משרד הבריאות פרסם הבוקר (רביעי) את תוצאות דוח מדדי האיכות של בתי החולים בשנת 2020. הדוח בדק את בתי החולים במגוון רחב של נושאים ובהם: היכולת לבצע צנתור לב תוך 90 דקות מרגע ההגעה לבית החולים, טיפול בשבץ מוחי, פעולות למניעת זיהומים בבית החולים, היכולת לאתר בזמן דיכאון אצל מאושפזים ויולדות, מתן חיסונים לתינוקות, מניעת נזקי סוכרת בקשישים ועוד.
בפתח הדוח כתב פרופ' ירון ניב, ראש התוכנית הלאומית למדדי איכות במשרד הבריאות: "למרות מגפת הקורונה והירידה בפעילות בתי החולים, לא הייתה פגיעה באיכות הטיפול הן במחלקות הקורונה והן במחלקות הרגילות. גם השנה, על אף ההתפרצות העולמית, אנו ממשיכים לקדם את מערכת הבריאות ואיכות הטיפול ובוחנים הוספת מדדי איכות ייעודיים שיסייעו בקידום הטיפול בקורונה".
בעקבות המגפה, הוחלט שלא למדוד השנה חלק מן היעדים שבהם נדרשים לעמוד בתי החולים, וזאת בשל הקושי שנוצר מהמצב החריג. מהדוח עולה כי בשנת 2020 חלה ירידה בתפקוד של בתי החולים בכמה תחומים, והבולט בהם הוא המצב במחלקות הפנימיות.
וכך נרשם בדוח: "בבתי החולים הכלליים נצפתה ירידה ברורה בהיקף הפעילות של המדדים בשנת 2020 בהשוואה לשנה שקדמה לה. מספר מדדים הציגו ירידה בולטת יותר מאחרים, כמו למשל: הערכת סיכון לפקקת ורידים אצל מטופלים במחלקות הפנימיות וירידה של 14 אחוזים בביצוע בדיקת הדמייה תוך שלושה ימים מרגע החשד לאירוע מוחי חולף". בדוח מציינים כי המחלקות הפנימיות הן אלו שהוסבו למחלקות הקורונה בבתי החולים וזה מה שהוביל ככל הנראה לירידה במהירות הטיפול במאושפזים במחלקות הללו.
בילינסון והדסה מובילים, מעייני הישועה בתחתית
מבין מרכזי-העל, בתי החולים המובילים בישראל לפי דוח המדדים הם הדסה עין-כרם בירושלים ובית החולים 'בילינסון' מקבוצת 'כללית'. לאחר מכן דורג המרכז הרפואי שיבא, ובתחתית הרשימה נמצא בית החולים 'איכילוב' בתל-אביב.
מבין בתי החולים הגדולים, הציונים הגבוהים ביותר ניתנו למרכז הרפואי 'מאיר' ולבית חולים 'הכרמל' שעמדו בכל היעדים. מתוך רשימת בתי החולים הקטנים מוביל הדסה 'הר-הצופים'.
לעומת זאת, אלו בתי החולים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר לפי תוכנית המדדים: 'מעייני הישועה' בבני ברק ו'לניאדו' בנתניה, בתי החולים 'אסף הרופא' ו'וולפסון' בחולון ובית החולים הסקוטי.
ירידה באיתור דיכאון לאחר לידה וחיסונים לתינוקות
במהלך שנת הקורונה, אחיות רבות מתחנות טיפות החלב הופקעו לטובת מערך החקירות האפידמיולוגיות. בעקבות זאת, ניתן לראות בדוח שחלה ירידה משמעותית בחלק מן המדדים שבאחריות התחנות הללו. כך למשל חלה ירידה באיתור מוקדם ובדיקה של דיכאון לאחר לידה, ירידה במדדי מעקב אחר תינוקות ובמתן חיסוני ילדות לפעוטות כמו החיסון למחלת השעלת. ירידה במדדים חלה גם בנוגע לקיום ביקור ראשון בתחנת טיפת חלב תוך שבועיים מהלידה ובדיקות התפתחות שפה ותקשורת לגילי שנתיים עד שלוש.
בגלל הקורונה: מערך בריאות הנפש נפגע
בשנת הקורונה חלה ירידה משמעותית בפניות למיון פסיכיאטרי וכתוצאה מכך גם במספר המאושפזים בבתי החולים לבריאות הנפש. בהתאם חלה הידררות גם בחלק מן המדדים שבהן נבדקות המחלקות הפסיכיאטריות: כך חלה ירידה של שבעה אחוזים בקביעת תור למעקב בקהילה למטופל שהשתחרר מבית חולים פסיכיאטרי, ירידה של שישה-עשר אחוזים במדד קיום פגישה בין רופא לבין משפחתו של ילד מאושפז תוך חמישה ימים מרגע הגעתו. בדוח מנמקים את הסיבה לכך בתקופת הסגרים והבידודים שהקשתה על היכולת לקיים את המפגשים הללו.
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש אמר: "ישנה חשיבות רבה ליעדים של מדדי האיכות שמתעדכנים מדי שנה ומאתגרים את נותני השירות לקיים תוכנית שיפור איכות שנתית. המדידה היא השוואתית בין המוסדות השונים, מקור לתחרותיות חיובית ובונה, תמריץ למצוינות והישגיות".
ד"ר איתן ורטהיים, מנהל מרכז רפואי רבין (בילינסון והשרון) התייחס לנתונים: "ההובלה במדדי האיכות שנה שנייה ברציפות היא תוצאה של מצוינות הטיפול הרפואי ועבודה מאומצת של כל הצוותים בבית החולים. אני גאה לעמוד בראש צוות מקצועי ונחוש, בזכותו הגיע בית החולים בילינסון להישגים מרשימים אלה. נמשיך לפרוץ דרך ולהיות חוד החנית, תוך עמידה בסטנדרטים הרפואיים הגבוהים ביותר".