אחרי שנתיים של הגבלות, חודש אוגוסט הנוכחי מסתמן כאחד התקופות היותר עמוסות בנתב"ג. כולנו טסים, כי סוף סוף אפשר וגם סבב המלחמה השנתי בעזה מאחורינו. אז בתקווה שלא ניחשף לווריאנט עלום בחו"ל ורגע לפני שנצלח את שדה התעופה העמוס, חשוב גם להיות מודעים לסיכונים הבריאותיים האחרים שעלולים להתעורר במהלך הטיסה.
בני אדם לא תוכננו לעוף ובכל זאת בכל יום ברחבי הגלובוס מיליוני אנשים מוצאים את עצמם גבוה מעל פני כדור הארץ. איך זה משפיע על הגוף? הטמפרטורה במטוס, רמות החמצן ורמת הלחות שונות מעל פני הקרקע וכל אלו יכולים גם לשנות חלק מהתפקודים הבסיסיים של הגוף.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
כאבי ראש
למרות שהלחץ הברומטרי של תא הנוסעים במטוס מותאם למניעת מחלת גבהים, לא מעט אנשים חווים ישנוניות או כאב ראש במהלך הטיסה. לחץ החמצן נמוך יותר ושווה ערך לגובה של 6,000 עד 8,000 רגל, הדלילות של החמצן עלולה לגרום לכאב ראש אצל חלק מהאנשים הרגישים. בכדי להימנע מכאבי ראש שתו הרבה מים והימנעו מאלכוהול וקפאין.
נפיחות בכפות הרגליים
ישיבה במקומות צפופים במשך שעות על גבי שעות יכולה להשפיע על זרימת הדם בכל הגוף, ולהוביל לנפיחות בכפות הרגליים והקרסוליים. הוורידים ברגליים נדחסים וזרימת הדם דרכם מואטת. לא תמיד אפשר ונוח לקום ולהסתובב במהלך הטיסה, אך מה שכן ניתן לעשות גם בישיבה הוא לבצע תנועות פשוטות של הקרסול - סיבוב, כיפוף והרחבה ובכך להגביר את זרימת הדם.
התייבשות
האוויר שאנחנו נושמים בתא המטוס מגיע מבחוץ, ולאוויר בגובה הזה יש מעט מאוד לחות, מה שעלול להוביל להתייבשות. גם במקרה הזה חשוב לוודא שאתם שותים מים בכמויות מספקות. 'האגודה לרפואת תעופה וחלל' גם ממליצה להשתמש בטיפות עיניים כדי להקל על עיניים יבשות ולמי שרגיש לוודא שיש לו תרסיס לאף בכדי למנוע דימום מהאף במקרה של יובש.
יותר גזים
גזים בחלל סגור עם אנשים זרים זה לא נעים, אבל אם אתם מרגישים צורך מוגבר לשחרר במהלך הטיסה, יש לכך סיבה מוצקה. על פי חוקי הפיזיקה גז נוטה להתרחב בכיוון ההפוך לרמת הלחץ, לכן ככל שאנחנו עולים גבוה יותר לחץ האוויר החיצוני יורד בהדרגה, וכל גז שנלכד בתוך חללי הגוף שלנו יתרחב בהתאם. זה כולל כמובן את הגזים במעיים מה שעלול להוביל ליתר נפיחות.
לחץ באוזניים
יחד עם עלייה בגזים במעיים, גם האוזניים יכולות להיות מושפעות מהשינויים בלחץ האוויר. ככל שאנחנו עולים הגז מתרחב ומאלץ את קרום התוף לבלוט החוצה, מה שמייצר את תחושת הלחץ הידועה. במקרה הזה לעיסת מסטיק יכולה להועיל לתחושה המציקה.
במהלך הנחיתה מתרחש התהליך ההפוך כאשר לחץ האוויר מתרחב, ולכן יותר אוויר צריך לחזור לאוזן התיכונה. איך אפשר למזער את התחושה? על ידי בליעה או פיהוק מכוונים. דרך נוספת היא לאלץ בעדינות את האוויר לצאת מהריאות, על ידי סגירת האף והפה כך שהאוויר נאלץ לעלות למעלה לכיוון האוזן.
פחות חוש טעם
יתכן שהאוכל במטוס לא באמת כל כך תפל וחסר טעם כמו שאנחנו אוהבים לקטר. הלחות הנמוכה במטוס מייבשת את רירי הפה והאף, מה שיכול להשפיע על חוש הטעם. חברת "לופטהנזה" ערכה מחקר במסגרתו בדקה כיצד תנאי הטיסה משנים את הטעם של מזון ומשקאות במהלך הטיסה. על פי המחקר ברגע שהגובה של המטוס הוא כ-10,000 מטר (בערך 30,000 רגל), הלחות בתא הנוסעים יורדת ב-15 אחוז. בשלב הזה אנשים צמאים ביתר קלות שכן יש פחות לחות בגרון, מה שגם מאט את הובלת הריחות אל קולטני הריח והטעם במוח.
החוקרים גילו שארוחות חייבות להיות בטעם חזק יותר מאלה המוגשות על הקרקע כדי שהן יורגשו. "אוכל חריף כמו אוכל תאילנדי והודי הולך טוב מאוד כי החריפות לא משתנה", ציינו החוקרים. לאור תוצאות המחקר, בחברה הוסיפו יותר מלח ללחמניות שהם מגישים.
כאבי שיניים
זה פחות נפוץ אך שינויי הגזים בגוף יכולים להשפיע על השיניים שלנו, מכיוון שהגז נכלא בסתימות, בחללים או בסינוסים הסמוכים לשן. כאבי שיניים הודות לשינויים בלחץ במהלך טיסה נקראים 'ברודונטלגיה'. אין הרבה מה לעשות במקרה כזה חוץ מנטילת משככי כאבים כדי להקל על הסימפטומים.
ריח רע מהפה
כאשר הפה מתייבש במהלך הטיסה, אין לנו הרבה רוק, מה שעלול לעודד צמיחת חיידקים ולהוביל לריח רע מהפה. במיוחד אם עברו שעות שלא אכלנו או שתינו וכמובן בהתחשב בעובדה שככל הנראה גם לא צחצחנו שיניים. היו מודעים וסבלניים.