מחקר: יותר ממחצית מהאוכלוסייה מרגישה מיואשת ומדוכאת

מחקר שנערך בחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית הדסה ירושלים מעלה תמונה קשה על השפעות המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר על הבריאות הנפשית של הציבור. המחקר, שהוביל ד"ר יצחק אלפסי, נערך כחודש לאחר השבת השחורה במטרה לבחון בזמן אמת את מצב הבריאות הנפשית בקרב אזרחי ישראל בעקבות מתקפת חמאס.

במחקר השתתפו 434 נבדקים (222 נשים ו-212 גברים, ממוצע גיל: 32.9), המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. הנבדקים גויסו באמצעות פאנל המשיבים של חברת iPanel וענו על סקר מקוון שהכיל מדדים שונים של בריאות נפשית, וגורמי דחק וחוסן.

מהמחקר עולה כי 75 אחוז מהאזרחים דיווחו כי במהלך השבועות האחרונים הם חשים עצבניים ומתוחים במידה רבה או רבה מאוד. 51 אחוז מרגישים מדוכדכים "באופן ששום דבר לא יכול לעודד אותי"; ו-56 אחוז דיווחו שהם מרגישים מיואשים ומדוכאים במידה רבה או רבה מאוד.

בהתאמה, רק 14 אחוז מהמשיבים דיווחו שהם חשים רגועים ושלווים במידה רבה או רבה מאוד, ורק 9 אחוזים דיווחו שהם מרגישים בעת הזו באופן אישי שמחים ומאושרים.

>> איך מתמודדים עם דיכאון?

מחוברים לחדשות

לא רק הזוועות של השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה משפיעים על מצב בריאות הנפש של הציבור. מהמחקר עולה כי ככל שאנשים מבלים זמן רב יותר בחשיפה לחדשות, הם מדווחים על רמות נמוכות יותר של בריאות נפשית. 25 אחוז מהמשיבים מבלים מאז תחילת המלחמה חמש שעות ומעלה בממוצע ביום בצפייה, קריאה או האזנה לחדשות. 30 אחוז מדווחים כי מתעדכנים בחדשות בין שעתיים לארבע שעות ביום. לשם השוואה, בשאלה זהה שהופיעה בסקר החברתי האירופי שנערך ב-2016, ממוצע הזמן היומי בו דיווחו המשיבים בישראל שהם מבלים בצפייה, קריאה או האזנה לחדשות עמד על שעה ו-21 דקות.

מהמחקר עולה כי המלחמה חיזקה את החיבור הרגשי של האזרחים למדינה - הממוצע הוא 9 בסולם של 1-10, ממוצע גבוה באופן מובהק סטטיסטית מהממוצע בשאלה זהה שהופיעה בסקר החברתי האירופי שנערך ב-2016, ובו הממוצע בישראל עמד על 8.24.

בבחינת הקשר בין עוצמת החיבור הרגשי לישראל לבין מצב הבריאות הנפשית, נמצא כי קיים קשר שלילי בין עוצמת החיבור לישראל לבין רמת הבריאות הנפשית: ככל שנבדקים דיווחו על קשר רגשי חזק יותר לישראל בעת הזו, הם דיווחו על יותר תחושות של דכדוך (רמת מובהקות 99 אחוז) ויותר מתח ועצבנות (רמת מובהקות 96 אחוז).

עם זאת, נמצא קשר חיובי בין התקשרות בטוחה לישראל, כפי שנבחן בין היתר באמצעות מידת ההסכמה עם היגדים כמו "אני יודע שישראל תהיה שם כשאזדקק לה" ו"אני יכול להסתמך על ישראל שתהיה שם כשאצטרך אותה"', לבין הבריאות הנפשית (רמת מובהקות 99 אחוז) – זאת אומרת, היכולת לסמוך על כך שישראל תהיה שם עבורי בעת צרה מיתנה את תחושת המצוקה הנפשית הנחווית בעת הזו.

>> המילים שאנשים בדיכאון תמיד אומרים
>> 12 שיטות שיעזרו לכם לצאת מהדיכאון
>> 10 סימנים מפתיעים לכך שאתם בדיכאון ולא יודעים את זה

גורמים ממתנים: חיזוק הקשרים הבינאישיים

"מבחינה פסיכולוגית, יכולות ויסות רגשות, כפי שבאות לידי ביטוי ביכולת לגייס משאבים מנטליים ויכולות קוגניטיביות להתמודדות בעת הזו, ושמירה על מבט אופטימי, נמצאו קשורים באופן חיובי לרמת הבריאות הנפשית בעת הזו", מסביר ד"ר אלפסי, "לעומת זאת, ככל שנבדקים דיווחו על עיסוק מוגבר באופן שבו הם מרגישים והאשמה עצמית, הם דיווחו על מצוקה נפשית גבוהה יותר".

עוד נמצא כי נבדקים שדיווחו על רמות גבוהות של חרדה בקשרים בינאישיים, כפי שנבחן בין השאר באמצעות מידת ההסכמה עם היגדים כמו "אני מודאג לעתים קרובות מכך שינטשו אותי" ו"אני נזקק להרבה אישורים לכך שאני אהוב", דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה נפשית בעת הזו.

"ממצאי המחקר מעידים על ההשפעה השלילית המשמעותית של המלחמה ומתקפת הטרור שהובילה אליה על הבריאות הנפשית של תושבי המדינה", מוסיף ד"ר אלפסי, "מתוך ניתוח הממצאים עולה כי חיזוק הקשרים הבינאישיים, מינון צריכת החדשות והתמודדות אקטיבית עם גורמי החרדה הקיימים בעת הזו מסייעים למתן את השפעתם השלילית של האירועים על הבריאות הנפשית".