ישראל לא לבד בתופעה של ריבוי מקרי הדבקה בקורונה בשבועיים האחרונים, וגם בחלק ממדינות העולם מזהים שינוי מגמה בנוגע להתפשטות הנגיף. אלא שבניגוד לשלבים מוקדמים יותר במגפה, הפעם שיטת הבדיקות איננה אחידה ולכן ברחבי העולם מדברים על מצב של 'תחלואה סמויה'. על פי נתונים שנאספו על ידי אוניברסיטת ג'ון הופקינס ומוצגים באתר "Our World in Data", מאז תחילת חודש יוני ישנה מגמת עלייה קלה במספר הנדבקים היומי בחלק ממדינות אירופה כמו גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה.
הבשורות המעודדות הן שכאשר מסתכלים על מדד המאושפזים העולמי בעקבות הנגיף, נראה שהדעיכה נמשכת ואין התקדמות לכיוון של עומס חריג על בתי החולים. בארצות-הברית למשל, בשיא גל התחלואה שנרשם בחודש ינואר האחרון אושפזו יותר מ-450 חולים על כל מיליון תושבים, ואילו נכון להיום עומד הנתון בארה"ב על 76 מאושפזי קורונה על כל מיליון תושבים. בישראל המצב הרבה יותר טוב עם 45 מאושפזים על כל מיליון נפש. במקביל, בצרפת עדיין לא התאוששו מהגל האחרון ומספר המאושפזים במדינה עומד על 206 לכל מיליון איש.
סימן נוסף לכך שהקורונה ממשיכה להעסיק את העולם היא המלצת הפאנל של מינהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) לחסן תינוקות נגד קורונה. ההמלצה התבססה על מחקר שנעשה בקרב 8,000 פעוטות ומצא את החיסונים בטוחים ויעילים גם בטווח הגילים של 0 עד 5. המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) צפוי לדון בהמלצת הפאנל ולקבל הכרעה סופית בסוף השבוע הקרוב.
"כיום נעשות הרבה פחות בדיקות קורונה ברחבי העולם, במקביל לכך שאין כמעט הגבלות", מסביר ד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "אינדיקציה טובה לכך שיש תחלואה סמויה גבוהה היא שיעור הבדיקות החיוביות שזינק בכל המדינות ובישראל עומד על יותר מ-30%. הבעיה היא שמגמת החולים במצב קשה נחשפת באיחור - לכן זה כמעט בלתי נמנע שבעתיד הקרוב אנחנו נראה עלייה גם בבתי החולים".
גל התחלואה הנוכחי הוא של וריאנט BA5, תת-זן של האומיקרון. התחלואה התגלתה לראשונה בדרום אפריקה ומשם נדד הווריאנט לפורטוגל ולשאר מדינות העולם. "יש דיווחים נקודתיים על כך ש-BA5 מתנהג מעט אחרת, אבל זה עדיין אותו אומיקרון שפגשנו בגל הקודם", מסביר ד"ר גרטי. "בדרום אפריקה חוו את הגל הנוכחי בצורה מתונה יחסית. ייתכן שהסיבה לכך היא שבשנתיים האחרונות תושבי דרום אפריקה ומדינות העולם השלישי סבלו במיוחד מהקורונה כך שלא נשארו בהן כמעט תושבים שלא נחשפו לנגיף בצורה כזו או אחרת. העלייה בתחלואה מושפעת גם בזמן שחלף מהגל הקודם - בזכות פעולת מערכת החיסון אדם לא יחלה פעם נוספת מיד לאחר שהחלים, והאומיקרון מאופיין ברמת מידבקות גבוהה, לכן יש פערי זמנים בין הגלים".
ד"ר יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בוולפסון וחברה בצוות הטיפול במגפות התייחסה למצב: "אכן אנו רואים עלייה עולמית אבל היא לא אחידה. שיטת הבדיקות והדיווח שונה ממדינה למדינה, כך שאין ספק שהמידע הוא הרבה פחות מלא ממה שהיה בעבר".
הונג-קונג יצאה לאחרונה מגל תחלואה קשה ובסין יש היעדר מוחלט של נתונים שמקשה על האתרים העולמיים להבין את תמונת המצב במדינה. ד"ר מאור: "באסיה אנחנו רואים שהתוצאה של העלייה הנוכחית בתחלואה היא יותר קשה. ייתכן שזה קשור לעובדה שביבשת אסיה ההתחסנות הייתה נמוכה יותר או שהשתמשו בחיסונים פחות יעילים. חלק מהמדינות היו מאוד סגורות כך שלא הייתה חשיפה גבוהה לנגיף ולכן האזרחים בהן חווים את העלייה הנוכחית בצורה קשה יותר".
לדבריה של ד"ר מאור, שחברה בצוות הטיפול במגפות, למרות העלייה בתחלואה ההתמודדות הנוכחית תהיה שונה: "הרושם שלנו הוא שתהיה עלייה בחולים קשים, אבל אנחנו לא נחזור שוב למצב שהיינו בו בתחילת המגפה. קשה מאוד כרגע להתנבא עד כמה יהיה עומס על המערכת מכיוון שתוצאות הבדיקות החיוביות שדווחו למשרד הבריאות הן רק קצה הקרחון כי רבים נבדקים בביתם ולא מדווחים על המחלה. יש תחלואה גבוהה יותר אצל לא-מחוסנים ונורא מצער שיש אנשים שלא התחסנו עד כה, כשזו האסטרטגיה היעילה ביותר למנוע סיבוכים".