תופעה חדשה - ראויה או מסוכנת? אם אתם משתמשים ב'טיקטוק' ייתכן שכבר נתקלתם בשחקנים החדשים שמציפים את הרשת החברתית: רופאים במגוון תחומים שמקדמים טיפולים רפואיים, ניתוחים והלבנות שיניים בסרטי וידאו קצרים וקלילים. התופעה שהולכת וצוברת תאוצה בישראל מתרחשת גם ברחבי העולם, והרופאים חלוקים בדעותיהם בקשר לשאלה אם השימוש הזה ברשתות החברתיות הוא ראוי או דווקא מסוכן.
רופאי השיניים המקדמים שיטות הלבנה שונות זוכים לנוכחות בולטת ברשתות. בחלק מהפרסומים ב'טיקטוק' תוכלו לצפות בהדגמות לצד הבטחות דוגמת "שמים את הג'ל המלבין בתוך הסד, מחכים בין שעתיים לשלוש שעות וככה השיניים נשארות לבנות", כפי שנכתב באחד הסרטונים שהצליח לצבור אלפי צפיות. גם תחום הרפואה הפלסטית משגשג ברשתות. באחד הסרטונים ששיתף רופא נראה גוף חשוף של אישה כאשר היא שוכבת על שולחן הניתוחים לאחר ניתוח הגדלת חזה וניתוח אף, והסרטון הקצר מלווה במנגינה מוזיקלית קצבית.
ד"ר ליאור קצפ, יו"ר הסתדרות רופאי השיניים, מותח ביקורת חריפה על המצב כפי שהוא כיום: "ברגע שרופאים מבטיחים 'הלבנת שיניים תוך 24 שעות' מבלי לבדוק את הפציינט ולהבין את מצבו, זו פשוט הטעייה של הציבור. הטיפולים לא מתאימים לכולם במידה שווה וזה יוצר ציפיות שווא. רק לחלק מהמטופלים אפשר לקצר את הטיפול, אבל מבלי לבדוק - אי אפשר לדעת".
בהסתדרות רופאי השיניים כבר קוראים למשרד הבריאות לקבוע מדיניות ולפקח על הנעשה ברשת: "יש ברדק שלם וכרגע התחום הזה פרוץ לחלוטין. כל אחד מציג את עצמו כ'סופרמן' ברשתות החברתיות ולא רק בטיקטוק, גם בפייסבוק ובאינסטגרם. קיימת גם שאלה מבחינת האחריות - רופאים מפזרים הבטחות ברשת ואם מחר יש סיבוך איזו אחריות יש לו על המצב? יחד עם משרד הבריאות אנחנו מנסים לעשות איזה שהוא סדר. כיום ישנן תקנות פרסום לרופאים ותקנות נפרדות לתחום רפואת השיניים".
תחילת התופעה: בתקופת הקורונה
ד"ר חן וייס, רופא שיניים שהפך לויראלי בטיקטוק, מסביר שתקופת אי הוודאות בקורונה היא זו שהתחילה את התופעה: "כולם ישבו בבית והטיקטוק מאוד התפתח. ראיתי רופאי שיניים ורופאים בחו"ל שמלמדים על המקצוע ועל הדרך עוזרים לאנשים להבין מה הם עושים ונותנים טיפים. חשבתי שזה יכול לתפוס גם כאן אצלנו בארץ, העליתי את הסרטון הראשון ובאמת הוא צבר תאוצה ועורר רצון באנשים לדעת וללמוד".
"התגובות שאני מקבל ממש מפתיעות אותי, אני יכול סתם ללכת ברחוב וילדים יזהו אותי או נערה שמחכה בתור לטיפול עם אמא שלה, מציגה לה את העמוד בטיקטוק ושתיהן נכנסות בחיוך", ממשיך ד"ר וייס. "מכיוון שהסרטונים הפכו להיות מאוד ויראלים, מגיעים אליי המון פניות לטיפולים".
ד"ר וייס הוסיף: "בסרטון מודגש מה השגרת הלבנה שלי בלבד זה לא אומר שזה מתאים לכולם כאחד
כן יש צורך לבדוק את המטופל לפני תהליך ההלבנה ולראות אם הוא מתאים להתהליך. בנוסף לזאת, מצויין בסרטון את משך הזמן המקסימלי לפי החברה למי שכבר משתמש במוצר או שרכש אצל רופאי שיניים הלבנת שיניים ביתית".
חלק מהרופאים משתמשים ברשתות החברתיות למתן עצות בתחום החינוך המיני. ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג שמפיץ סרטונים ב'טיקטוק' מסר: "אינני מפרסם את שירותיי ברשת, אני מספק מידע בפורמט שנמצאים בו צעירים הזקוקים למידע. דרך הטיקטוק אני מגיע לבני נוער ומבוגרים צעירים שרואים פורנו מגיל עשר אבל עדיין מתביישים לנשק נערה ומקבל פידבקים טובים מבני נוער והוריהם".
יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, ד"ר תמי קרני, מסבירה בשיחה עם N12: "על רופא אין איסור להביע את דעתו ברשתות החברתיות אבל כמובן שהוא נושא באחריות מלאה על כל עצה רפואית שהוא נותן".
מנגד, יש תכנים מסוימים שבהסתדרות הרפואית מעודדים את הרופאים לפעול על פיהם - כמו קידום בריאות: "אנחנו אפילו מצפים מרופאים לקדם בריאות ברשתות החברתיות, כל סרטון ברשת צריך לבדוק אותו לגופו", מוסיפה ד"ר קרני. "כיום בישראל ישנו חוק שמגביל את היכולת של רופא לפרסם את עצמו. הפרסום של רופאים נעשה תחת מגבלות מסוימות שמטרתן לקדם את בריאות הציבור אך אסור לרופא להציג את עצמו כרופא טוב יותר מאחרים. לשכת האתיקה ניסחה לפני כעשור המלצות לגבי פרסום ברשתות החברתיות ובמיוחד חששנו ממתן עצות למטופלים בלי שהרופא בודק אותם. רפואת השיניים היא ברובה פרטית ולא ציבורית והם לא כפופים לכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית".
תגובת משרד הבריאות: "על פי חוק זכויות החולה, מטפל/ת או עובד/ת מוסד רפואי חייבים לשמור על חיסיון רפואי הנוגע למטופל שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. משכך, חל איסור לחשוף פרטי מטופלים או לפרסם תמונותיהם, בכל מדיום, ללא אישורם. בנוסף, פרסומי רופאים ורופאות מהווים גורם משמעותי בהסברה ובהנגשת מידע רפואי לציבור, על כן יש להקפיד במסירת מידע מדעי ורפואי מהימן בפרסומיהם המיועדים לציבור הרחב, בהתאם להוראות החוק וכללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל. במקרה של פרסום מידע שגוי, ניתן לפנות לוועדה המייעצת לבדיקת הטעיית הציבור במשרד הבריאות".