נאזל פטליפוזיס היא מחלה שגורמת להופעת פוליפים מרובים בחלל האף העליון ודלקת ריריות של חלל האף והסינוסים. ישנם מספר תסמינים מוקדמים: נזלת וגודש מתמשך באף; כאבי ראש ותחושות לחץ וכאבים בפנים ובלסת; נחירות בלילה והפרעות שינה. במקרה של התפתחות פוליפים יכול להיווצר אובדן חוש טעם וריח, ובמקרים חמורים ממש – שינוי של המבנה האנטומי של האף והפנים בגלל הפוליפים.  

איך מטפלים בנאזל פטליפוזיס?

במצב של מחלה קלה נהוג להשתמש בתרסיסי סטרואידים לאף ובמקרי הצורך גם בסטרואידים סיסטמיים. במקרים בהם יש זיהום, המטופל יקבל אנטיביוטיקה. במצבים חמורים יותר של המחלה, המטופלים יעברו ניתוח סינוסים אנדוסקופי פונקציונאלי (FESS). הניתוח נועד להסיר את הפוליפים ולתקן בעיות במבנה של הסינוסים שגורם להם לדלקת ולפתח פוליפים. הניתוח מתבצע על ידי רופא אף-אוזן-גרון.  

בשנים האחרונות פותחו תכשירים חדשים לטיפול בבעיה, המורכבים מנוגדנים חד שבטיים ומסוגלים לטפל בגורם הספציפי למחלה מבלי לפגוע בתפקודים אחרים של הגוף. על רקע דור מתקדם זה של תרופות, פותחו לאחרונה על ידי אימונולוגים שיטות שמאפשרות להעריך בטרם הניתוח האם הפוליפים בסיכון גבוה להישנות אחרי הניתוח והאם בכלל יש צורך בניתוח.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

נאזל (צילום: פרטי)
עברה 4 ניתוחים ללא הצלחה. מאיה אוסטוייב|צילום: פרטי

מאיה אוסטוייב (26), תושבת רמלה, אובחנה בגיל 15 עם מחלת סינוסיטיס כרונית ונאזאל פוליפוזיס, מאז היא כבר הספיקה לעבור 4 ניתוחים להסרת פוליפים מהאף. הניתוח הראשון היה בצבא, ומאז בכל כשנה וחצי היא נאלצת לעבור ניתוח נוסף.

"בגיל 15 התחילו לי כאבי ראש, התעטשויות וגירודים באף ובעיניים. טופלתי גם אצל רופא המשפחה וגם אצל מומחית אף-אוזן גרון. קיבלתי אנטיביוטיקה תקופות ארוכות וטופלתי בכדורים נגד אלרגיה", היא מספרת, "זה נמשך תקופה מאד ארוכה אבל לא חל שום שיפור. בשלב מסוים הוסיפו לי סטרואידים כדי להקל על הנשימה שגרמו לתופעות לוואי לא פשוטות כמו הפרעות בשינה ורעידות בגוף".

בשלב מסוים נשלחה מאיה לצילום CT והתברר שהיא סובלת מנאזל פוליפוזיס: "להיות נערה עם נאזל פוליפוזיס זה קשה גם פיזית וגם חברתית. זה נראה כמו צינון ואף אחד לא מבין מה אני כל כך סובלת. המחלה השפיעה על חיי, ובטח בתקופת הבגרות. אף פעם לא חגגתי את פורים מפני שהמצב החמיר כל שנה בתקופה הזו – תחילת עונת הפריחה".

שלושה חודשים לאחר הניתוח, המצב של מאיה שוב הידרדר, והלך והחמיר לקראת סוף השירות הצבאי. "חלל האף שוב היה מלא פוליפים. נאלצתי לעבור עוד שני ניתוחים נוספים. סבלתי מאוד באותם ימים ולא ממש תפקדתי. היו לי כאבי עיניים, קושי בנשימה ואף סתום. זה היה נורא".

לאחר שמצבה לא השתפר, הוחלט לבצע ניתוח נוסף. "אחרי הניתוח הרביעי היה ברור שאי אפשר להמשיך ככה ואני זקוקה לטיפול אחר", היא מתארת. אולם לרוע מזלה של מאיה באותה העת התפרצה הקורונה והיא נדבקה בנגיף: "הרגשתי מאד רע. סבלתי מכאבי ראש, כאבי שרירים, הקאתי המון והעיניים כאבו. הייתי מאושפזת ולאחר מספר ימים  שלחו אותי למלונית להמשך בידוד. אלו היו ימים מאד קשים. הייתי ללא המשפחה שלי וללא בן הזוג שלי. הייתי במלונית 45 יום".

לאחר השחרור, החלה מאיה לקבל טיפול חדש. "מיד לאחר הזריקה הראשונה הרגשתי סוף סוף שאני נושמת. המצב הלך והשתפר וסוף סוף אחרי יותר מעשור יש לי איכות חיים. בשנה האחרונה הכרתי את בן זוגי ועכשיו אנחנו מתפנים סוף סוף לחשוב על הקמת תא משפחתי. נחסך ממני הרבה זמן, סבל, דאגה וכאבים. רבים חושבים בטעות שזו לא מחלה קשה. אומנם נאזל פוליפוזיס  זה לא סרטן, אבל זו בהחלט מחלה שאי אפשר לחיות איתה. הגעתי לא פעם למיון בסכנת חיים".

נאזל (צילום: פרטי)
כל כמה חודשים נאלצה לעבור ניתוח. איבתיסאם דבאג|צילום: פרטי

"כשהייתי מנסה לישון הייתי נחנקת. החיים שלי היו גיהינום"

לפני כשש שנים החלה איבתיסאם דבאג (69), תושבת חיפה לסבול משיעול טורדני. "בהתחלה חשבתי שזה יעבור אחרי כמה ימים אבל זה לא פסק. לא יכולתי לישון בלילה ולא הצלחתי לנשום כמו שצריך", היא מספרת, "הרגשתי כאילו יושב לי פיל על החזה". למרות הסבל והתסכול איבתיסאם לא הצליחה למצוא פתרון לבעיה. "פגשתי המון רופאים, נטלתי הרבה תרופות, אבל שום דבר לא עזר. אף אחד לא הצליח למצוא את הסיבה לבעיה. הרופאים פטרו אותי בכדור נגד שיעול ושלחו אותי הביתה".

איבתיסאם הופנתה לטיפול בבית החולים ושם אובחנה עם נאזל פוליפוזיס. בבית החולים הוחלט על ניתוח במהלכו ינקו את חללי המערות באף ויבצעו הליכים כירורגיים נוספים שמטרתם לעצב מחדש את חלל האף על מנת לאפשר זרימה טובה של אוויר. "רק בבית החולים גילו שיש לי פוליפים בסינוסים", מספרת איבתיסאם  "הרופאה הסבירה לי שאין סיבה להילחץ מפני שמדובר בפוליפים שפירים. אומנם זו מחלה שלא הורגת אבל פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים".

לאחר הניתוח חלה הקלה במצבה הרפואי: "הרגשתי שסוף סוף אני יכולה לנשום". אולם למרבה הצער, השיפור לא נמשך לאורך זמן, ולאחר פחות משנה מצאה עצמה שוב על שולחן הניתוחים. "הסינוסים שלי שוב נחסמו", היא משחזרת, "לא ידעתי כבר מה לעשות. לא הצלחתי להריח, חוש הטעם שלי נפגע, ואיבדתי את התיאבון. כשהייתי מנסה לישון הייתי נחנקת. החיים שלי הפכו לגיהינום". 

משפחתה וחבריה של איבתיסאם תמכו בה וניסו להקל על מצבה ללא הצלחה. בכל כמה חודשים היא נאלצה לעבור ניתוח מחודש לכריתת הפוליפים, אך לאחר תקופה קצרה, המצב חזר לקדמותו ולא חל שום שיפור. "הייתי כבר על סף ייאוש. המחלה הזו הפריעה לי בכל יום, בכל שעה ובכל דקה", היא מספרת. לפני מספר חודשים הרופא הציע לאיבתיסאם לנסות טיפול חדש שמיועד בכלל לחולים הסובלים מאטופיק דרמטיטיס ואסתמה. "זה היה נשמע מוזר אבל הסכמתי", היא מודה, "הייתי כל כך נואשת שלא היה אכפת לי לנסות".   

מאז שהחלה בטיפול החדש איבתיסאם חשה בהקלה משמעותית. "עברה כמעט שנה וזה לא יאמן – אני אדם אחר", היא מספרת, "חזרתי לחיים. אני יכולה להריח, לאכול ולישון ואני לא צריכה יותר לעבור ניתוחים. אלו דברים שנראים מובנים מאליהם אבל עבור לא מעט חולים עם נאזל פוליפוזיס זו ממש פריבילגיה".

_OBJ

"הייתי יוצא מחדר ניתוח וסופר לאחור עד לניתוח הבא"

חפיז ישראלוב (43) מקריית ביאליק סובל כבר שנים ארוכות מקשיי נשימה. "מאז שעליתי ארצה מאזרבייג'ן ידעתי שאני סובל מאסתמה אבל בשנים האחרונות הבחנתי שצד ימין של האף סתום לחלוטין", הוא מעיד, "לא יכול לנשום, לא יכול להריח וכשאני שוכב על הגב, כל נשימה הופכת לבלתי נסבלת" הוא מספר "הלילות הפכו לסיוט עבור בני משפחתי בגלל הנחירות הבלתי פוסקות שלי".

חפיז אובחן עם נאזל פוליפוזיס ונאלץ לעבור מספר ניתוחים להסרת הפוליפים שחסמו את מערות האף: "הייתי מגיע לבתי החולים לעבור ניתוחים באופן קבוע רק כדי לחוות הקלה למספר שבועות ואז חוזר חלילה" הוא מספר, "הייתי אורח קבוע במחלקה ובכל פעם שיצאתי מחדר הניתוח הייתי סופר לאחור עד לביקור הבא. אי אפשר לחיות ככה. זה סיוט שאני לא מאחל לאף אחד.  בניתוח האחרון הבטיחו לי שהסירו את הפוליפים בצורה יסודית ושלא אצטרך לעבור שוב את הפרוצדורה הזו, אבל אחרי חודשיים – האף נסתם שוב והפוליפים חסמו את זרם האוויר". 

חפיז מעיד שההחלמה מהניתוחים אינה פשוטה וכרוכה בכאב וחוסר נוחות. "ניתוח זה לא דבר קל. זה כואב מאוד וההרדמה לא נעימה בכלל. כשמתעוררים מהניתוח יש תחבושות שדחופות באף כדי לספוג את הדם ונושמים רק מהפה. כל פעם מחדש התפללתי שלא אצטרך לעבור שוב את הסבל הזה. לצערי זה היה הפתרון היחיד עבורי באותה עת".

לאחרונה חפיז החל בטיפול חדש: "נמאס לי מניתוחים. קשה לי עם אובדן חוש הטעם והריח, קשה לי עם הפגיעה באיכות השינה וקשה לי עם נשימה לא סדירה. הייתי סקפטי לגבות הסיכוי שמשהו ישתנה, אבל החלטתי בכל זאת לנסות", מעיד חפיז, "לא הייתה חזרה של הפוליפים ואין צורך בניתוח נוסף. יותר מזה, בעבר הייתי זקוק למשאף בגלל האסתמה וכעת נפטרתי גם ממנו. הטיפול הועיל לא רק לנאזל פוליפוזיס אלא גם לאסתמה. החיים שלי השתנו מקצה לקצה".