ועדת סל התרופות לשנת 2023 הגישה היום (רביעי) את מסקנותיה וקבעה אילו תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות יזכו למימון ציבורי מהשנה הקרובה. אחת ההחלטות המעניינות שהתקבלו השנה ועוררו דיון סוער היא ההחלטה לממן את טיפולי הפוריות בהליך פונדקאות גם לגברים חד-מיניים - כמיליון שקלים מתקציב סל התרופות יוקצו מדי שנה לטובת המטרה. עוד הוחלט כי המדינה תממן הוצאת משקפיים לילדים בני 7 ומטה, כך שההורים יצטרכו לשלם לכל היותר 100 שקלים, או 10% בלבד ממחיר המשקפיים, האפשרות הזולה מבניהן.
החלטת ועדת הסל מגיעה בהמשך להחלטתו של שר הבריאות הקודם ניצן הורוביץ לפני כשנה על מתווה הפונדקאות החדש, לפיו כל אדם בישראל, כולל גברים יחידניים, זוגות גייז וטרנסג'נדרים, יוכלו להביא ילדים באמצעות פונדקאית בישראל. המתווה הוכרז בעקבות קביעת בג"ץ כי חוק הפונדקאות יחול גם על בני זוג מאותו המין והורים יחידניים, אך ללא התייחסות לסוגיית המימון של ההליך. במהלך מסיבת העיתונאים בה הוצגו המלצות הוועדה, שר הבריאות אריה דרעי סירב לענות לשאלה האם יכבד את הכרעת בג"ץ: "אני לא אנצל את סל הבריאות כדי להתייחס להחלטת בג"ץ".
החלטות הוועדה מביאות שתי בשורות חשובות לנשים: מימון הפסקת הריון כבר מגיל 33, מהלך שעולה למדינה כ-9 מיליון שקלים, ועבור נשים שחוו תקיפה מינית, תמומן הנסיעה באמבולנס לבית החולים. התרופה היקרה ביותר מתוך תקציב הסל היא "דרזלקס" לחולי סרטן מסוג מיאלומה נפוצה, כ-85 מיליון שקלים מהתקציב יוקצו עבור החולים האלו. אומנם התרופה יקרה מאוד, אבל תוצאותיה פורצות דרך.
הסל כולל תוספת של תרופות לחולי סוכרת, ובהם טכנולוגיית "פלאש'" לנשים עם סוכרת היריון ו"לבלב מלאכותי" לילדים עם סוכרת מסוג 1: מערכת אוטונומית שמנטרת את הסוכר בעצמה ומקילה את חיי החולים.
>> להאזנה לכל הפרקים של "אחד ביום" לחצו כאן
בתחום האונקולוגיה נכנסו תרופות ובהן "ליבטיו" לחולי סרטן עור, "טיסנטריק" "אופדיבו" לסרטן ריאה, "לינפרזה" לסרטן השד עם מוטציית BRCA ועוד. ברפואת ריאות נכנסה התרופה "טספייר" לחולי אסתמה קשה ו"דופיקסנט" לילדים בני 6 עד 12. בתחום רפואת הנפש נכנסה תרופה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. בתחום המחלות הנדירות, הוחלט לכלול את התרופה "אוסטדו" שמקלה על תסמינים של מחלת הנטינגטון בעלות של 25 מיליון שקלים.
כמדי שנה תרופות וטכנולוגיות חדשות רבות נותרו מחוץ לסל. ויכוח סוער התנהל סביב השאלה האם להכניס תרופות לטיפול בהשמנה כמו זריקות "וויגובי" ו"אוזמפיק". חברי הוועדה נימקו את ההחלטה שלא לכלול את הזריקות לטיפול בהשמנה בכך שישנו מחסור עולמי ולכן יהיה קושי בהשגת אספקה, ובעלות היקרה מאוד של התרופה כיוון שתינתן לאוכלוסייה גדולה של חולים – 72 מיליון שקלים עבור כ-18 אלף מטופלים.
עוד הוחלט להשאיר מחוץ לסל את החיסון "בקסרו" לחיידק האלים מנינגוקוק B שבמקרים חריגים גורם לתמותת ילדים, כפי שקרה בחורף הנוכחי בארץ ובעולם. הדיון על הכנסת החיסון נמשך עד לרגע האחרון, אלא שגם במקרה זה מדובר בעלות גבוהה מאוד - יותר מ-100 מיליון שקלים מתוך תקציב הסל.
בתחילת עבודת הוועדה, ניתן תקציב של 550 מיליון שקלים וברגע האחרון החליט שר הבריאות החדש אריה דרעי על תוספת של 100 מיליון שקלים, מה שאפשר את הרחבת התרופות והטכנולוגיות שיקבלו מימון כבר בשנה הקרובה.
בראש הוועדה עמדה השנה פרופ' דינה בן יהודה וכמדי שנה ריכזה את עבודת הועדה ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת הטכנולוגיות הרפואיות במשרד הבריאות. על חברי הועדה נמנו נציגי קופות החולים: ד"ר ניקי ליברמן (כללית), ד"ר דניאל לנדסברג (מכבי), ד"ר דב אלבוקרק (מאוחדת) ופרופ' שלמה וינקר (לאומית). נציגי האוצר הם נעה היימן ורועי רייכר מאגף התקציבים וליאור ברק מונה מטעם משרד הבריאות.
"אני לא זוכרת את עצמי בתפקיד כל כך קשה ומורכב כמו התפקיד הזה", אמרה פרופ' דינה בן יהודה, יו"ר ועדת הסל. "בלילה האחרון, כשישבנו כאן ונאלצנו להוריד עוד תרופות וטכנולוגיות שהגיעו עד לשלב הזה, לא הייתה עין יבשה בקרב חברי הסל. אני רוצה להגיד לחולים שלא נתנו להם מענה השנה: זה לא הסוף, יש את שנה הבאה ואני מקווה שאז יגיע לכם המזור".
נציגי הציבור בוועדת סל התרופות הם השופטת בדימוס הילה גרסטל ומייסד עמותת "עתים" הרב ד"ר שאול פרבר. הרופאים שהיו חברים בוועדה השנה הם ד"ר סוהיר אסדי, פרופ' חיים ביטרמן, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' יצחק שפירא, ד"ר שגית מור וד"ר גל מרזן צימן.