זן האומיקרון ממשיך להתפשט - ומביא לעלייה משמעותית במספר הנדבקים בקורונה בישראל, אך גם במספר החולים קשה שעומד הבוקר (ראשון) על יותר מ-200. בבתי החולים בארץ ובעולם בוחנים מקרים שלפיהם חולי האומיקרון, גם אלה במצב קשה, מחלימים מהר יותר. חלק מהמומחים מזהירים כי המגמה עלולה להשתנות: "הכול יכול להשתנות".
"אלו שמגיעים עם האומיקרון מגיעים עם תסמינים פחות קשים, אפילו לא ברור לפעמים אם מדובר באומיקרון או שפעת", העיד ד"ר אריאל אבקסיס, רופא ישראלי בצרפת. "באומיקרון - שמתי לב שזמני האשפוז קצרים יותר למטופלים. הווריאנט הזה פוגע גם בצעירים - הם מגיעים עם כאבי ראש וגרון רציניים, עד כדי קשיי אכילה. פה בצרפת, בכלל הצרפתים לא מתלהבים מהחיסונים. כשיש להם תסמינים - הם לא מגיעים. באומיקרון הם לא חווים שיעול והם לא הולכים להיבדק. אני מאמין שהמספרים גבוהים בהרבה ממה שמדווח, אבל בגלל שבאומיקרון אין שיעולים - אנשים לא לוקחים את המחלה ברצינות. הם לא מבינים".
ד"ר עמי נויברגר, מנהל מחלקת קורונה ומומחה בכיר למחלות פנימיות ברמב"ם העיד על מגמה דומה: "הזן הזה הוא לגמרי אחר, יש הרבה יותר הדבקות גם בתוך בתי החולים ולכן החולים הקשה הם חולים במחלות קשות אחרות שגם ככה היו בבית החולים ונדבקו בקורונה. אך אנחנו כבר שמים לב שיש הרבה פחות תחלואה קשה".
"באופן כללי, בשנה וחצי האחרונה אנשים שמתו מקורונה נחנקו מקוצר נשימה שהלך וגבר", הסביר ד"ר נויברגר, "אז ראינו גם בצילום חזה שהקורונה תופסת חלק ניכר מהריאות ולכן הם היו צריכים חמצן והנשמה. כרגע, ממה שאנחנו רואים באומיקרון - יש הרבה פחות חולי שמגיעים לשלב הזה. רוב האנשים מרגישים פשוט רע וחווים צינון וחום. יש מעט חולים קשה, לא כמו קודם - ומצבם של החולים הוא קשה כי יש להם עוד משהו חוץ מהאומיקורן. לדוגמה יש לנו במחלקת קורונה אישה שיש לה שבר מסובך ברגל ויחד עם זה היא נדבקה באומיקרון והיא לא מרגישה טוב, לכן אושפזה במחלקת קורונה. האומיקרון למעשה לא מסכן אותה - אלא פשוט גורם לה להרגיש רע".
עם זאת, ד"ר נויברגר סייג: "אנחנו רק בהתחלה של גל האומיקרון - והכול יכול להשתנות, כל מה שאני אומר יכול להיות עוד שבוע אחרת. גם אם התחלואה קלה עדיין העומס הולך ועולה, אני מנהל מחלקת קורונה ברמב"ם, המיטות מתמלאות, עוד ימים ספורים נצטרך לפתוח עוד מחלקה וזו השלכה קשה על חולים אחרים. יש עומס אך אם 12 אלף הנדבקים היו עם הדלתא זה היה סיפור אחר לגמרי". בבית החולים רמב"ם מאושפזים 3 חולים קשה כתוצאה מזן האומיקרון - מדובר בחולים עם מחלות רקע קשות שטופלו במחלקות אחרות בבית החולים ושהתגלה אצלם זן האומיקרון - לא חולים שהגיעו מתוך הקהילה."
במקביל, במשרד הבריאות עורכים מחקר שבודק אם ההחלמה מהאומיקרון הרבה יותר מהירה מהדלתא. אם תוצאות המחקר יצביעו שכן, מספר ימי הבידוד יופחת – והדבר יהווה בשורה למשק.
פרופסור פרידלנדר, מנהל מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בהדסה עין כרם אישר גם הוא ל-N12: "נראה שהחולים הקשים כעת מעט פחות קשים מהחולים הקשים בגלים הקודמים - פחות מהם מונשמים ונכון לעכשיו גם פחות קורסים במהירות ופחות מתים".
ולארי אלוש, סגנית מנהל פנימית קורונה בית החולים איכילוב, הוסיפה: "אנחנו רק בהתחלה של העבודה עם החולים הקשים מזן האומיקרון, גם כי יש פחות חולים קשה וגם החולים הקשים הם קשים פחות מזנים אחרים. לפי מה שאנחנו שמים לב עד כה, אך אנחנו רק בהתחלה. החולים קשה בזן האומיקרון שהגיעו אלינו עד כה הם חולים עם מחלות רקע קשות או אנשים מבוגרים מאוד. גם אם הם התחסנו בחיסון השלישי, אם הם נדבקו ויש להם מחלות רקע יש סיכוי שהם יחלו קשה. עוד לא הגיע אלינו נדבק באומיקרון שלא התחסן והיה בריא עד כה וחלה קשה.
אלוש ציינה: "אפשר כבר להגיד, בינתיים ממה שאנחנו רואים - החולים קשה באומיקרון פחות נזקקים לכמויות גדולות של חמצן בניגוד לחולים קשה בזנים האחרים, אנחנו לא צריכים לחבר אותם למכונת הנשמה פולשנית כמו שקרה עם זן הדלתא. זה עוד יכול להשתנות, השבוע הקרוב הוא המבחן האמיתי. מחלות הרקע שאיתם מאושפזים החולים קשה הן בין השאר מחלות לב, מחלות בכליות, מחלות בריאות, מחלות כבד או חולים אונקולוגים".
בארגון הבריאות העולמי מדגישים: "האומיקרון לא קל"
גם בארה"ב מתרחשת מגמה דומה לזו שבישראל. מומחי בריאות מעידים כי למרות ששיעור ההדבקה בקרב החולים בזן החדש גבוה - האומיקרון גורם לפחות מקרים חמורים ואשפוזים. "חלק מהסיבה שאנו רואים את ההפחתה באשפוזים ובמקרי מוות מאומיקרון היא שכבר הצלחנו לחסן חלק גדול מהאוכלוסייה", אמר ד"ר וויליאם צ'קלי, רופא ריאות וטיפול נמרץ בבית החולים ג'ונס הופקינס.
מאז שהאומיקרון החל להתפשט בארה"ב בחודש שעבר, רופאים וחולים מדווחים על התסמינים הבולטים שמייצר הווריאנט: "חום ושיעול שכיחים פחות במקרים של אומיקרון לעומת זנים קודמים". בבריטניה, התסמינים הנפוצים יותר של הזן החדש כוללים נזלת, התעטשות, כאבי ראש ועייפות. ד"ר גרג מילר, אחד הרופאים בחדר מיון בוושינגטון העיד: "בניגוד לחולים עם דלתא וזנים קודמים אחרים של קורונה, מי שנדבק באומיקרון 'נוטה פחות לאבד את חוש הריח'". עם זאת, בארגון הבריאות העולמי הזהירו שאין לראות באומיקרון זן "קל".
על פי המחקרים עד כה, התסמינים של האומיקרון באופן כללי נוטים להיות פחות חמורים מאלו של דלתא או הזנים הקודמים של הקורונה. על פי מחקר שנערך בדרום אפריקה (שם הווריאנט זוהה לראשונה) ייתכן שהסיבה לכך היא שהזן לא מצליח "לפלוש לרקמת הריאה", מה "שמוביל לפחות דלקת ריאות ומחלה פחות חמורה". ד"ר אנתוני פאוצ'י, המומחה הבכיר למחלות זיהומיות בארה"ב ציטט בשבוע שעבר שורה של מחקרים על ההשפעה של האומיקרון על עכברים ואוגרים. "הוכח שהנגיף מסוג האומיקרון מתרבה טוב מאוד בדרכי הנשימה העליונות ובסימפונות", אמר.
במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (ה-CDC) מעריכים שהסיבה למספר הנדבקים הגבוה באומיקרון הוא בין השאר, בגלל עמידותו הגבוהה לחיסונים בהשוואה לזן הדלתא. לפי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קופנהגן, נמצא כי האומיקרון מדבק פי 2.7 עד 3.7 יותר מהזן הקודם בקרב מחוסנים.
המומחים העידו כי לעומת תקופת הדגירה של דלתא בקרב החולים שהייתה כ-4 ימים, בקרב האומיקרון מדובר בכ-5 ימים בממוצע. "בעוד עם דלתא, מטופלים אולי לא יפתחו תסמינים עד 4 או 5 ימים לאחר ההדבקה, עם אומיקרון, חולים יפתחו תסמינים תוך יומיים עד שלושה לאחר ההדבקה".