ההמלצה לאשר חיסון רביעי לאוכלוסייה מבוגרת מעל גיל 60 תפסה רבים במערכת הבריאות בהפתעה גמורה. כל יום שעובר ומנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש לא מאשר את ההמלצה רק מדגיש ומגביר את המבוכה סביב אותה החלטה, שהתקבלה על ידי הצט״מ. מי הוא הצוות המסתורי שברוב קולות החליטה להתחיל סבב חיסונים נוסף ומי הם חבריה? 

ההחלטה השנויה במחלוקת של הצוות, העלתה תהיות רבות סביב התנהלות משרד הבריאות בעניין. איך זה שכמעט 90% מהחברים בצט"מ הצביעו בעד להתחיל לחסן את האוכלוסייה, עוד לפני שבכלל התחיל הניסוי בשיבא? פרופ' גילי רגב משיבא, שאינה חברה בצט"מ, כבר אמרה שהיא מתנגדת בשלב הזה, וכך גם גם פרופ' דרור מבורך מהדסה עין כרם שאמר שמדובר בהחלטה שאינה מבוססת מדעית ורפואית, ושאם היה חבר בצט"מ היה מצביע נגד.

״כמה מהם רופאים - וכמה מהם לא רופאים״

תגובת משרד הבריאות על הרכב הצט״מ

יום אחרי ההחלטה של הצוות, פרופ' מבורך התראיין ואמר כי ההחלטה אינה מבוססת מדעית כלל: ״איך אני מסביר את זה (ההמלצה)? תראה, הצוות הזה הוא צוות גדול מאוד, יש בו לא מעט לא רופאים, יש בו לא מעט אנשים שבוא נגיד - הבנתם של המערכת החיסונית היא שונה משלי אולי".

כאשר פנינו למשרד הבריאות באשר לאודות חברי אותו צוות, נכתב במייל רשמי: ״כמה מבין חברי ועדת החיסונים והצט"מ, שהשתתפו בהצבעה על חיסון רביעי למבוגרים מעל גיל 60, הם רופאים - וכמה הם לא רופאים״. משרד הבריאות לא נתנו מספרים, אבל הם שלחו את רשימת חברי הצט"מ. חלקם מוכרים אבל רבים אחרים לא, וכשבדקנו מי הם ומהו הרקע הרפואי של כל אחד ואחד מהם - הופתענו.

פרויקטור הקורונה פרופסור סלמן זרקא (צילום: אבשלום שושני, פלאש/90 )
פרויקטור הקורונה - חלק מהצט״מ|צילום: אבשלום שושני, פלאש/90

ממצא ראשון: רוב חברי הצט"מ הם לא רופאים

רוב חברי הצוות שמגבש את ההמלצות הרפואיות הכי רגישות עבור מדינת ישראל ובראשן חיסוני הקורונה, הם לא רופאים. וליתר דיוק - רק 42 מהם רופאים, ומכיוון שבצט"מ יש 90 חברים - מדובר בפחות מחצי. 

אלה חברי הצט"מ שהם כן רופאים: פרופ' סלמאן זרקא, פרופ' צחי גרוסמן, ד"ר בועז לב, ד"ר טל ברוש, פרופ' גליה רהב, ד"ר ארנון שחר, ד"ר שרון אלרעי פרייס, ד"ר אודי קלינר, ד"ר אמיליה אניס, ד"ר רועי סינגר, פרופ' ליטל קינן בוקר, ד"ר אהרונה פרדימן, ד"ר עפרה חבקין, פרופ' יהודה כרמלי, ד"ר ליאון פולס, פרופ' קובי מורן גלעד, ד"ר רונן בן עמי, פרופ' אורן צמחוני, פרופ' דוד גרינברג, ד"ר יאן מיסקין, פרופ' רן בליצר, פרופ' מנפרד גרין, פרופ' מאיר אורן, פרופ' דני כהן, פרופ' שמואל רשפון, ד"ר אשר וינדר, ד"ר יסמין מאור, פרופ' דנה וולף, פרופ' מיטשל שוואבר, ד"ר רבקה שפר, ד"ר סוניה חביב, פרופ' מיכאל דרשר, ד"ר הדר אלעד, פרופ' ירון ניב, ד"ר דרור דיקר, ד"ר אירית לקסר, פרופ' נמרוד מימון, ד"ר רם שגיא, פרופ' דורית ניצן, ד"ר מיכל שטיין, ד"ר יעקב חן, ד"ר סיגל ליברנט טאוב.

מסיבת עיתונאים משרד הבריאות (צילום: שלו שלום, TPS)
ד״ר אלרעי-פרייס - חברה בצוות|צילום: שלו שלום, TPS

 ממצא שני: אלו שאר חברי הצוות

 הרוב של חברי הצוות, 48 ליתר דיוק, הם בין השאר גם וטרינרים, דוברות, פקידים, יועץ משפטי וחוקרת תקשורת. על פי הרשימה שהעביר לנו משרד הבריאות, 16 מחברי הצט"מ שהשתתפו בהצבעה על החיסון הרביעי, הם לכאורה חסרי הכשרה רפואית קלינית שהיא רלוונטית לקבלת החלטות מהסוג הזה: 8 פקידים בכירים במערכת הבריאות, 4 וטרינרים, 3 דוברות וחוקרת תקשורת אחת.

 אלה הם חברי הצוות הנוספים: פרופ' נורית גוטמן, החוג לתקשורת באוניברסיטת ת"א,  גל רותם גולן, דוברת במטה ההסברה של המאבק בנגיף הקורונה, משרד הבריאות, ענת דניאלי לב, דוברת משרד הבריאות, עינב שמרון, לשעבר דוברת משרד הבריאות, ד"ר גל זגרון - מנהלת אגף מזיקים והדברה, משרד להגנת הסביבה (וטרינרית), ד"ר ניר רודולר, שרות המזון הארצי, משרד הבריאות (וטרינר),  ד"ר שלמה בלום מנהל המעבדה לבקטריולוגיה, משרד החקלאות (וטרינר), ד"ר דן דוד מנהל החטיבה למעבדות בקטריולוגיות, המכון הווטרינרי (וטרינר), יורם רובינשטיין, מנהל אגף ביטחון במשרד הבריאות, אורן פרסלמן, אגב התקציבים, מטה משרד הבריאות, תא"ל במיל' יוסי אילוק, ראש משל"ט הקורונה (עד 2018 היה קצין לוגיסטיקה ראשי בצה"ל), שמואל רזניקוביץ, מנהל אדמיניסטרטיבי, מרכז גריאטרי דורות, נתניה, עו"ד גדעון צוריאלי, היועץ המשפטי לנציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים (משרד הבריאות), רן אדלשטיין מנהל המחלקה ללוגיסטיקה, האגף לשעת חרום (משרד הבריאות), רוני צדוק, האגף לשע"ח (משרד הבריאות), רפי גולני, מנהל האגף לשע"ח (משרד הבריאות).

 

פרופ' גליה רהב (צילום: n12)
פרופ׳ רהב - חברה בצוות|צילום: n12

ממצא שלישי: זהותם של כ-20 מחברי הצט"מ – חסויה

 בנוסף לכל אלה שהוזכרו עד כה, ברשימת חברי הצט"מ יש גם 3 אחיות, רוקחת, מנהלת מעבדה וסטטיסטיקאי. כלומר עד עכשיו ספרנו 64 חברים, אבל במשרד הבריאות אומרים שבצט"מ יש כ-90 חברים. אז לאן נעלמו לנו עוד 26? מתברר שזהותם של כמעט שליש מחברי הצט"מ היא בכלל חסויה, כי מדובר בנציגי צה"ל, משרד הביטחון, המל"ל והמכון הביולוגי.

כך זה מופיע ברשימה שלו משרד הבריאות: נציגי מרכז מידע והידע הלאומי למאבק בקורונה (אנשי אמ"ן), נציגים מהמכון למחקר ביולוגי בישראל, נציג מר"פ (פיקוד העורף), נציג רע"ן הערכות בתי חולים לשעת חרום (פיקוד העורף), נציג רמ"ד אפידמיולוגיה (מפקדת קצין רפואה ראשי), נציג רע"ן בריאות הצבא(מפקדת קצין רפואה ראשי), נציג יחידת תבונה (משרד הביטחון), נציג יחידת תבונה, רמ"ד ענף רפואה בצה"ל, נציג האגף ללוחמה בטרור ביטחון פנים ועורף (המטה לביטחון לאומי), נציג רמ"ד ביולוגי, (פיקוד העורף), נציג רמ"ד היערכות בתי חולים (פיקוד העורף), נציג חטיבת הרפואה (משרד הבריאות).

הצוות הרפואי במחלקת הקורונה של צה
מי הם החסויים? נציגי פיקוד העורף וחיל הרפואה|צילום: דובר צה''ל, דובר צה"ל

חשוב להדגיש כי הצט״מ עוסק במגוון של נושאים שקשורים בהתמודדות עם וירוס הקורונה, כולל נושאים משפטיים, לוגיסטיים והסברתיים. כך שיש היגיון בכך שיהיו בו גם חברים שאינם רופאים. השאלה היא האם זה ראוי ונכון שחברים אלו ישתתפו בהצבעות על חיסונים - נושא שהוא לגמרי רפואי. בכירים במשרד הבריאות עמם שוחחנו הביעו הערכה רבה לצט"מ, אבל אמרו שכאשר מדובר בהחלטות רפואיות טהורות כמו חיסונים לילדים או מנה רביעית למבוגרים - מוטב שרק הרופאים יצביעו.

לסיכום, לא ברור למה בכלל צריך מספר כה רב של נציגים של מערכת הביטחון, בסוגיה כה אזרחית. שאלות נוספות שעולות הן למה יש בצוות הרבה אנשים שלא נראה כי יש להם קשר להצבעה בסוגיה רפואית כזאת. במשרד הבריאות יוכלו כמובן לטעון שלא כולם השתתפו בהצבעה על המנה הרביעית לבני 60 ומעלה, אבל לא ניתן לדעת את זה כשההצבעות של הצט"מ עצמן הן חסויות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: ״ניהול מגפה עולמית הינו אירוע מורכב, הצט״מ וועדת החיסונים הינם גופים מקצועיים בהם יש חשיבות גבוהה לעירוב של גופי ידע מרובים כמו סטטיסטיקאים, מתימטיקאים, אפידמיולוגים וטרינרים, רופאי ילדים ואחיות בריאות הציבור. העוצמה של ההחלטה היא מעצם העירוב של גופי המקצוע השונים, שמפרים ומבקרים אחד את השני, וכך מקבלים להחלטות הטובות ביותר. עמדות הצט"מ הן המלצות מנומקות ומתועדות. לכל עמדה יש ביקורת אפשרית בשל רמת אי הוודאות הגבוהה המלווה את האירוע״.