בעוד שקצב ההתחסנות במנה השלישית שבר גם היום (רביעי) שיאים באוכלוסיה הכללית, המגזר הערבי נותר מאחור. התושבים וראשי הרשויות מרגישים שהפעם לא מושקעים מספיק מאמצים בניסיון לרתום אותם להצלחת המבצע הארצי.
סיקור שוטף ב-N12
• כפרים בנגב, יישובים ערבים בצפון וערים חרדיות: איפה מתגוררים הלא-מחוסנים?
• משרד הבריאות: בחברה הערבית נותרו 547 אלף לא מחוסנים
פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום בריאות בחברה הערבית בהסתדרות הרפואית, סיפר: "ערבים טסים לטורקיה וליוון והבעיה היא באכיפה אחר כך. האם החוזרים מחו"ל נכנסים באמת לבידוד? עניין האכיפה טעון שיפור משמעותי. זו אחריות של כולנו - לא להפיל את זה על הרשויות המקומיות, הן פשוט לא מסוגלות לעמוד במשימה הזו. אמרו לי: 'אל תצפה מאיתנו למנוע חתונה או לבדוק תו ירוק'".
"באוכלוסייה הערבית אין מספיק אכיפה של הנחיות משרד הבריאות"
נוכח העלייה בתחלואה, הממשלה החליטה על שורת צעדים לריסון התחלואה. אלא שפרופ' בשארת חושש כי לצעדים הללו אין השפעה על המגזר: "אין אכיפה של ההנחיות בחברה הערבית. הפקחים של הרשויות המקומיות לא מסוגלים לפקח כמו שצריך. זה המצב כבר הרבה זמן מכיוון שזוהי אחריות הרשויות והפקחים של העירייה, יש להם קשיים לעשות את זה מכל מיני סיבות. לכן באוכלוסייה הערבית אין מספיק אכיפה של הנחיות משרד הבריאות ואנו נמצאים בעונת החתונות. אין אכיפה של התו הירוק והמוני אנשים מצטופפים אחד על השני".
כשמסתכלים על פילוח הלא-מחוסנים בישראל מגלים שחלק גדול מתוכם משתייך לאוכלוסיה הערבית. "כשליש מהלא-מחוסנים הם מהמגזר והקצב מתקדם בצורה איטית", אומר פרופ' בשראת. "כולם יודעים שבתחנות החיסון באום אל פחם וביישובים הערבים בתחילה הגיעו רק יהודים ולקח זמן עד שגם תושבי המקום התחסנו".
"שיעור החיסון במנה ראשונה ושנייה הוא כעשרה אחוזים פחות מהאוכלוסייה היהודית", הוסיף פרופ' בשראת, "זו בעיה חמורה. אני מאמין שהאוכלוסיה הערבית שרובה במצב סוציואקונומי נמוך, האוריינות לבריאות היא נמוכה. לכן אני לא מצפה שבאותה דרך של הסברה שמתאימה לרמת אביב ג' - היא לא תעבוד באותה הצורה על יישוב בדואי בנגב".
"יש חוסר אמון בממסד וצריך לבנות את האמון הזה"
פרופ' בשראת ממליץ: "צריך להשקיע יותר באוכלוסיה חלשה כדי לשכנע מאשר לאוכלוסייה מבוססת. במגזר הערבי יש אמונה בגורל - "הכל מכתוב" ולכן יש היסוס ללכת להתחסן. ההשפעה של הצוותים הרפואיים שמטפלים בהם באופן ישיר זה יכול להשפיע. אנחנו מעודדים את הרופאים להיות מנהיגי בריאות, לגייס את כל כשרונות המנהיגות שלהם זו הדרך להצליח. ניסינו את זה במזרח ירושלים, הסתובבנו ודיברנו עם הרופאים וכך אמרנו להם זה אחריות שלנו. פעם בדור יש מגיפה כזו תתחילו לדבר עם המטופלים. תוך חודש היה שינוי עצום".
אמיל אגא, המפקח האפדימיולוגי של המרכז הרפואי לגליל ואח מוסמך ביחידה למניעת זיהומים סיפר: "אצלנו בבית החולים כ-45% מהמאושפזים הם מהמגזר הערבי. לפני כמה שבועות לא ראינו את המגמה הזו, וכעת יש מהפך. יש אנשים בחברה הערבית שמאמינים בתיאוריית הקונספירציה ומפרים את ההנחיות. נראה שכמו בעבר, הממשלה לא משקיעה מאמץ במגזר הערבי. יש חוסר אמון עמוק ביעילות החיסון שנובע מהשפעה של ה'פייק ניוז'. בתקופה האחרונה יש ריבוי אירועים בחברה הערבית ושם הצפיפות חוגגת ולרוב ללא הקפדה על מסיכות או על התו הירוק. הגיע הזמן להשקיע בהסברה ובאכיפה גם בחברה הערבית".
"לפרוץ את מסך האדישות"
הבעייה החמורה ביותר נמצאת בפזורה הבדואית בדרום, שנמצאת בתחתית רשימת ההתחסנות. עטה אבו מדיעם, סגן ראש עיריית רהט אמר ל-N12: "אין לנו נגישות למרכזי חיסון קרובים. לצערי הם רחוקים במיוחד ואצל האוכלוסיה בכפרים הלא מוכרים לא נפתחו בכלל מרכזי חיסון. מאות אלפי תושבים בדואים לא מתחסנים בזמן, פשוט כי אין מי שיחסן אותם. הממשלה ומי שמובילים את נושא הקורונה לא שמים את הסוגיה הבדואית בראש מעייניהם ורק כשהנתונים מדאיגים פתאום הם שמים לב אלינו. ככה התנהלה גם הממשלה הקודמת ושוב עושים את אותן הטעויות: אין מספיק הסברה ואין נגישות".
"צריך להשקיע עוד מאמצים בהסברה ולהיות כנים ושקופים עם האוכלוסייה", סיכם סגן ראש עיריית רהט. "יש חוסר אמון בממסד וצריך לבנות את האמון הזה. אתה לא יכול לבקש מאנשים לבוא להתחסן ובמקביל להרוס להם את הבית. יש המון פייק ניוז שהממשלה רוצה לפגוע בבדואים, מה שמקשה על מלאכת השכנוע".
עיסאווי פריג', השר לשיתוף פעולה אזורי, הצטרף לצוות השרים להסברה בנושא הקורונה שהוקם השבוע. בשיחה עם N12 הוא הסביר: "אנחנו לא יכולים לחכות שאנשים יגיעו לתחנות ההתחסנות אלא להגיע אליהם עם ניידות ליישובים. עלינו לעשות כל שניתן כדי להימנע מסגר, וזה מחייב אותנו קודם כל לייצר הסברה יעילה יותר, גם בחברה הערבית. לפרוץ את מסך האדישות של אלו שעד כה נמנעו להתחסן ומצד שני להקל עליהם את החיסון. צריך לעשות זאת באמצעות גיוס של גורמים בקהילה, אנשי חינוך, אנשי דת, ספורטאים, לגייס אותם למאבק. להביא לידי כך שזו לא רק הממשלה שמבקשת להתחסן, אלא הקהילה".