"משרד הבריאות השתמש בוועדה לצורך הכפשות אישיות": בסוף השבוע פרסמה הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור במשרד הבריאות אזהרה נגד גורו הכושר דור אקשטיין, שמככב ברשתות החברתיות ומציע ללקוחותיו תוכנית אימונים הכוללת אכילת מזון מהיר. בהודעה החריפה בעניין אקשטיין הבהיר המשרד כי הוא "לא מוסמך לעסוק במקצוע בריאות כלשהו והמידע בפרסומיו לא יכול להוות תחליף לייעוץ תזונאי". בדיקת N12 מגלה כי אקשטיין לא לבד: לאורך שנת 2021 פורסמו 19 אזהרות דומות נגד רופאים ותזונאים. במגפת הקורונה חלק ניכר מהאזהרות של משרד הבריאות הוקדש למי שהטיל ספק ביעילות החיסונים.
לאחר שרופאת הילדים ד"ר אפרת שור פרסמה מאמר תחת הכותרת "מדוע לא אמליץ לחסן ילדים לקורונה", הוועדה המדוברת פרסמה בתגובה: "במאמרך יש סכנה לפגיעה בבריאות הציבור, במעמד מקצוע הרפואה ובאמון הציבור בו. דברייך מתאפיינים בהשתלחות פופוליסטית ללא כל בסיס".
גם ד"ר אמיר שחר, המנהל את המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים לניאדו שבנתניה, הופיע בסרטון ובו קרא להימנע מחיסון ילדים. לכך התייחסה הוועדה במילים: "הסרטון יוצר אפקט הפחדה ואי-אמון, ומשרת בפועל קבוצות שוליים. אתה מטעה באופן שבו אתה מציג את דעתך הפרטית והבלתי מבוססת ותורם ליצירת הפחדה ומצג שווא". לדבריו, ההתנהלות של משרד הבריאות היא כוחנית, לא ראויה ומונעת השמעת דעות אחרות: "בזמן המגפה המשרד עשה שימוש בוועדה להטעיית הציבור לצורך הכפשות אישיות. האם לומר שמנת הבוסטר ניתנה ללא מחקר זו הטעיה? זו עובדה". רופאים נוספים שמשרד הבריאות הזהיר נגדם בעקבות עמדתם על החיסונים הם פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר מיכל הרן וד"ר אבשלום כרמל.
מהלומה נוספת מהתקופה האחרונה היא המתקפה של משרד הבריאות נגד פרופ' עידית מטות מבית החולים איכילוב, לאחר שזו מתחה ביקורת על מדיניות הבידודים. ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות: "את הסגנון בניסוח ההודעות ניתן היה לעשות אחרת, באופן שבו הביקורת הנכונה והמוצדקת תתקבל בצורה טובה יותר בידי הציבור. כשהביקורת נעשית בצורה לא פרופורציונלית, התוצאה היא אנטגוניזם במקום קבלה והבנה".
מתקפה ציבורית גם הופנתה כלפי העיתונאים אורלי וילנאי וגיא מרוז, שבסרטם "ומה אם כל העולם טועה" טענו כי מדיניות הסגרים שכמעט כל העולם יישם - מזיקה הרבה יותר מאשר מועילה. חלק מהקולות נגדם היו: "אויבי ציון", "מכחישי קורונה" ו"מסוכנים". במקרים מסוימים מתפרסמות אזהרות נגד רופאים אלטרנטיביים כמו במקרה של אורן זריף, שמציג עצמו כבעל יכולות על-טבעיות. בדומה להודעה נגד אקשטיין, הפעם נכתב כי זריף "אינו מוסמך לעסוק ברפואה או במקצוע בריאות כלשהו".
איך מחליטים מפני מי להזהיר?
משרד הבריאות מקבל תלונות לנציבות פניות הציבור מאזרחים שחשו כי נפגעו משירותים רפואיים או מהמלצות בריאותיות שונות. במידת הצורך, הפניות מובאות לבחינת הוועדה המייעצת לבדיקת הטעיית הציבור בנוגע לפרסומי בריאות, שמאתרת פרסומים מוטעים על מוצרי בריאות, מתחזים לבעלי הסמכה רפואית ומי שעוסקים בתחומי טיפול שאינם מוכרים ומאושרים.
בראש הוועדה עומדים ד"ר איריס לייטרסדורף ועו"ד אייל חקו. מנכ"ל משרד הבריאות הוא שממנה את חבריה והיא מורכבת מנציגי רפואה, שירות המזון, תזונה, טכנולוגיות רפואיות, רפואת שיניים ורוקחות, לצד נציגים מתחום ההסברה, משרד הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן והמועצה לצרכנות.
הוועדה פועלת ביחס לפרסומי מוצרי בריאות שונים אשר המשותף לכולם הוא הצגתם כתורמים לבריאות ללא ביסוס מדעי מספק. זאת בעוד הם משמשים לטיפול, מניעה ואבחנה של מחלות ומצבים רפואיים. מדובר במוצרים שמשרד הבריאות לא אישר רשמית, או כאלו שמפורסמים בניגוד להתוויה שלשמה אושרו.
בתחילת דרכה הוציאה הוועדה פרסומים בודדים בלבד מדי שנה, אך בשנים האחרונות עומד הממוצע על 20 אזהרות כאלו בשנה. בין התחומים שנבחנים: תוספי תזונה, מוצרי מזון, תמרוקים, מוצרים הומאופתיים, מוצרים לבריאות השן, טכנולוגיות רפואיות ואביזרים רפואיים שלא אושרה להם התוויה רפואית בידי המשרד. בכל אחד מהמוצרים הללו, המניע הכלכלי האישי עלול לגבור על האינטרס של בריאות הציבור - ובכך להטעות אותו.
"נצפה זינוק בפעילות, לצמצם נזק לציבור"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מטרת הוועדה היא לסייע לצמצם נזק לבריאות הפרט ולבריאות הציבור, משימוש בטיפולים לא מבוססים או הימנעות מטיפול מבוסס מחקרית ומקובל, כתוצאה מהטעיה. השיווק המטעה לצרכן נעשה לעיתים תוך שימוש במסרים שלא עברו הערכה ע"י הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות או ללא ביסוס מדעי מקובל או על מוצרים שלא אושרו באופן רשמי ע"י משרד הבריאות או המפורסמים בניגוד להתוויה שלשמה אושרו על ידי משרד הבריאות, כאשר המניע הוא כלכלי ועלול להטעות את ציבור הלקוחות הפוטנציאליים".
"ככל שגוברת מרכזיות הרשתות החברתיות, יש עלייה בכמות הפרסומים המטעים. בשנה האחרונה נצפה זינוק הן בפעילות הכוללת והן בפעילות ייעודית לקורונה. כשמדובר בפרסום מטעה ע"י מטפל בעל רישיון, מודגשות הן העבירות על החקיקה המתאימה והן העבירות על כללי האתיקה של פרסום מידע לא מבוסס לציבור הרחב, וגרימת הפחדה ורתיעה מטיפולים מקובלים. האיסור להטעות את הצרכן הנו עיקרון יסוד מהותי בחברה הישראלית, המקבל את ביטויו בחוק הגנת הצרכן".