6 שנים עברו מהטראומה הגדולה ביותר בחייה של א', אישה בשנות ה-20 לחייה מאזור הצפון. היא חיכתה להיריון כל כך הרבה שנים, אך למרבה הצער הוא הסתיים באירוע טרגי של לידה שקטה כאשר חבל הטבור נקשר סביב צווארו של התינוק. היום היא הגישה תביעה נגד בית החולים העמק, שלטענתה לא ניטר את העובר בזמן: "אני ממש מפורקת ומרגישה על הפנים", היא מספרת.

על פי כתב התביעה שהגישה א' באמצעות עו"ד תומר לינר, רגעים לפני שהיא כורעת ללדת - שלושה שבועות מוקדם מהצפוי, בית החולים העמק לא ביצע בדיקת מוניטור לעובר – למרות הנחיית הסגל הרפואי. לטענתם, אילו  היה עושה זאת כפי שהיה אמור, הוא לא היה מת.

אישה בהריון, אילוסטרציה (צילום: 123rf)
"סמכתי על בית החולים בעיניים עצומות, הם כשלו וכתוצאה מזה התינוק שלי נפטר", מספרת א', ארכיון|צילום: 123rf

כחודש לפני מועד הלידה המשוער, הרגישה א' ירידה בתנועות העובר. היא הופנתה למחלקת מיון יולדת ושם התאשפזה למשך 3 ימים לצורך ביצוע בדיקות ומעקב. לפי הנחיית הצוות הרפואי, היא ביצעה בדיקת שקיפות עורפית, בדיקת תבחין משולש, סקירת מערכות מאוחרת, בדיקת אקו לב ובדיקת העמסת סוכר (GCT). במהלך ההיריון היא פנתה למיון בית החולים מספר פעמים בתלונות על כאבים בבטן, לחץ בראש וטשטוש ראייה לסירוגין. א' נבדקה כל פעם, אך לאור הסטטוס האימהי והעוברי התקין, היא שוחררה לביתה.  

 

"זה שינה אותי לגמרי. מבחינה נפשית. אני ממש מפורקת ומרגישה על הפנים. מאז אותה לידה אני בחרדות שלא הכרתי קודם"

 

כמה שבועות לפני הלידה, א' הופנתה על ידי רופאת קופת החולים למיון יולדות עקב צירים והפחתה בהרגשת תנועות העובר. בעת הגעתה למיון, הורה הרופא במקום לבצע לא' שלוש בדיקות מוניטור עוברי (NST) מדי יום בשל תלונותיה על ירידה בתנועות העובר. לאחר כמה ימים, כשהלידה התחילה מוקדם מן הצפוי, א' נבדקה על ידי רופאה, שהנחתה להמשיך בביצוע בדיקות המוניטור. עם זאת, א' טוענת בכתב התביעה כי על אף הוראת הרופאים, בוצעו לה רק 2 בדיקות ניטור, ואין תיעוד לבדיקה נוספת. לבסוף, נולד העובר ללא סימני חיים כשחבל הטבור כרוך סביב צווארו.

עו
עו"ד תומר לינר|צילום: אופיר הראל

כתוצאה מהאירועים האלו, טוענים בתביעה א' ועורך דינה כי בשל מעשי ו/או מחדלי עובדי בית החולים, שהתבטאו בין היתר באי ביצוע מעקב וניטור בהתאם להוראת הרופא נגרם מותו המצער של העובר ברחם. לטענתם, מאז מות התינוק סובלת א' מדיכאון וחרדות, ומצבה הנפשי הדרדר. "אין לילה שאני לא חווה את הלידה הזו שוב ושוב", סיפרה א' בשיחה עם N12. "זה שינה אותי לגמרי. מבחינה נפשית. אני ממש מפורקת ומרגישה על הפנים. מאז אותה לידה אני בחרדות שלא הכרתי קודם לכן, בעיקר לילדים שלי".

"מבחינתי, בית החולים כשל בשמירה עליי. לאורך כל ההיריון פעלתי לפי ההנחיות, הקפדתי על הבדיקות ועשיתי כל מה שצריך שההיריון יעבור בשלום, כי זה היה הריון יקר מאד עבורי וכל כך חיכיתי לילד הזה", ציינה א'. "הרופאים ידעו שאני במצב של סיכון וסמכתי על בית החולים בעיניים עצומות. חשבתי שאם מאשפזים אותי אז הם דואגים ומשגיחים עליי. במקום שידאגו לי, יטפלו בי ויעשו את מה שצריך - הם כשלו וכתוצאה מכך התינוק שלי נפטר".

תגובת בית חולים העמק: "כתב התביעה טרם התקבל בבית החולים. כשיגיע, נלמד אותו ונגיב במסגרת ההליך המשפטי. עם זאת, נדגיש כי לא נפל פגם בטיפול באישה ולמרבה הצער, העובר נפטר מאירוע תוך רחמי פתאומי ובלתי ניתן לצפייה".