מבול של טלפונים הציף את רופאי הפוריות ברגע שהתפרסמה הידיעה המטלטלת הזו: אישה בהיריון מתקדם, שעוברת טיפולי הפריה חוץ-גופית, גילתה שנפלה טעות והעובר שהיא נושאת ברחמה אינה שלה. המשמעות: במקום לשאת את העובר של בן זוגה ושלה, היא הפכה למעשה, בעל כורחה, לאם פונדקאית. "כששמעתי על המקרה לא נשמתי. מיד התקשרתי לברר אם יכול להיות שהעובר הוא במקרה שלי. זה היה מפחיד מאוד", מספרת נ', אחת הנשים המטופלות באסותא ראשון לציון, "זו התגשמות הסיוט של כל אימא בטיפולי פוריות. איבדתי את האמון. איך אוכל לסמוך מהיום על מה שאומרים לי?"
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
מאז הפרסום הראשון של הפרשה ב-N12 מתחוללת רעידת אדמה בעולם ההפריות החוץ-גופיות בישראל (IVF). המטופלות מסרבות להירגע, הרופאים קוראים לקיים בדק בית, ושאלה אחת מדירה שינה מהורים רבים – האם ייתכן שטעויות דומות לזו התרחשו כאן בישראל מבלי שאף אחד גילה על כך בזמן?
מלי וגנר היא אימא לשניים שעברה טיפולי פוריות באסותא ראשון לציון ובשערי צדק שבירושלים. "כששמעתי על המקרה הלב שלי התכווץ. אכלתי סרט. זה הסיוט של כל אימא ומלחיץ מאוד. בהיריון של יהונתן, שהיום בן 6, היה מקרה אצל אישה אחרת של טעות בהליך ה-PGD (אבחון גנטי טרום-ההשרשה ברחם). כששמעתי על זה נלחצתי מאוד, ביררתי עם הרופא שלי ועשיתי לילד שלי בדיקה מיד לאחר שהוא נולד".
כשניגשים לחקור כיצד נפלה הטעות החמורה שעוררה סערה, צריך להכיר את נקודת המוצא של היחידות להפריה חוץ-גופית, שהביקוש להן הולך וגדל: הן עמוסות עד אפס מקום וסובלות ממצוקת כוח אדם. "בתור אישה שבילתה רבות בטיפולי פוריות, יש מחסור חמור בכוח אדם – רופאה אחת מטפלת במאות נשים, ורק בשביל לקבוע תור צריך לחכות שלושה חודשים", מספרת וגנר. "אני ראיתי איך ביחידות להפריה חוץ-גופית הצוות 'מתקתק' את הנשים אחת אחרי השנייה. אין לי ספק שהייתה פה טעות אנוש, אבל זה הדבר הכי מפחיד שיכול לקרות".
"אנחנו לא יודעים את ההיקפים האמיתיים של התופעה, מפני שמקרים קורים ולא מתגלים להורים. זה נשמע חמור, אבל זו המציאות", מודה פרופ' שלמה משיח, מומחה לפוריות שטיפל במאות נשים שעברו טיפולי IVF. "במקרה הזה היה גילוי אקראי שהילד אינו הילד הביולוגי של הזוג, אבל יכול להיות שיש מקרים נוספים של טעויות שלא התגלו עד היום".
שרשרת של תקלות
נטלי (שם בדוי) עברה לפני חודשים ספורים הליך של שאיבת ביציות באסותא ראשון לציון. "אני מאוד לא מופתעת מהתקלה של החלפת העוברים", היא מספרת ל-N12 בגילוי לב. "הגעתי להליך שאיבת ביציות בבית החולים. השאיבה אמורה להתנהל בהרדמה מלאה, אבל התעוררתי באמצע השאיבה, כלומר לא הרדימו אותי כמו שצריך. כשהגעתי לא בדקו את תעודת הזהות שלי ושל בעלי כפי שמחייב הנוהל. ניסיתי לקבל תשובות ולא הצלחתי, היה שם כאוס אחד גדול. לאחר השאיבה ביקשנו לעבור לבית חולים אחר. הייתה שם התנהלות לא תקינה – מהמזכירה, עד הרופא המרדים וכל מי שפגשתי בו בדרך".
מאסותא ראשון לציון נמסר בתגובה: "צר לנו על תחושותיה של המטופלת. מדובר במקרה עבר, אשר טופל על ידי אסותא ראשון אל מול המטופלת ובכל מקרה שונה באופן מהותי מהאירוע הנדיר שאירע השבוע. לא נוכל להתייחס לפרטיו של האירוע מטעמי פרטיות המטופלת וחיסיון רפואי. באסותא ראשון מתקיימים מדי שנה אלפי הליכי הפריה בהצלחה רבה, אך לאור המקרה הנדיר שפורסם אנו מגבשים תוכנית פעולה כדי לשפר עוד יותר את הבטיחות ולהבטיח שמקרה מסוג זה לא יישנה. אנו פועלים וגם נפעל בעתיד כדי להציב את היחידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר בארץ ובעולם".
ביחידות להפריה חוץ-גופית קיים פרוטוקול קפדני שמטרתו למנוע טעויות בדיוק מן הסוג הזה. כאשר הרופא שואב את הביציות, עליו לערוך זיהוי של האישה מול הגיליון הרפואי. לאחר שאיבת הביציות אמור להתבצע זיהוי כפול של האם בהצגת תעודת זהות מול שתי אמבריולוגיות (מומחית להתפתחות העובר במהלך ההיריון) שונות. גם בשלב הפריית הזרע והביצית מתבצע זיהוי כפול של פרטי האב והאם באמצעות שתי אמבריולוגיות. לאחר הקראת מספר תעודת הזהות של האם, העובר מוחזר לרחם אחרי 3–5 ימים שבהם היה מצוי באינקובטור. יתר העוברים שנשאבו מועברים להקפאה בטמפרטורה של -185 מעלות.
פרופ' משיח מבהיר בתגובה על החוויה הקשה שמתארת נטלי: "זה מסוג הדברים שאסור שיקרו, ובכל זאת הם קורים. טעויות קורות בתחומים שונים של רפואה ושל החיים בכלל. היו מקרים של החלפת ילדים אחרי הלידה, וככל שהתחנות בדרך רבות יותר, כך מתרבות גם האפשרויות לטעות. בהפריה חוץ-גופית יש לפחות חמש תחנות שבהן צריך לעשות זיהוי קפדני של נותן הזרע ונותנת הביציות. בישראל נהוג לערוך זיהוי כפול כדי לא שתיפול טעות. ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות צריכה לעשות בדק בית כדי שהענף כולו ילמד מהטעות החמורה".
אין זה המקרה הראשון בישראל של החלפת עוברים בטיפולי פוריות. בינואר 2017 התרחשה טעות דומה בבית החולים ברזילי: לרחמה של אישה הוחזרה הפריה שאינה שייכת לה. בניגוד למקרה הנוכחי, שבו מעורבת אישה בהיריון מתקדם, אז היה ניתן לעצור את הטעות בזמן ולבצע מיד "שטיפה" של ההפריה. בשיחה עם N12 אחרי חשיפת הפרשה באסותא שפכה האם מעט אור על המקרה האישי שלה: "אם בעלי לא היה מגיע להגיד תודה לצוות – היום אני הייתי מגדלת ילד לא שלי".
עו"ד גלית קרנר, המתמחה ברשלנות רפואית, שייצגה את המטופלת ממקרה החלפת העוברים בברזילי, אומרת: "אני נדהמת ומאוכזבת לגלות שממצאי ועדת הבדיקה של החלפת העוברים ב-2017 לא יושמו רוחבית עד כה. מדובר בכשל רוחבי-מערכתי שנובע מעומס בלתי רגיל על המכונים הפרטיים, מחוסר מיומנות של כוח אדם ומהרוח החופשית והלא מרוסנת של חלק ממנהלי היחידות להחליט אילו קווים מנחים והוראות של משרד הבריאות הם מיישמים ואילו לא. התנהלות קלוקלת זו – שמובילה למקרי רשלנות של החלפת עוברים, זריקת עוברים ואיבוד עוברים – חובה שתיפסק. אני מצפה ממשרד הבריאות שינהג באחריות, שיבצע ביקורות פתע ויישם את חובת האכיפה והפיקוח. מדובר בדיני נפשות".
העומס האדיר על יחידות הפוריות עלול להיות גורם לטעויות. "במדינת ישראל יש עומס גדול מדי על יחידות ה-IVF", מסביר פרופ' משיח. "במשך שנים המדיניות של משרד הבריאות הייתה להגביל את הקמתן של יחידות נוספות, מתוך מחשבה מוטעית שהגדלת מספרן תביא לידי ריבוי בטיפולים. בפועל, המציאות המודרנית מביאה לכך שיש ריבוי טיפולי פוריות בכל מקרה ולכן העומס הגדול על היחידות".
"אותי, כאימא שעברה את הטיפולים האלה, זה לא הפתיע אותי ולא הימם", מספרת קרן בישרי, אימא לשניים מהצפון שעברה טיפולי פוריות. "גם אנחנו במהלך התהליך שאלנו את עצמנו הרבה שאלות: איך נדע שזה באמת ושלא נפלה טעות?".
הצונמי של חרדות ההורים התניע את התופעה הבאה: זוגות שבחרו לפנות לפתרונות הלכתיים, כמו מכון פוע"ה, שמעניק שירותי "פוריות ורפואה על פי ההלכה". המטרה: להשקיט את הדאגות ולהבטיח שבמקרה שלהם לא תיפול טעות. קרן מספרת: "מכיוון שחששנו, התחלנו לבדוק, וכך הגענו למכון פוע"ה. וגם הם אמרו לנו שהם יודעים בוודאות שיש המון טעויות. מספיק שמקרה אחד כזה קורה וכולם על הרגליים. לכן בזמן שאני הייתי בטיפולים, השתמשתי בשירות שלהם כדי לוודא שאין טעויות בהפריה".
וכך זה קרה: "הם ציוותו לי נציגה שמגיעה ביום שאיבת הביציות וממתינה במעבדה. הביציות שנשארו נמצאות במכל נעול, ובמועד ההחזרה מגיעה שוב הנציגה של פוע"ה והיא מוודאת וידוי נוסף לפני תהליך ההחזרה של העובר. המטרה היא שיהיו אפס טעויות. אני מאוד ממליצה לנשים לעשות זאת, יודעים בוודאות שיש טעויות שמתגלות בדיעבד ולפעמים רק לאחר שהילד גדל".
ההורים לבנים – התינוק שחור
בשנת 2002 אירע מחדל חמור בבית החולים השרון: כ-500 עוברים מוקפאים שנשמרו במכלי האחסון של בית החולים הופשרו בטעות. בעולם ידועים לפחות 15 מקרים של טעויות חמורות שאירעו במהלך טיפולי הפוריות בשני העשורים האחרונים. לפחות חמישה מקרים נחשפו בארצות הברית ואירועים דומים תועדו בתאילנד, צ'כיה, פולין, ספרד, גרמניה וטורקיה. כולם התגלו לאחר שההורים הגישו תביעה כשהתברר להם שהילד "לא מתאים לציפיות". במקרה מוכר במיוחד בארצות הברית נולדו להורים לבנים זוג תאומים שאחד מהם בעל עור שחור.
במקרה אחר, בשנת 2018, גילו בני זוג בארה"ב שהבעל אינו האב הביולוגי של בתם שנולדה בהפריה חוץ-גופית – לאחר שהחלה, לפי הפרסומים, לפתח "תכונות אסייתיות". בגרמניה, בשנת 2013, התגלה כי ילד בן 5 שהיה בעל שיער אדמוני, אינו קשור ביולוגית לאף אחד מההורים. בבית המשפט הוכח כי הסיבה הייתה החלפת עוברים בהפריה חוץ-גופית.
מחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי Fertility and Sterility מאת רופאי פוריות בסיאטל ובקליפורניה, מצא 133 מקרים של רשלנות בהפריות חוץ-גופיות שהגיעו לידי תביעות בבתי המשפט בארה"ב, בתקופה של עשר שנים. מרבית המקרים שהגיעו לפתחו של בתי המשפט נגעו לאחסון לא תקין של העוברים במכלי ההקפאה, מה שגרם לאובדנם. ב-19 תביעות מדובר בתקלות חמורות בשלבים מתקדמים של תהליך ההפריה: שמונה מקרים של "היעלמות עובר במעבדה"; חמישה מקרים של עוברים שאבדו או הושמדו במהלך המעבר לרחם האישה; ושישה מקרים של נזק או תקלה חמורה בעקבות טעות אנוש.
באוהיו ובקליפורניה אבדו אלפי עוברים בעקבות תקלה במכל החנקן הנוזלי שבהם אוחסנו. "אין אף גוף ציבורי או פרטי שעוקב אחר טעויות בהפריות חוץ-גופיות מלבד התקשורת", כתבו החוקרים במאמר, "ומקרים כאלה נוטים 'להיסגר' בתוך מערכת המשפט ללא חשיפה נוספת. אין כללים המחייבים דיווח על שגיאות בטיפול או עיבוד דגימות".
למי שייך הילד?
מחדל החלפת העוברים מחולל גם שאלה משפטית קשה: למי שייך הילד שנולד? בארצות הברית בשנת 2018 נולדו תאומים זכרים למשפחה אסייתית שעברה טיפולי הפריה חוץ-גופית, אבל אף אחד מהתאומים איננו ממוצא אסייתי. באמצעות בדיקות גנטיות אותרו ההורים הביולוגיים של התאומים, ובית המשפט אילץ את האם היולדת ואת בן זוגה להעביר את המשמורת על הילדים להוריהם הביולוגיים. אבל ההחלטה המשפטית הזו איננה מחייבת: כל מקרה ייבחן לגופו ובית המשפט עשוי לפסוק אחרת.
ד"ר דורון גולדברג, רופא נשים ופריון, מצהיר: "זה אירוע שמזעזע את אמות הסיפין. הפחד הכי גדול של המטופלות – זו הטעות הזאת. כל המערכת צריכה להיות מוכוונת עכשיו לשאלה איך זה קרה? זה פשוט אירוע שמזעזע כל מי שיש לה ילד בהפריה חוץ-גופית והוא לא היה צריך לקרות. ההשלכות הן שינוי של כל מה שאנשים חושבים על IVF, והמטופלות מאוד מוטרדות. כל מטופלת, הדבר הראשון שהיא חושבת עליו הוא הפחד מהחלפת העוברים. התהליך שבו נעשים הדברים נועד למנוע טעות כזו בדיוק ולכן זה מטורף שזה קרה בכל זאת. אני מעריך שהמחדל הזה הולך להשפיע עלינו עוד הרבה שנים קדימה".
לדבריו של ד"ר גולדברג, המשבר צפוי להיות חמור עוד יותר: "יש כאן טראומה שאנחנו עוד לא התחלנו בכלל להתמודד איתה, והמקרה גם עוד לא סגור. יש אובדן אמון גדול במערכת: אנחנו במשבר אמון ונצטרך כעת לטפל בו. כולן מאוד חוששות ורופאי הפוריות נמצאים כל היום מסביב לסיפור הזה. עלינו להסביר ולהרגיע בתקווה שהסיפור יישאר מאחורינו. צריך לזכור שבזכות הליכי IVF נולדים אלפי ילדים בישראל בכל שנה, שבלי הטכנולוגיה הזו פשוט לא היו נולדים".
על פי נתוני מכון גרטנר, כ-20 אלף נשים בשנה עוברות מחזורי טיפול ביחידות להפריה חוץ-גופית, ורק ב-40% מהמקרים מסתיימים הטיפולים בלידת חי. ככל שעולה גילה של האישה, כך פוחתים באופן ניכר סיכוייה להיכנס להיריון. לאישה עד גיל 35 שעוברת טיפולי הפריה חוץ-גופית יש סיכוי של 46% ללדת ולד חי, ואילו הסיכוי של אישה בגיל 43 ומעלה יורד ל-12.2% בלבד.
וגנר, שעברה בעצמה טיפולי פוריות ונכנסה להיריון, מתארת: "נשים שנמצאות ב-IVF לא מגיעות פעם אחת, אלא בדרך כלל חוזרות על הטיפולים שוב ושוב. אני באופן אישי הייתי בשנתיים של טיפולים, עשיתי קרוב ל-20 מחזורים. התהליך הוא שאיבת ביציות, הפריה עם הזרע, החזרת העובר – ואת לא יודעת מיד אם את בהיריון. יש לך שבועיים של מתח ורק לאחר מכן תדעי בוודאות".
"המצב הנפשי של מטופלות IVF הוא גם כך מאוד רגיש, את לוקחת המון הורמונים וזה מחרפן", מדגישה וגנר. "חווים המון אכזבות, וכשפתאום אין דופק, אין נורא מזה". ובמשפט הסיכום שלה, היא מסבירה למה למרות כל החששות – שלהן מצטרף המחדל הנוכחי – התורים צפויים להמשיך ולהתארך: "כאישה שעברה את התהליך, להיות אימא זה חלום שאת לא יכולה להפסיק לנסות להגשים".
המחדל שנחשף ב-N12 – סיקור נרחב:
- ביצוע הבדיקות הגנטיות מתעכב, זהות האם עדיין אינה ידועה
- מנהל מעבדת ההפריה באסותא: "ייתכן שיש נשים נוספות שנושאות עובר לא שלהן"
- מחדל נוסף באסותא: בית החולים איבד עוברים – "למזלנו את לא בת 40"
- משרד הבריאות הודיע על הקמת ועדת בדיקה למחדל ההפריה
- יו"ר אסותא על פרשת ההפריות: "אנחנו משערים שהטעות קרתה בשלב ההקפאה"
- החלפת העובר באסותא: מה יעלה בגורלו של הילד? שאלות ותשובות
- מחדל נוסף באסותא: עובר אבד, הצוות לא ידע איך זה קרה
- מחדל ההפריה באסותא: משרד הבריאות אוסר על המחלקה לקבל מטופלות חדשות
- נמצאה ככל הנראה אם העובר – והיא אינה בהיריון
- פרסום ראשון: אישה בהיריון מתקדם גילתה שהעובר שהוחזר לה בטיפולי הפוריות – לא שלה