חלל הפה הוא בית גידול עצום לחיידקים, וירוסים ופטריות שחיים עמנו בסימביוזה. חלקם הגדול עוזר בעיכול ובהגנה על גופינו מפני חדירת מזיקים, וחלקם ממתינים לחדור את מערכת ההגנה שלנו כדי לחדור ולייצר מחלה. ריריות הפה והלשון נתונים למתקפה יום-יומית מצד גורמים כמו ה"חיידקים הרעים", הפציעות המתרחשות מהשיניים ולעיתים בשל מחלות אוטואימוניות הפוגעות בהן.
תפקידי הלשון העיקריים הם: בליעה, דיבור וטעם. תפקודה התקין הוא גורם מהותי באיכות חיינו – על כך יוכל להעיד כל מי שחווה בחייו פצע קטן על הלשון שליווה אותו במשך מספר ימים נטולי טעם שהתלוו לקושי בדיבור.
סימני האזהרה בלשון המחייבים בדיקה
הלשון שלנו יכולה לסמן לנו גם אותות מצוקה שמחייבים התייחסות מקצועית. הנה 5 סימני אזהרה שחשוב להכיר. אם אתם נתקלים בהם – גשו להיבדק אצל רופא ללא דיחוי.
לשון רדומה
ללשון יש עצב תחושה כללי, עצב תחושה לטעם ועצב נפרד לתנועה. כל עצב כזה מגיע מאזור אחר. הפרעה בהולכת התחושה גורמת להירדמות הלשון ולשינוי בטעם או תנועה. במצבים אלו יש לגשת לבדיקת רופא במיידי שכן אלו יכולים להיות סימנים של אירוע מוחי ואפילו לגידולים באזורי העצבים הללו שמייצרים לחץ וכך חוסמים הולכה.
לשון חלקה ואדומה
ללשון חספוס ו"שיעור" טבעי שעוזר בהגנה ובתחושת הטעם. אובדן המרקם הטבעי של הלשון יכול להעיד על מחלות כמו אנמיה וזיהום שמקורו מחיידקי הסטרפטוקוקס הנקרא "שנית". כמו כן, מחסור בוויטמינים כגוןB12 יכול לגרום להופעת לשון אדומה ואפילו לשינויי טעם.
לשון שעירה
כאמור, על משטח הלשון ישנם מבנים דמויי שיער האחראים על הטעם ולעיתים הם יכולים להיות מעובים יותר בגלל מחלות שקשורות ליובש פה, כמו למשל תסמונת שיורגן. במקרים אלו, יכול להופיע חיפוי לבן קל על הלשון שנעלם עם שטיפה יסודית. לשון שעירה ולבנה שלא ניתן להסיר את הלובן מעליה בעזרת מברשת או מנקה לשון, לעיתים מהווה סימן ראשון ל-HIV.
גם שתייה מרובה של קפה ועישון הם הרגלים שיכולים לגרום ללשון שעירה ושחורה. הפסקת ההרגלים הללו וניקיון הלשון בד"כ פותרים את הבעיה.
אצל אנשים בעלי לשון שעירה או אפילו מחורצת, הזיהום הנפוץ ביותר הוא פטרייה שעלולה להתיישב ולהתרבות בין המבנים דמויי השער הללו. במקרים אלה, ההמלצה היא לשמור באופן קפדני יותר על היגיינה.
נגעים לבנים ואדומים על הלשון
כאשר מופיעים נגעים כאלו על הלשון, השאלה המרכזית היא אם מדובר בכאלה הניתנים להסרה או שהם נוקשים ומקובעים לרירית הלשון. אם הם ניתנים להסרה, ככל הנראה מדובר בחיפוי או בנגע פטרייתי, שבגינו כדאי להתחיל טיפול בהמלצת הרופא. לעומת זאת, במקרים שבהם לא ניתן להסיר את הנגעים, עולה חשד לפטרייה עקשנית, למחלה אוטואימונית או חלילה נגע שהינו טרום סרטני. מובן שכל נגע מהסוג הזה מחייב התייחסות רופא.
פצע או כיב
פצעים וכיבים יכולים להיגרם מכווייה לאחר אכילה או שתיית משקה חם, מנשיכה אקראית וכן ממחלה וירלית כגון הרפס. באופן כללי, אפטות הן תופעה שכיחה המטרידה כ-60% מהאוכלוסייה.
עם זאת, פצע עלול להיות גם מסוכן ולעיתים מדובר בגידול ממאיר. כלל האצבע הוא - פצע שלא הראה סימני ריפוי במשך שבועיים מחייב בדיקת רופא. חשוב לומר שסרטן הלשון הינו הנפוץ ביותר מכלל מקרי סרטן בחלל הפה והטיפול האפקטיבי ביותר הוא טיפול כירורגי קשה מאוד שמשאיר נכות לא מבוטלת. ככל שנקדים ונזהה את הנגעים הטרום-סרטניים בזמן ואת הנגעים הממאירים בשלבים המוקדמים, כך הניתוח והשחזור יהיו קטנים יותר, יעילים יותר וניתנים להתמודדות טובה יותר.
ברגע שעולה חשד, לרוב עדיף להגיע לרופא השיניים שהיכרותו עם חלל הפה והלשון טובה יותר מרופא המשפחה. אם ימצא לנכון, הוא יפנה אתכם למומחה לרפואת הפה שיבצע הערכה מעמיקה יותר וניסיון להגיע לאבחנה. במקרה של צורך בהערכה מעבדתית ולקיחת ביופסיה או טיפול כירורגי, תופנו למומחה לכירורגיה פה, פנים ולסתות.
חשוב לזכור שמניעה היא כלי חשוב ביותר - כאשר המטופל מגיע בשלבי המחלה הראשונים קל יותר לטפל במחלה ולמנוע סבל מיותר. לסיכום, חיים ואיכות חיים הם בידי הלשון. שמרו על בריאות הפה שלכם.
הכותב הוא ד"ר מוטי טויזר, מנהל היחידה לכירורגית פה, פנים ולסתות במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית