כמעט שנה וחצי חלפה מאז הופעתו של חולה הקורונה הראשון בישראל. המדינה עברה שינויים רבים באופן הטיפול והתמודדות עם המגפה אך נושא השימוש בבדיקות מהירות נותר במחלוקת. אתמול (רביעי) החליט הקבינט לקיים בדיקות מהירות בכניסה למוסדות גריאטריים ובקייטנות ובמחנות קיץ עם יותר מ-100 משתתפים.
ההחלטה מציתה שוב את הוויכוח בין חלק מגורמי המקצוע שדבקים בשימוש בבדיקות PCR המוכרות לבין הייבואניות שמעודדות שיטה חדשנית, יעילה וזריזה יותר של בדיקות קורונה מהירות.
בתחילת המגפה, המדיניות שאותה הוביל מנכ"ל המשרד דאז, משה בר סימן טוב הייתה להסתמך על בדיקות ה-PCR שתוצאותיהן נותחו במעבדות של משרד הבריאות. על אף שהיו יוזמות רבות של חברות וייבואנים ישראלים לקחת חלק במאמץ מערך הבדיקות - חסמים רגולטורים ובירוקרטים מנעו את התקדמות המהלך.
גם ראש אגף שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס התנגדה מאז כניסתה לתפקיד לביצוע בדיקות קורונה מהירות. החשש של בכירי המשרד היה מפני אובדן שליטה על נתוני התחלואה בקורונה, כך שלא יהיה ניתן לדעת במדויק מי הם חולי הקורונה החיוביים בכל רגע נתון.
בחודש יולי 2020 הוחלט על הקמת צוות לקטיעת שרשראות ההדבקה וסגן שר הבריאות דאז יואב קיש מונה כגורם האחראי על הבאת טכנולוגיות חדשות להתמודדות עם המגפה. כאן חלה נקודת המפנה בקשר עם הייבואניות של בדיקות הקורונה המהירות לישראל.
בנובמבר 2020 החל פיילוט לפתיחת התיירות ב"איים הירוקים" בים המלח ובאילת. בתקופה של כשלושה שבועות בוצעו כ-60 אלף בדיקות קורונה מהירות אך לאחר כשלושה שבועות הפיילוט נפסק בעקבות עלייה בתחלואה. גם כאן הוחלט להגביל את רמת המעורבות של הבדיקות המהירות, ובהחלטת הממשלה נקבע כי הבדיקות המהירות ישרתו את תושבי אילת והעובדים באתרי התיירות והמלונות. הנופשים לעומת זאת ביצעו בדיקות PCR לפני הגעתם לחופשה.
"כמו תמנון עם זרועות רבות"
במקביל לקיומו של הפיילוט, משרד הבריאות הוציא מכרז לרכש של בדיקות קורונה מהירות. חברות רבות הגישו את מועמדותם, חמישה ספקים עברו לשלב הסופי אך עד היום המכרז לא נסגר. "ההתנהלות באותה תקופה הייתה ש'מחליטים שלא להחליט'", אמר גורם המעורה בפרטים. "חלו שינויים מיום ליום וההתנהלות הייתה תזזיתית, כמו תמנון עם זרועות רבות שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר: המנגנון הפוליטי, פיקוד העורף, משרד הבריאות, המשל"ט ופרויקטור הקורונה שהתחלף אחת למספר חודשים".
באיגוד המעבדות בישראל מתנגדים בתוקף לכניסתן של הבדיקות המהירות, כשהטענה העיקרית היא שהן אינן אמינות מספיק. אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים והביולוגיים בישראל אמרה לN12-: "אם הממשלה תקבל החלטה על הבדיקות המהירות, היא תעשה טעויות רבות יותר מהממשלה שקדמה לה. לבדיקות המהירות יש אחוזים גבוהים של אי דיוק. זו לא מסננת טובה, כך שזה סתם בזבוז של זמן וכסף. אם אנחנו לא יכולים לסמוך על מהימנות הבדיקות המהירות - איזה טעם יש בהם? הפוליטיקאים החדשים חושבים שהם ממציאים את הגלגל וזה פשוט אבסורד".
לדבריה של אסתר, פתיחת השוק לייבואני בדיקות מהירות עלולה להוביל גם לזיופים בתוצאות: "הבדיקות אינן ממוחשבות ולא מסונכרנות עם משרד הבריאות כך שיש סכנה לזיופים, זו זריעת חול בעיני הציבור. הכניסה והיציאה מהגבולות בשדה התעופה צריכה להיעשות במסננת הצפופה ביותר. בדיקות קורונה מהירות אינן עונות על ההגדרה הזו".
חברה בולטת בהפצת הבדיקות המהירות בישראל היא חברת "סופיה". שגיא יניב מנהל שיווק ומכירות של סופיה ישראל מקבוצת 'רימיפארם' סיפר: "האזרחים לא באמת מחכים להחלטות של קבינט הקורונה ומשרד הבריאות. הבדיקות המהירות לא הפסיקו אף פעם וביצענו אותם במרכזים רפואיים כמו 'ביקורופא' ולקוחות נוספים שהשתמשו באופן פרטי בשירות של בדיקות קורונה מהירות".
לדבריו של שגיא, מלאי גדול של אלפי בדיקות ליממה מוכן לשימוש מיידי, מרגע שתקבל ההחלטה: "אנחנו ערוכים לממש מיד את החלטת הקבינט. אם יוחלט על מרכזי בדיקות מהירות במוסדות גריאטריים יש לנו את הניסיון והיכולת לספק את זה. עשינו בכל בתי האבות הדרכות לצוותים כיצד לתפעל את המכשיר, לדגום ולקרוא את התוצאות. יש לנו את היכולת להתחיל כבר ממחר בבוקר את התו הירוק החדש שיוציאו לפועל".
שגיא הוסיף: "גם בעולם החלו עם בדיקות PCR ובסוף הבינו שצריך לשלב את שתי הבדיקות: הבדיקות המהירות זולות ויעילות יותר, לצד מקרים אחרים שבהם עדיף להישאר עם השיטה הישנה. עקומת הלמידה לקחה זמן אבל כיום מבינים בכל רחבי העולם את החשיבות של הבדיקות המהירות: בשדות תעופה, מקומות עבודה וכניסה לבתי עסק".
אז למה דווקא עכשיו בדיקות מהירות?
אתגר נוסף שהיווה מכשול בהצלחת הבדיקות המהירות בעבר הוא שאלת כיסוי העלויות: בתחילה העלות נפלה על בתי העסק, לאחר מכן במסגרת פיילוט לפתיחת אטרקציות לילדים - התבקשו ההורים לשלם את עלות הבדיקה מה שהכפיל עבורם את מחיר הבילוי. כעת מתכוונים במשרד הבריאות לממן את הבדיקות שנוגעות לפעילויות ילדים.
כעת גורמי המקצוע במשרדי האוצר והבריאות מקיימים דיונים כדי לקבוע את תנאי המימון. המדינה צפויה לממן חלק ניכר מבדיקות הקורונה המהירות אך לא בכל יוזמה פרטית יינתן מימון מלא. ההחלטה הסופית תתגבש עד השבוע הבא והמימון יינתן במסגרת חובת הבדיקות במוסדות גריאטריים ובאירועים המוניים לילדים שיעמדו בקריטריונים מסוימים.
פרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש התייחס לכך: "הבנו שלצורך פעילויות רבות העלות על הפרט גבוהה מדי. הכיוון שלנו שהבדיקות בפעילויות ילדים יהיו ממומנות על ידי המדינה. אנחנו צריכים לסכם את זה עם כל הגורמים הרלוונטים והממשלה".
נשאלת השאלה מדוע כעת משרד הבריאות מוכן לבחור במהלך של בדיקות מהירות למרות ההתנגדויות בפעמים הקודמות. על כך אומר מקורב לשר הבריאות הורוביץ: "רוב אוכלוסיית ישראל מחוסנת כעת ולכן הוחלט לקחת שיקול סביר של שימוש בבדיקות מהירות - במקום להטיל הגבלות חריפות של סגר או מניעת אירועים והתקהלויות, הוחלט לבחור במהלך מאוזן כדי לא להגביל ולעצור את המדינה. האופציה של בדיקות מהירות היא טובה מספיק ומשתמשים בה ברחבי העולם".
פרופ' אש אמר: "זה אתגר לוגיסטי וכלכלי. הפעם אנחנו רוצים לנסות לעשות את זה בצורה כזו שזה לא בהכרח יהיה בכניסה לאירוע אלא יהיה אפשר לעשות את הבדיקה מראש בעמדות כמו קיוסקים. אני מקווה שנוכל להוציא את התכנית לפועל במהירות".