כשפתיחת שנת הלימודים כבר באופק, הוויכוח על אורך ימי הבידוד עולה שלב: לאחרונה הממשלה החליטה לקצר את תקופת הבידוד ל-7 ימים בכפוף לשתי בדיקות שליליות. חולי קורונה שאומתו כחיוביים לנגיף - יוכלו להשתחרר מהבידוד לאחר 10 ימים, גם ללא בדיקה אם בשלושת הימים האחרונים לא חשו תסמינים כלל. על פי נתוני משרד הבריאות, 80% מהמחוסנים שנדבקו בקורונה - לא הדביקו אף אדם אחר. בעקבות המידע החדש שנאסף וצעדים שונים שנעשים ברחבי העולם - יש מי שחושב כעת שהגיע הזמן ל"שינוי גישה" במדיניות הבידודים בישראל.
מי צריך בידוד?
כיום, כל מי שחש תסמינים צריך לבצע בדיקת קורונה ולהיכנס לבידוד עד לקבלת התוצאה. חוזרים ממדינות אדומות מחויבים בבידוד של עשרה ימים שאותו ניתן יהיה לקצר לאחר שבעה ימים עם תוצאת בדיקה שלילית. גם חוזרים משאר המדינות מחויבים בבידוד של 24 שעות עד לקבלת התשובה. מי שאותר כחיובי - גם אם הוא מחוסן באופן מלא, נכנס לתקופת בידוד של עשרה ימים לפחות.
סיקור הקורונה ב-N12:
- "התו השמח" - עונת החתונות לא תיפגע
- שאלות תשובות | האם צריך חיסון שלישי לקורונה?
- זן הדלתא בעולם: המדינות מתקשות למנוע את ההתפשטות
אם פגשתי חולה מאומת - האם אני מחויב בבידוד?
מי שאינו מחוסן והיה במגע הדוק עם חולה קורונה, צריך להיכנס לבידוד. כשמחוסנים ומחלימים - פטורים מבידוד. למרות זאת, בתקופה האחרונה חל תקדים שנובע מהתפשטות זן הדלתא. במהלך החקירה האפידמיולוגית ייתכן שתינתן הנחיה גם למחוסן שהיה במגע הדוק עם חולה - לבצע בדיקת קורונה ולהיכנס לבידוד עד לקבלת תשובה שלילית. כשמתקבלת תוצאה שלילית - המחוסן יכול לצאת מן הבידוד, אך אם הוא מתגלה כחיובי הוא נכנס לבידוד עד להחלמתו.
"החיים שלנו נגמרים בעקבות מדיניות הבידודים"
ד"ר רעיה ליבוביץ מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב טוענת כי היום אין צורך בבידודים הארוכים. "אני חושבת שכל מדיניות הבידודים היא מופרכת", אמרה והסבירה: "הסיכוי שחולה א-סימפטומטי ידביק הוא קלוש וכשהווירוס מסתובב הסיכוי להידבק ממי שנחשף או ממי שאינו נחשף הוא זהה. בכל הופעה של סימפטומים על בן אדם לבודד את עצמו מתוך אחריות אישית, ללא קשר לבדיקות קורונה".
"עם זאת - צריך להפסיק לחלוטין את הבידודים של חולים א-סימפטומטיים", הוסיפה ואמרה: "מחקרים מראים כי הסיכוי של חולה ללא תסמינים להדביק אדם אחר הוא נמוך מאוד. מצד שני - כלל הציבור צריך להקפיד על ריחוק חברתי ועטיית מסכות. החיים שלנו נגמרים בעקבות מדיניות הבידודים הנוקשה, זה פוגע במשק, בחינוך וברווחת הילדים".
יש מי שמחזיק בעמדה אחרת - שיש להמשיך עם הבידודים אך לקצר אותם למינימום האפשרי. פרופ' איתן פרידמן, מייסד היחידה האונקוגנטית בביה"ח שיבא תל-השומר הסביר: "לפי העובדות המדעיות שמונחות לפנינו: הממוצע בין ההדבקה להופעת התסמינים עומד על חמישה ימים. אדם מתחיל להיות מדביק רק לאחר שלושה ימים מרגע ההדבקה והבדיקה הופכת להיות חיובית - רק כאשר עומס הנגיפי מספיק גבוה וזה קורה כשלושה ימים לאחר שהוא נדבק. לכן אם לאדם אין תסמינים עד ליום הרביעי - אין שום טעם לבודד אותו".
בין שרי הבריאות והחינוך מתנהל מאבק בנוגע לגיבוש מתווה החזרה ללימודים במערכת החינוך, והאם התלמידים יזדקקו להיכנס לבידוד. "אני חושב שאם ילד נמצא מאומת ויש לו תסמינים, צריך לאפשר בדיקה מהירה למי שסביבו ורק מי שיוצא פעמיים חיוביים צריכים לבודד אותו והיתר צריכים להמשיך בחייהם", אמר פרופ' פרידמן. "זה טירוף מה שקורה כאן. מזמן היה צריך להכניס את הבדיקות המהירות - כפי שעושים בבריטניה. לא צריך לבודד עשרה ימים, הבידודים צריכים להיות מינימליים. ודאי בתקופה שגם מי שחולה, אם הוא מחוסן פעמיים המחלה היא מאוד קלה והוא גם פחות מדבק".
שאלה נוספת שעומדת על הפרק היא מדוע לא מחשבים את תחילת תקופת הבידוד לפי הופעת התסמינים. בימי ראשית המגפה, כך היה נהוג בישראל וגם במדינות נוספות ברחבי העולם. לאחר מכן חל שינוי בגישה ותקופת הבידוד נקבעה ל-14 ימים מרגע קבלת תוצאה חיובית.
ד"ר מאיר עזרא, רופא ילדים במכבי שירותי בריאות ויו"ר 'מחוסגן' הסביר את החשיבות: "בעבר הבידוד נקבע לפי תחילת הופעת התסמינים אך במוקדי הקורונה זיהו שיש אי התאמה בין הדיווחים בתיקים הרפואיים לבין העדות של הנדבקים בנגיף. זה יצר המון ויכוחים מול החולים שניסו לקצר את הבידוד ולכן יש היגיון בהנחיות ל'יישור קו'. כשתקופת הבידוד נגזרת מתוצאת הבדיקה החיובית - זה מעודד את הציבור לגשת ולהיבדק מיד עם הופעת התסמינים. בסופו של דבר גם זמן הבידוד הוא ממוצע ובקצה יש אנשים שעלולים להדביק אחרים. בסופו של דבר זה ניהול סיכונים והתקופה שהוגדרה כעת מתאימה לניהול סיכונים סביר".