למרות שעשיו כמה צעדים בצמצום הפערים בין במינים בשנים האחרונות, נראה כי תחום הרפואה עדיין סובל מיחס מפלה כלפי נשים. התופעה מתבטאת בהיבטים רבים: החל מחוסר מודעות למחלות נשיות כמו אנדומטריוזיס, דרך תת אבחון של התקפי לב בקרב נשים ועד אי פיתוח של אמצעי מניעה יעילים לגברים. ״על מנת לטפל בגברים ונשים כראוי, צריכים להיות מודעים למין ולמגדר שלהם״, אומר פרופ׳ מרק גלזרמן, ראש תחום רפואה מודעת מין ומגדר באוניברסיטת תל אביב, שמסביר כי ״מערכות הגוף של נשים וגברים פועלות בצורה דומה אך לא זהה, ויכולה להיות לכך השפעה גדולה על בריאות וחולי". עם זאת, הוא מבהיר כי מה שעשו להישמע כמו אפליה, פעמים רבות נובע מחוסר הבנה בסיסית של ההבדלים בין גברים ונשים.
ריכזנו 7 דרכים בהן עולם הרפואה מפלה נשים, ובדקנו מהן הסיבות וההשלכות לכך.
1. נשים לא נכללות במחקרים, וכשהן כן – לעתים לא מתחשבים במאפיינים הייחודיים שלהן
לדברי פרופ׳ גלזרמן, ישנן שתי סיבות מרכזיות לכך שנשים מודרות ממחקרים רפואיים מדעיים. ״במאה הקודמת אירעו שני אסונות בעקבות טיפולים שנתנו לנשים בהיריון והובילו להשלכות קשות על עוברים, בעקבותיהם נשים הוצאו ממחקרים בצורה גורפת. הסיבה השנייה, היא שיותר קל לעשות מחקר בקרב גברים מאשר בנשים, משום שנשים עוברות שינויים הורמונליים לאורך המחזור, וישנו חשש שהן יכנסו להיריון ובכך יפגע המחקר. בפועל רוב המחקר ממשיך להתבצע על גברים, ומה שאנחנו לומדים מהם אנחנו מקישים גם על נשים״.
אלא שההקשה התמימה הזו יכולה להיות מסוכנת לדבריו. ״לגברים ונשים יש אותם איברים, אבל הם יכולים לתפקד בצורה שונה בבריאות ובחולי. למחלות יכולות להיות סימפטומים ושכיחות שונה. לדוגמה, נשים סובלות מיותר כאבים כרוניים וממחלות אוטואימוניות מגברים״, הוא מסביר, ומוסיף כי ״נשים חוות פי שניים יותר תופעות לוואי כתוצאה מטיפול תרופתי. משום כך, חלקן חדלות להמשיך בטיפול, מה שמפריע לא רק לטיפול עצמו אלא גם למחקר בנושא. החוקרים לעתים לא בודקים אם הפציינטים לקחו את התרופה כפי שנרשמה, והתוצאות של המחקר הופכות ללא מדויקות. יש לכך השפעות מרחיקות לכת״.
2. חוסר מודעות למחלות נשיות
בשנים האחרונות, גוברת המודעות למחלת האנדומטריוזיס, הגורמת להתפשטות רירית הרחם לאזורים שונים בגוף האישה. עם זאת, ישנה עדיין בורות שיכולה להוביל לסבל רב. ״כשאין מודעות לנושא, האישה שסובלת מהמחלה יכולה לדלג מרופא לרופא ולא לקבל מענה. כך היא עלולה לחשוב שמשהו לא בסדר איתה, כי היא מתלוננת ולא מוצאים שום מחלה. כדי לסייע לנשים צריך להיות מודע לכך שהמחלה קיימת וזה השלב הראשון״, אומר פרופ׳ גלזרמן.
לדבריו, הבעיה נעוצה בכך שלא מספיק מלמדים על המחלה רופאים שאינם מתמחים ברפואת נשים. ״נשים רבות פונות לראשונה עם הבעיה לרופא משפחה או לרופא פנימי ולא לרופא נשים, ואלה אינם מודעים מספיק למחלה. כדי לשנות את הגישה לאנדומטריוזיס צריך ללמד על כך בכל מקצוע רפואי״.
3. לא לוקחים בחשבון את המחזור החודשי מתי בפעם האחרונה הלכת להיבדק אצל רופא שאינו רופא נשים, והוא שאל אותך מתי לאחרונה קיבלת ווסת? כנראה שכמעט אף פעם לא. ״לרוב מי ששואל את השאלה הזאת הוא רק רופא נשים, אבל לווסת ולמחזור החודשי ישנם עוד השלכות מעבר להריונות ופוריות. למעשה, המחזור החודשי של האישה והשוני ההורמונלי המלווה אותי משפיע על כל מערכות הגוף״, מדגיש פרופ׳ גלזרמן. מתברר, שלשלב בו האישה נמצאת לאורך המחזור יש השפעה אדירה שצריך להביא בחשבון כמעט בכל פרוצדורה רפואית. ״אם הייתי אישה והייתי צריך לעבור ניתוח, הייתי מבקש לבצע אותו אחרי הווסת, ולא אחרי הביוץ, משום שהגוף מרפה פצעים בצורה טובה יותר בתקופה הזו. גם מבחינת כאב, לאורך המחזור העמידות לכאב משתנה. אפילו ברפואת עיניים, התאמת עדשה יכולה להשתנות לאורך המחזור. הקשר בין תחומי הרפואה השונים איננו מספיק״.
4. נשים מאבדות את חייהן בשל תת-אבחון של התקפי לב
כחושבים על התקף לב, לרוב אנו מדמיינים גבר עם מבט מבוהל שאוחז ביד ימין את חזהו השמאלי. מתברר שאצל נשים התקף לב יכול להתבטא בצורה שונה לגמרי. "אחת מתוך 5 נשים תחווה התקף לב בצורה אחרת. הכאב לא יהיה מהיר ומיידי, אלא עמום וממוקד בבטן העליונה, בעורף ואפילו בסנטר. כשהאישה לא ערה לכך שמדובר בהתקף לב, היא עלולה לטעות ולחשוב שאולי מדובר בקלקול קיבה. כשיש איחור באבחנה - מדובר בסכנת חיים״, מדגיש פרופ׳ גלזרמן. ״לאחרונה אף פורסם מחקר שנערך בקרב 50 אלף בני אדם בארה״ב, שמצא באופן מובהק כי נשים מקבלות טיפול פחות טוב להתקפי לב. יכול להיות שזה נובע מהתפיסה המוטעית שהתקפי לב הם מחלה של גברים ולא של נשים״.
5. לא מוצאים פתרונות למניעת היריון שמותאמים לגברים במאה הקודמת הומצאה הגלולה למניעת היריון. מאז, נשים רבות תוהות מדוע הנטל הזה נפל דווקא עליהן, ולא על הגברים. ״זו אפליה אמיתית ואין לי הסבר הגיוני לכך", אומר פרופ׳ גלזרמן. "ייתכן שזה קשור לעובדה שכשהגלולה הומצאה, עולם הרפואה נשלט כמעט לחלוטין על ידי גברים. אבל גם אם זה יותר מורכב לפתח אמצעי מניעה לגברים, זה לא מצדיק את העניין".
לדבריו, גם כשמדובר בטיפולים רדיקליים למניעת הריון; כמו קשירת חצוצרות או קשירת צינור הזרע בקרב גברים, ניתן לראות שמרביתם מתבצעים אצל נשים. ״גברים מהססים יותר לבצע קשירת צינורות זרע מאשר נשים. בין שמדובר באמצעים רדיקלים ובין שלא - עד היום הנטל למניעת היריון, הוטל על נשים, ואין מילה אחרת מאשר לתאר זאת כאפליה ברורה״.
6. לא מתייחסים ברצינות לתלונות של נשים על כאבים
״תהיה גבר, אל תבכה" – נשמע לכם מוכר? ילדים רבים שומעים משפטים כאלה מאז ילדותם, ולאמירות כאלה יש השפעה ברורה לאורך חייהם. לפי פרופ׳ גלזרמן, "גברים ממעטים להתלונן על כאב מאשר נשים. ״מחקר מצא שכשגברים ונשים מגיעים לחדר מיון עם תלונה על כאב בטן חזק, נשים מחכות זמן רב יותר לטיפול ומקבלות פחות משככי כאבים מאשר גברים. הסיבה לכך, היא שרבים מאמינים יותר לגבר המתלונן על כאב מאשר לאישה, משום שאם כבר גבר מתלונן זה כנראה אומר שבאמת כואב לו מאוד וצריך לקבל את זה יותר ברצינות. מדובר בבעיה חברתית שגורמת לאפליה בשטח״.
7. אפליה בשכר ובקידום כמו בתחומים רבים בעולם, גם בעולם הרפואה ישנם פערי שכר ניכרים בין גברים ונשים שעובדים במקצועות הרפואה. ״הפערים נובעים מכך שנשים בוחרות במסלולי התמחות פחות רווחים כמו רפואת עור, רפואת משפחה או רפואה כללית; לעומת התמחויות כמו כירורגיה בהן מתמחים בעיקר גברים״, אומרת פרופ׳ תמר אלמור, דיקנית הפקולטה למנהל עסקים "המכללה למנהל", וחוקרת בנושאי מגדר. ״סיבה נוספת לפערים היא שנשים עובדות פחות שעות נוספות כשכירות. גם בתפקידים יותר בכירים, לנשים קשה יותר להתקדם במדרג ההיררכי והניהולי״.
לדבריה, גם בתחומי המחקר, נשים מקבלות יחס בעייתי. ״אחוז הנשים שמוזכרות ככותבות מחקרים נמוך משמעותית מחוקרים גברים. פעמים רבות רופאות משתתפות במחקר אבל לא מזמינים אותן לכתוב את המאמר, וגם אם הן השתתפו בכתיבה ממקמים את השם שלהן במקומות פחות יוקרתיים בסדר אזכור הכותבים. מעבר לכך, ישנה נטייה גדולה יותר לתהות לגבי מהימנותן של תוצאות מחקרים שבוצעו על ידי נשים״.
פרופ׳ אלמור סוברת שכניסת הטכנולוגיה לעולם הרפואה תסייע למגר את הפערים."״באמצעות הטכנולוגיה נראה שינויים מגדריים. בעתיד, לא נדע בהכרח מי עומד מולנו בשיחה הראשונית ופחות נושפע ממראה חיצוני או ממגדר. אני מקווה שזה יסייע לסגור לפחות חלק מהפערים״, היא אומרת.