גידול אלים מסוג אוסטאוסרקומה, מאז עברתי טיפולים בארץ וצפויה לעבור טיפולים נוספים וניתוח מורכב ויקר שניתן לעשות רק בבית חולים מסוים בניו יורק מכיוון שהמקרה שלי נדיר", המשיכה.
יוסי זיגמון, אביה, מספר שכשהחלה המתקפה בשבת השחורה, שירה הייתה בין טיפולים כימותרפיים. אך כשהתבהרה התמונה הקשה, היא מיד לבשה מדים והתייצבה לשירות המילואים. "התנגדנו כמובן, אבל זאת שירה. היא הלכה ככה, עם צינורות מחוברים", הוא מספר. לדבריו, היא הספיקה לשרת שבועיים, אלא שאז הגיעה שיחה מהרופא בארה״ב שאמר שהם צריכים לצאת לדרך כמה שיותר מהר. "תוך 24 שעות, בזמן שהמדינה כאן בוערת, נפרדנו מהבית, מהמשפחה והחברים וטסנו לניו יורק עם שירה והתאומים, כשאנו משאירים בבית בישראל את בתנו החיילת שמפקדת על תצפיתניות, וגם את הבן הגדול שעובד עם הצבא וחייב להישאר בגלל המלחמה. עכשיו היא נלחמת במלחמה שלה על החיים שלה וכדי לנצח היא צריכה את העזרה של כולם".
"מתחת לחזות העדינה של שירה, יש נפש של לוחמת, עם כוחות על ועוצמות נדירות של אישה צעירה שנלחמת על החיים שלה", מוסיפה אפרת זיגמון, אמה. "אין לה שום כוונה לוותר וגם לנו לא. הגענו עד לכאן, כדי להעניק לה את הסיכוי הכי טוב שיש. ועכשיו אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי להציל אותה".
בשל עלויות הטיפול והשהות הגבוהות, המשפחה יצאה בקמפיין מימון המונים. לתרומות